ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- לאורו
"אם נבא בתכונה פורמלית להעמיד "בית מדרש גבוה" ישתבש העניין הרבה, והקליפה תתרבה על התוך, ויהיו לנו ממנו חכמי היהדות מה שהיו והנם לנו הרבנים של "בתי מדרש הרבנים" שברוסיא מכבר ושבאשכנז עכשיו. על כן איני מוצא תרופה למחלתנו כי אם ע"י כינוס, שיהיה בתחילתו קטן בכמותו, ובלא שום כחל ושרק של פורמליות, רק בהכרה פנימית אדירה, שהחובה עלינו עכשיו ביותר להשיב לתחייה את רוח עמנו, המתעלף מעצר רעה וצימאון, והמכונסים המעטים יהיו אנשים לא זקנים, שיש להם כישרון של קדושה אלהית, מחוברת בדעה בהירה וטהרת לב במוסר אמת, והם יסכימו לעשות קבע את הלמוד של כל מה שנוגע לרעיון ומחשבה שבתורה, עם כל התרחבותו הגדולה, בצירוף חינוך והנהגה של בריאות הגוף והרוח, ובצירוף השתמשות נכונה בידיעות המדעים לפי מרום הזמן, לכל ענפיהם ולכל הרגשותיהם, המסתעפים והרחבים, כדי שיתחדד יפה סגנונם ותתרחב דעתם, לכונן ברוח נכון ספרות טובה וחיה ממקור ישראל ביסודו ובהרחבה כללית בשכלולו. אז יראו בנינו את עוזנו וכבודנו, את אמתתנו ועושרנו הרוחני, וע"י זה יטהר וירומם רוחם ויחזק לבבם, להשגב בעז עמנו ובהרמת קרן ארץ חמדתנו, שהיא בית חיינו ותקוותנו לדור דורים. ע"י ההתחלה הקטנה הזאת, שתעשה ע"י כוחות שעומדים הם כולם בפנים, יוכל עץ חיים גדול לצמח להצמיח קרן ישועה, ויוכלו הדברים ללכת ולהרחיב באופן מוצלח כזה, עד שאפילו העמים הנאורים כולם יקיצו לחידור קרני האור הגדולים, שיהיו נוצצים ממקום ששם מאז יצאה האורה. "וחכיתי לד' המסתיר פניו מבית יעקב וקויתי לו, הנה אנכי והילדים אשר נתן לי ד' לאותות ולמופתים בישראל מעם ד' צבאות השוכן בהר ציון", וקודם לזה אמר 'צור תעודה חתום תורה בלמודי'".
מרן הרב זצ"ל מתייחס כאן לדבריו של הרב שמואל אלכסנדרוב ממכתבו (מכתבי מחקר ובקרת עמ' 17) שבהם מציע הרב אלכסנדרוב להקים "בתי מדרש גבוה". נרחיב מעט אודות כך, האיגרת של הרב אלכסנדרוב מתייחסת לדברי מרן הרב זצ"ל בספרו "אדר היקר" (רעיונות לתולדות הגאון האדר"ת) במאמר הפתיחה 'מעט צרי':
"ביותר נתגדלה חובתנו בהגדלת כוח הלמוד העיוני שבתורה עכשיו, בעת השבר הגדול אשר השברנו, מכוס התרעלה אשר שתה עמנו לרוויה, מחרב הנוקמת נקם ברית, אשר ירד עליו באופן המבהיל ומחריד כל רוח ונפש, מידי רעי אדם, פריצי חיות, המשחרים לטרף, אשר במדינת רוסיא, ויחד עם זה המהפכה הגדולה שבארץ ההיא, שכמעט רוב האומה שרויה שמה, והיא מוכרחת להוליד שינוים נמרצים בחיי עמנו שמה, ומהם מוכרחים יהיו להיוולד שינוים אדירים בחיי הכלל כלו, בכל מקום שהוא. ובימי סערה ורעש כאלה אנחנו מחויבים לבצר את עמדת הרוח" (דברי הרב אלכסנדרוב) על זה מצאתי לנחוץ להעיר בדברים האלה: זה הרבה שנים עוד טרם המהפכה הגדולה שבמדינתנו כבר היתה משאת נפשם של טובי נבוני אומתנו לבצר את עמדת הרוח על ידי בנין בית ספר גבוה ללמודי היהדות בירושלים שממנו יצאו חכמים גדולים לוחמים עם הכפירה המדעית הכללית. ומה גם בעידנא דריתחא (=בזמן זה שהעולם רותח) כזאת בשעת הרעוואלוציע (=מהפכת 1905) הגדולה שבמדינתנו, ואשר בלי גוזמא כמעט כל קנייני הרוח של העם העברי טובעים בים גדול של שלילה וכפירה עמוקה מתורת קרל מרקס והמאטעריאליזום ההיסתוריי".
בחלק זה של האיגרת מרן הרב זצ"ל מתמודד עם שתי שאלות, הראשונה הקמת 'בית מדרש לרבנים'. השאלה השנית היחס לשתי תורות שניסרו בחללו של עולם הליברליזם וסוציאליזם, שתי שיטות שהיו השיח הפילוסופי והחברתי של אירופה המערבית הליברליזם, והסוציאליזם אירופה המזרחית. שתי תורות אלו מצאו להם מקום בציבוריות היהודית ובאו לידי ביטוי בתנועה הציונית לפלוגותיה, ואף בלב הצעיר היהודי בכלל, בהמשך נרחיב אודות שיטות אלו ויחסו של מרן הרב זצ"ל.
"בתי מדרש הרבנים"
הדבר ברור, להעמיד בית מדרש לרבנים שיעמוד בצורה ובתפיסה של בתי המדרש של גרמניה מיסודם של 'חכמת ישראל' "שם תרבה הקליפה על התוך". 'חכמת ישראל' שהחלה להתפתח בגרמניה, כמענה לתהליך החילון שפקד את אירופה. תפיסה זו ייסדה את המחקר האקדמי במדעי היהדות ללא התייחסות והבנה מהי קדושה. תנועה זו החלה פעילותה בשנת תק"פ 1819, מייסדיה היו יום טוב ליפמן צונץ, היינריך היינה ועוד. הם קיווי לקרב את הדת היהודית ליהודים, דבר זה יעשה ע"י פתיחת ספרי הקודש תורה שבכתב ותורה שבעל פה, לכלים הביקורתיים של עולם האקדמיה מבלי ערכה של קדושת התורה. שני ענפים מרכזיים היו לתנועה: הראשון במרכז אירופה, ובו פעלו אחרי צונץ חוקרים שכתבו בגרמנית ובראשם אברהם גַיְיגֶר, היינריך גְרֶץ, יצחק מרקוס יוֹסְט, משה שטיינשניידר ואחרים. הענף השני צמח במזרח אירופה - בגליציה ובאימפריה הרוסית - ובו פעלו חוקרים שכתבו בעברית, אנשי תנועת ההשכלה היהודית, ובהם רבי נחמן קְרוֹכְמַל (רנ"ק), שלמה יהודה רפפורט (שי"ר) ואחרים. כמו כן, פעל כך גם שמואל דוד לוּצאטוֹ (שד"ל), שחי באיטליה והצטרף לבית המדרש לרבנים בפאדובה.
מרן הרב זצ"ל רואה שגישה 'חכמת ישראל' יכולה למצוא מקום גם 'בבית המדרש לרבנים', לכן הצעתו היא לכנס גרעין ראשוני קטן שיהיה חדור מטרה, להשיב לאומה את כוחותיה ועוצמת רוחניותה. הגרעין צריך להיות בנוי מתלמידי חכמים צעירים בעלי עומק ורוחב בעולם של תורה, בנגלה ובנסתר. יראת הרוממות תהייה דרך חייהם ושאיפת חייהם, לימודי פנימיות התורה ועמודי המחשבה הישראלית לימוד הקבע שלהם. ידיעת המדעים הבנה וחיבור, בין עולם התורה והמדע המתחדש. תלמידי החכמים צריכים להיות בעלי כשרון של כתיבה ויצירה, שהיא הכלי המיוחד בדורותנו להביא את הרעיונות הגבוהים להבנה ותפיסה בכל שדרות האומה. דבר זה יביא לידי הכרה והערכה של עוצמת וגודל התורה, וההבנה שאין לנו מה לרעות בשדות זרים כדי להשביע את רוחנו. הרב "הנזיר" תלמידו ונאמן ביתו של מרן הרב זצ"ל, כותב את תוכנית הלימודים של הישיבה המרכזית מרכז הרב חנוכה תרפ"ב.
בפתיחת התוכנית, כותב הרב הנזיר את החזון, הייעוד, והמטרה ביסוד הישיבה המרכזית מטעם תנועת 'דגל ירושלים'.
"בישראל אי אפשר שהלימודים הרוחניים יהיו חילוניים, הכוח הרוחני והכוח האלוקי צריכים להיות אחד. זאת אומרת הכוח האלוקי, הכוח המשפטי והכוח הרוחני במובן המיוחד (הפילוסופיא, התולדה וכו') כולם עניינם ומקורם התורה, הרשומה, הכתובה, והמסורה.
תעודת "הישיבה המרכזית" היא להיות מעין מכללת הכוחות הרוחניים בישראל. ובמלוא הלימודים הרוחניים העבריים ברום היקפה ב"ישיבה המרכזית" ברוח אלקי יפרח רוח ישראל בתחיית קדשו.
אבל לא שיעורי הלימודים לחוד, אלא עבודת החינוך האישי עיקר, כלבני הנביאים, תיקון המידות, והעלאת החיים לתחיית רוח הנבואה".
אי אפשר לעשות בתורה קרעים ולהסיר ממנה את מרחבי החיים הטבעיים, אנו חייבים להסתכל התורה והחיים בתמונה מאוחדת ושלמה, כך בבית המדרש של הישיבה ישנו איחוד בכל רובדי החיים אל מול פני המנורה היא התורה.
מרן הרב זצ"ל מסיים את הדיון אודות בית המדרש לרבנים מול ישיבה בפסוק מהנביא ישעיהו (פרק ח): "צוֹר, תְּעוּדָה. חֲתוֹם תּוֹרָה, בְּלִמֻּדָי. וְחִכִּיתִי, לַד', הַמַּסְתִּיר פָּנָיו, מִבֵּית יַעֲקֹב. וְקִוֵּיתִי לוֹ. הִנֵּה אָנֹכִי, וְהַיְלָדִים אֲשֶׁר נָתַן לִי ד', לְאֹתוֹת וּלְמוֹפְתִים, בְּיִשְׂרָאֵל מֵעִם ד' צְבָאוֹת, הַשֹּׁכֵן בְּהַר צִיּוֹן". ביאר רש"י הנה אנכי והילדים וגו' לאותות - ומדרש אגדה בבראשית רבה על אחז שאחז בתי כנסיות ובתי מדרשות שלא ילמדו תינוקות של בית רבן תורה אמר אם אין גדיים אין תיישים אם אין צאן אין רועה אגרום לו לסלק שכינתו אמר לו הנביא כל מה שאתה קושר התעודה וחותם התורה לסותמה שלא תמצא בישראל לא יועיל לך . הנה אנכי והילדים וגו' - הם תלמידים שחביבין עלי כבנים יהיו לאותות ולמופתים שתתקיים תורה בישראל על ידם. אין לנו לחשוש מהתמעטות התורה בדורנו (נעילת בתי המדרש ע"י אחז ומיעוט לימוד התורה), זה מהלך ממהלכי הגאולה, שיוביל ללמוד תורה בעומק ובהרחבה, ע"י הילדים אלו התלמידים שיצמחו בישיבות ובבתי המדרש המתחדשים בארץ ישראל אחרי אלפיים שנות גלות. אל לנו להכניס פנימה בישיבות את התפיסה של חכמי אומות העולם, לימוד התורה בלא קדושה, גם לימוד עולם הטבע צריך להיות דרך הקדושה, ולא במנותק ממנה.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
