איפה היה אלוקים? בשואה! | הרב יוני לביא | בית המדרש | אתר ישיבה

לימוד יומי אור ליום ה' י"א מרחשוון ה'תשפ"ז

הקדשת הלימוד באתר

ישיבה
בית המדרש

בית המדרש

שבת ומועדים
עשרה בטבת
יום הקדיש הכללי

קטגוריה משנית

שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם

לחץ להקדשת שיעור זה

5 דק' קריאה • 43 דק' צפיה

שיעור לדרך אזור שורטים שיעורים לנשים פרשת השבוע סדרות ספריה פסקי דין בחן את עצמך

הרבה אנשים שואלים איפה היה אלוקים בשואה. אך יש שאלה שצריך לשאול לפני זה, איפה היה האדם בשואה. איך יכול להיות שבלב היבשת הנאורה המוסרית, התרחש הפשע הכי גדול באנושות?
יש תחקיר שנקרא רק טיסה אחת. שם עוסקים בשאלה האם בזמן מלחמת העולם השנייה, בעלות הברית ידעו על רצח היהודים. והתשובה הייתה שהם ידעו. ונשאלת השאלה למה לא נתנו פקודה לפוצץ את מסילות הברזל ותאי הגזים. ומתברר שהייתה מדיניות לאפשר לגרמנים להמשיך עם רצח היהודים. הם פשוט העדיפו להתעלם ואפילו טיסה אחת הם לא היו מוכנים שיפציץ את המכנות.
המטרה לציקלון B הייתה להיגיינה, ומי שהמציא הזדעזע מכך שמשתמשים בזה לרצח. והוא הפעיל קשרים, והתאמץ לספר לאפיפיור מה עושים עם הגז ליהודים. והם ציפו שבדרשת חג המולד האפיפיור יקרא לנוצרים להציל את היהודים. אך הוא מסיים את הדרשה ולא אומר כלום על היהודים. לסרט שמספר על זה קוראים אמן. אמן זה אמת. הסרט הזה טוען שהגרמנים רצחו בשיטתיות, וכל העולם כולל הכנסיה עמד בצד ואמר אמן, הם לא התנגדו בכלל. כל העולם הנאור עומד בצד ואומר אמן.
שאלת השואה המרכזית היא לא על אלוקים אלא על בני האדם.
היה פאנל בין הדתות בירושלים בשאלת איפה היה אלוקים בשואה. והייתה הפגנה בכניסה ואחד השלטים שאל איפה היו הנוצרים בשואה.
הנקודה של ההתעסקות בשתיקת אלוקים זה דפוס מוכר של בני האדם. שבמקום להתעסק באחריות האישית, מגלגלים את האחריות על אחרים. בין אם זה אלוקים ובין אם זה אנשים אחרים. ה' אומר לאדם לא לאכול מעץ אחד, וכשאדם הראשון אוכל הוא מאשים את האישה, האישה אומרת הנחש, כל אחד מגלגל את האחריות. ובסוף כולם משלמים את המחיר.
הנטיה הזו חוזרת בהרבה אסונות. בעולם הזה יש רע וסבל, יש אנשים שמתמודדים עם דברים קשים ,וצריך לדעת שכשמסתכלים על כלל הצרות בעולם. הרמב"ם אומר שהאחראי הוא לא ה', אלא בני האדם. אדם שנרצחו קרוביו בפיגוע יכול להאשים את ה'. אך לא מדובר בצונאמי או בתופעת טבע, אלא יש כאן גורם אנושי שהיה אפשר לטפל בו.
איוולת אדם תסלף דרכו ו. אדם הביא הרבה רע לעולם. שוד רצח התעללות וכו', כל זה אחיות של בני אדם, ולפני ששואלים למה ה' עשה, אנחנו צריכים לשאול מה אנחנו יכולים לעשות כדי להסיר את הרוע. באסון התאומים לא האשימו את ה', אלא נלחמו בטרור עד הסוף.
ואם כן לפני שאלת אלוקים בשואה, צריך לשאול את שאלת האדם בשואה.
יש מה שמעבר ליכולתנו אך הרוב בידנו.
אם כן נתייחס לשאלת אלוקים בשואה יש 3 הערות.
1. אפשר לשמוע אנשים שכשמדברים על השואה הם נכנסים לחשבונות למה זה הגיע לנו, בגלל איזה חטא? יש שיגידו בגלל הרפורמה, יש שיגידו בגלל הציונות, יש שיגידו בגלל ההתנגדות לציונות וההישארות בגלות. המשותף להכל הוא שהשואה הייתה בגלל שלא היינו בסדר. אמירה זו זה חילול ה' נורא. היא מתבססת על כך שהחשבון היחיד הוא שכר ועונש, וזה לא נכון, כי זה רק חלק מההנהגה של ה'. עקדת יצחק זה לא עונש, אלא ניסיון. הרמח"ל בדרך ה' אומר שיש 8 סיבות למה דברים רעים קורים לאנשים טובים, ואחת מהם זה עונש, אך מלבדם יש עוד7 סיבות. ה' לא צריך עורכי דין. אנשים לחוצים להציל את ה' מהשאלה למה הייתה השואה ומנסים להסביר למה זה מוצדק. אך לא הגיוני לתרץ על תינוקות, ראשי ישיבות, שמתו בשואה.
בספר איוב אומרים לו זכור נא מי הוא נקי ואבד, אם באו עליך צרות כנראה שאתה לא נקי, ואיוב לא מקבל את התירוץ הזה. הוא טוען על חפותו. ובסוף הספר ה' מצדיק את איוב. ה' לא צריך עורכי דין, ולהגיד תירוצים שזה בגלל כך או אחרת זה חילול ה', חילול זכר הקרבנות. זה הגמדת הנהגת ה' רק לשכר ועונש.
2.כבני אדם אנחנו לא מסוגלים להסביר את כל חשבונות ה'. גם לרע וגם לטוב. אם נשמע על עם שאחרי שנים רבות של סבל הוא מצליח להקים מדינה עוצמתית וכו', ונשאל כמה זמן היה בין השפל לעליה. לפי דרכי ההתפתחות הטבעית זה צריך להיות מינימום 300 שנה. אך עם ישראל מצליח ההרגע של השואה הנוראה, לעם מפותח עם צבא וכלכלה וכו', לעשות את זה ב3 שנים בלבד.
נכון שיש דברים רעים שאנחנו לא מבינים, אך יש גם דברים טובים שאנחנו לא מבינים. באופן טבעי אין סיכוי באופן טבעי לכל כך הרבה טוב. החיים שלנו הם בניגוד לכל הכללים גם לטוב וגם לרע. אנחנו חיים בגן עדן, זה אחד המקומות הטובים בעולם לחיות בהם. כל האנשים מכל העולם חזרו הבייתה כי זה המקום הכי טוב לחיות בו. כמו שאנחנו לא מבינים את השואה אנחנו לא מבינים את קום המדינה וכו'.
3. כששומעים את המספר 6 מליון זה קשה לנו מאוד. אם נגיד שזה היה רק 3 מליון עדיין הייתה שאלה ואפילו 10,000, ואפילו 100 אנשים שהובלו לטבח בלי עוון, ואפילו רק תינוק אחד, הייתה שאלה. השאלה היא אותה שאלה. השאלה היא למה קורים בעולם דברים שאנחנו לא מבינים. השואה זה לא ג'וקר שטורף את כל הקלפים, יש לנו הרבה דברים שאנחנו לא מבינים. "לא מחשבותי כמחשבותיכם". השאלה גדולה עלינו לא בגלל 6 מליון אלא כי אנחנו בני אדם. אנחנו לא יודעים מה עומד מאחורי כל היקום, מה יהיה בעתיד וכו'. אנחנו צריכים ענווה, וסבלנות לדעת את המקום הנכון שלנו.
אחרי השואה היו לא מעט ילדים יתומים שהביאו לארץ והיו צריכים לחלק אותם למשפחות מאמצות. הגיעו שני ילדים אחד נפתלי, ואחד ישראל מאיר. שניהם אחים למשפחת לאו. אביהם היה ר' חיים משה לאו. ומיד לקחו אותם לנציג אגודת ישראל. ומי שאימץ אותם היה האדמו"ר מגור. נפתלי מספר שהיה לא קל לגדול איתו. הוא עצמו איבד אישה ושני ילדים, והוא כל הזמן שתק. פעם אחת האדמו"ר הציע לנפתלי לצאת לטייל, ובאמצע הטיול הרב עוצר ושואל את נפתלי אם הוא ראה הכל, את הכבשנים, העשן וכו', ואז הוא שואל אותו "ראית את ה' בתוך העשן". גם בתוך העשן אנחנו מאמינים שה' נמצא. העולם הוא לא הפקר.
אנחנו צריכים לעשות חשבון נפש שלנו. איפה העולם היה בשואה, וגם עם ישראל צריך לחשוב על עצמו.
כל אחד צריך ביום זה לחשוב איך לחיות את החיים שלי טוב יותר.
"נער הייתי וגם זקנתי ולא ראיתי צדיק נעזב". הייתה ניצלות שואה שכל פעם ששמעה את זה הייתה קמה וצועקת "אני ראיתי".
מה התשובה לשאלה הזו, איך דוד אומר את זה הרי ראינו הרבה צדיקים שנטבחו, מסעות צלב וכו'. מה כוונת דוד?
אסתר אומרת במגילה "איככה אוכל וראיתי ברעה אשר ימצא את עמי" היא אומרת אני לא יכולה לעמוד מהצד כשעם שלי בצרה. איך אני יכולה לעמוד מהצד.
דוד אומר אני מעולם לא ראיתי אדם בצרה ועמדתי בצד, אלא תמיד נלחמתי ברע, ועשיתי את העולם מקום טוב יותר.
בהקדמה לאנציקלופדיה התלמודית הרב מאיר בר אילן שואל איך אנחנו מסוגלים עכשיו אחרי השואה לקום בבוקר? והוא אומר שאם נחרבו בתי כנסיות בגרמניה ופולין, אנחנו נקים אחרים תחתיהם בישראל, אם נרצחו אנשים בגרמניה, אנחנו נוליד ילדים בישראל, ואם שליש מהם נכחד כל אחד צריך להיות פי שלוש ממה שהוא.
את האור של החסד והקדושה של הקדושים שעלו כקרבן, אנחנו צריכים לראות איך אנחנו יכולים לקחת אותו ולהוסיף אור, חסד, וזו הנחמה שלנו.

יום הקדיש הכללי

הרב יוני לביא

מנהל חינוכי במוקד "חברים מקשיבים", מראשי ארגון קהלים ומרבני מרכז ברקאי.

חמדת החינוך
צעדים קטנים לסליחה גדולה
אלול תשע"ח
חמדת החינוך
לא בזכות השואה
אייר תשע"ו
תפילות יום הכיפורים
החופש לחזור לעצמך
אלול תשס"ז
חמדת החינוך
לפחות עשר סיבות שונות - מי צריך מדינה?!
איר תשע"ח

יום הקדיש הכללי

57 דק'
יום הקדיש הכללי
בגיא צלמוות
הרב סיני אדלר | כ"ג תמוז התשע"ג
יום הקדיש הכללי
אם ראית דור שצרות רבות באות עליו כנהר – חכה לו
פרשת תזריע מצורע - יום השואה תשע"ח
הרב שמואל אליהו | כ"ו ניסן תשע"ח
יום הקדיש הכללי
מסירות נפש בגלות ובגאולה
הרב ש. יוסף וייצן | טבת ה'תשס"א
44 דק'
יום הקדיש הכללי
השואה - על מה?
הרב ש. יוסף וייצן | יום השואה תש"פ

יום הקדיש הכללי

סרטונים קצרים

שיעורים פופולריים

רחל אמנו
יום פטירת רחל אמנו
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | י"א חשון תשנ"ז
תפילת העמידה
תפילת תשלומין
הרב אליעזר מלמד | תשס"ה
נוסחי תפילה
ברכות השחר וברכות התורה - עדות המזרח
הסידור המהיר | תשרי תשע"ז
רחל אמנו
רחל אמנו - מקבצת את בניה לגבולם
הרב דוד דב לבנון | ר"ח כסלו תשס"ב

שיעורים פופולריים

שיעורים חדשים

56 דק'
בבא מציעא
שניים אוחזין - מהות השבועה
הרב חיים כץ | ט' חשוון תשפ"ז
בחירות תשפ"ז
מנהיגות של נצחון?
הרב אליעזר בן פורת | חשון תשפ"ז
31 דק'
בכורות
בכורות דף ל"א
הרב אלי סטפנסקי | ח' חשוון תשפ"ז
39 דק'
מידות הראי"ה
זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
הרב ש. יוסף וייצן | ח' חשוון תשפ"ז

שיעורים חדשים

שיעורים באתר ישיבה

ניווט מהיר

הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א
הרב דוד חי הכהן
הרב שמואל אליהו
הרב ינון גרוסברג
הרב הגאון שאול ישראלי זצ"ל
הרב יהודה מלמד
הרב הלל גפן
הרב יהודה לייב גרונר
הרב משה ברלינר
הרב חיים כץ

בחירות תשפ"ז
היה לא תהיה - עת לעשות!
הרב אליעזר בן פורת | חשון תשפ"ז
56 דק'
בבא מציעא
שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
הרב חיים כץ | ט' חשוון תשפ"ז
39 דק'
מידות הראי"ה
זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
הרב ש. יוסף וייצן | ח' חשוון תשפ"ז
בחירות תשפ"ז
מנהיגות של נצחון?
הרב אליעזר בן פורת | חשון תשפ"ז
ענג שבת
עונג שבת פרשת לך לך - וירא
רבנים שונים | תשרי תשפ"ז
5 דק'
לך לך
לך לך - מהו סוד ההצלחה בחיים?
הרב מאיר גולדויכט | תשרי תשפ"ז
39 דק'
שיעורים בספר יהושע
סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
הרב עידו יעקובי | ח' חשוון תשפ"ז
48 דק'
גשמים בארץ ישראל
שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
הרב יצחק בן יוסף | תשרי תשפ"ז
31 דק'
בכורות
בכורות דף ל"א
הרב אלי סטפנסקי | ח' חשוון תשפ"ז
31 דק'
בכורות
בכורות דף ל"א
הרב אלי סטפנסקי | ח' חשוון תשפ"ז
52 דק'
מידות הראי"ה
אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
הרב משה בר ציון | ה' חשוון תשפ"ז
45 דק'
נח
התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | ז' חשוון תשפ"ז
33 דק'
בכורות
בכורות דף ל'
הרב אלי סטפנסקי | ז' חשוון תשפ"ז
29 דק'
שם משמואל על הפרשה
שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
הרב חיים כץ | ה' חשוון תשפ"ז
25 דק'
שם משמואל על הפרשה
פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
הרב חיים כץ | ד' חשוון תשפ"ז
27 דק'
בכורות
בכורות דף כ"ט
הרב אלי סטפנסקי | ו' חשוון תשפ"ז
43 דק'
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א
עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | ד' חשוון תשפ"ז
40 דק'
יסודות הש"ס
ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
הרב דוד ניסים זאגא | ד' חשוון תשפ"ז

עוד שיעורים

אזור אישי

מתחברים עכשיו לצפיה בשיעורים אחרונים שלך, השאלות שלך בשאל את הרב ולהמשך צפיה בסדרות שיעורים בדיוק מהרגע שבו עזבת אותן.

את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il