ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- ארבע פרשיות
- החודש
בכתבי קבלה וחסידות המושג 'חלל הפנוי' הוא עמוק ויסודי מאוד, אבל בתרגום לחיים שלנו ניתן לומר שאלו זמנים של 'הלא נודע'. האדם לא יודע מה ילד יום, המציאות לא ברורה והאדם לא יודע מה לפניו. יש כמו 'חלל' בתוך תוכו של האדם, שבו הוא מרגיש ריקנות ואפסיות, 'פנוי' מכל חכמה, גבורה ושליטה.
השבוע ראיתי פוסט שבו יהודי כתב שהוא רוצה שיראו לו אפילו לשתי דקות איפה הוא יהיה בעוד חודשיים, הוא רוצה לדעת שזה יעבור, להאחז בעתיד, לדעת שיהיה טוב.
ונזכרתי בסיפור על יהודי שהגיע לרבי נתן מברסלב זיע"א ושטח לפניו את מצוקתו ושקשה לו בחיים בכל תחומי החיים הן בפרנסה הן בבריאות הן בשלום בית והן ברוחניות. רבי נתן אמר לו, באמת אני רואה שהמצב שלך שחור מאוד, אבל הרי בת יש לך, והיא בריאה ושלמה עם מידות טובות, ואתה מאמין שבבוא הזמן היא תנשא לבעל טוב ירא שמים ותהיה שמח בשמחתה? בוודאי, ענה האב. אמר לו רבי נתן, העצה שלי כדי שתוכל לעבור את המשבר הנוכחי היא 'שתלווה' בכוח האמונה, שמחה מהעתיד להווה.
ממשיך רבינו הקדוש ואומר שעם ישראל נקראים 'עבריים' על שם אברהם אבינו שנקרא 'אברהם העברי' (בראשית יד יג). 'עברי' לפי פירושו של רבי יהודה במדרש - "כל העולם כולו מעבר אחד והוא מעבר אחד" (בראשית רבה מב, ח).
אומר רבינו, שאברהם אבינו הוא סמל לאמונה בה' יתברך. בזמן שכל העולם כולו עובדי עבודה זרה, כולל חבריו ובני משפחתו, אברהם אבינו נמצא לבדו מהעבר השני, מאמין ודבוק באלוקי אמת, ונאמר עליו 'אחד היה אברהם' (יחזקאל לג, כד).
לכן אומר רבינו, שהדרך לעבור ולדלג על 'החלל הפנוי' שכל הפחדים, החרדות והדאגות נובעים ממנו, זה על ידי שהאדם מתחזק באמונה בה', להאמין שבאמת לאמיתה יש רק ה' בעולם, כי החלל הפנוי נוצר רק כדי שהאדם יתחזק באמונה בה', ולכן אין עצה אחרת להתגבר מול הבור העמוק והמפחיד של 'החלל הפנוי' מאשר אמונה פשוטה ותמימה שאין עוד מלבדו!
ועוד אומר רבינו שלא מספיק רק אמונה, אלא צריך לשיר אמונה! כך הוא מסביר (שיחות הר"ן סימן רע"ג): "טוב להאדם להרגיל את עצמו שיוכל להחיות את עצמו עם איזה ניגון. כי ניגון הוא דבר גדול וגבוה מאד מאד, ויש לו כח גדול לעורר ולהמשיך את לב האדם להשם יתברך. ואפילו מי שאינו יכול לנגן, אף על פי כן בביתו ובינו לבין עצמו יוכל להחיות את עצמו באיזה ניגון כפי שיוכל לזמר אותו, כי מעלת הניגון אין לשער".
השירה מרחיבה את הדעת והנפש, נוסכת באדם רוגע ושלווה ומפיחה בו תקווה ואופטימיות. האדם צריך לשיר לעצמו שירי אמונה וביטחון, כפי שאמר מוהרא"ש זיע"א שזמר של אמונה אלו מילים שמבטאות את האמונה השלמה בה' יתברך שאין עוד מלבדו, ושהוא נמצא ואין בלעדיו יתברך כלל, וכך האדם מרגיש שהוא לא לבד, אלא תמיד הקב"ה נמצא אתו, עמו ואצלו בכל זמן ומקום.
לדוגמא, שיר האמונה שמוהרא"ש היה נוהג לזמר היה בנוי על המילים "ממלא כל עלמין וסובב כל עלמין, אין שום מציאות מבלעדיך יתברך כלל, ובכל תנועה ותנועה שם אלופו של עולם". וידועים דברי רבי חיים מוולאז'ין זיע"א בספרו 'נפש החיים' (שער ג' פרק י"ט):
"כשהאדם קובע בלבו לאמור, הלא ה' הוא האלקים האמתי ואין עוד מלבדו יתברך שום כח בעולם וכל העולמות כלל והכל מלא רק אחדותו הפשוט יתברך שמו, ומבטל בלבו ביטול גמור ואינו משגיח כלל על שום כח ורצון בעולם, ומשעבד ומדבק טוהר מחשבתו רק לאדון יחיד ברוך הוא, כן יספיק הוא יתברך בידו שממילא יתבטלו מעליו כל הכוחות והרצונות שבעולם שלא יוכלו לפעול לו שום דבר כלל".
רבי נתן כותב בספרו 'ליקוטי הלכות' (ביצים, ה) שאמונה והתחדשות משולבות יחד כמו שכתוב (איכה ג, כג) "חדשים לבקרים רבה אמונתך". כשאדם דבוק באמונה שלמה בהקב"ה אז הוא הולך בדרכיו, מה הוא 'מחדש בטובו בכל יום תמיד מעשה בראשית', כך האדם מתחדש בחייו ועושה את שלו בחיות ובשמחה.
השבת אנו קוראים 'פרשת החודש', חודש ניסן מסמל התחדשות, ואם בעולם נראה שיש בחודש זה התחדשות והכל מתחיל לפרוח, זה סימן שאז יורדת השפעה משמים של תחיה ורוח של התחדשות. כותב בעל ספר 'הלקח והלבוב' שימים אלו מסוגלים ביותר לחדש את עצמנו, כי בימים אלו יורדת השפעה של 'החודש הזה לכם', לצאת מההתישנות והרגילות של שגרת החיים ולנפוח רוח של רעננות בתוכנו.
כתוב במדרש (שהש"ר ה ,ב) על הפסוק בשיר השירים (ה, ב) "אני ישנה ולבי ער, קול דודי דופק פתחי לי אחותי רעיתי יונתי תמתי" - אני ישנה בגלות, ולבי ער בגאולה. בשעת הגלות היו בני ישראל בבחינת שינה, שמורה על התישנות ותרדמה. בזמן הגלות אין לעם ישראל רוח חדשה, אלא הם מקיימים את המצוות בצורה של 'מצות אנשים מלומדה', אבל בזמן של גאולה, הלב של יהודי פועם חי ועירני, יהודי מקיים את מצוות המלך מתוך חיבור והתחדשות הלב.
אומר 'הלקח והלבוב': "בזמנים אלו אשר רואים מה שנעשה בעולם, דברים לא פשוטים, צריכים אנו להיות יותר טובים, לבטל את דרך חיי הרגילות ולעשות פעולה של התחדשות. לב יודע מרת נפשו באיזה דברים הוא מורגל, היום אנו כבר במצב של תרדמה, אין מרגישים כלל מה שנעשה בעולם, חותכים מאיתנו עצמות ואיננו מרגישים. אני ישנה בגלות, והקב"ה מביא עלינו רחמנא לצלן צרות גדולות, והקול דודי דופק עלינו ומבקש 'פתחו לי', שנתעורר ונהיה בבחינת ער, ליתן לה' יתברך ליכנס לתוך החיים שלנו, 'פתחו לי' - שנפתח רק פתח קטן שהקב"ה יוכל ליכנס בתוכנו".
רבינו הקדוש מלמד אותנו (ליקוטי מוהר"ן חלק ב, סימן ס"א) שכל הלימוד של משיח בן דוד הוא התחדשות - "ה' אמר אלי בני אתה, אני היום ילדתיך" (תהלים ב, ז). חודש ניסן הוא הראש של החודשים, הוא ראשית ההתחדשות ושורש הגאולה של עם ישראל, כדברי רבי יהושע בגמרא (ראש השנה דף י' ע"ב): "בניסן נגאלו ובניסן עתידין ליגאל".
כותב 'הלקח והלבוב': "איתא בספרים 'החדש הזה לכם' בגימטריה 'משיח בן דוד', בכוח ההתחדשות אנו יכולים לעורר ביאת משיח צדקנו, והזמן גרמא ביותר לעורר רחמים שלא נשמע עוד בשורות רעות ויהפכו ימים אלו להיות ימי גאולה".
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
