ישיבה
בית המדרש
- שבת ומועדים
- פסח
- פסח שני
והוא עונה תשובה נפלאה: במשך תקופה ארוכה, האדם התכונן לחג פסח בסידור וניקיון הבית, בדק חמץ, אפה מצות, ערך כמה שעות את ליל הסדר עם קריאת ההגדה. עכשיו לאחר כל הפעולות הללו, השאלה שהאדם צריך לשאול את עצמו היא: "מה נשתנה אצלי הלילה הזה מכל הלילות'? האם אחרי ליל הסדר חזרתי למציאות ולאדם שהייתי, או שמשהו השתנה בתפיסת העולם שלי? האם משהו השתנה בסדר העדיפויות בחיים שלי?
ובלשונו הקדוש: "והיינו שבלילה צריך האדם להרגיש בנפשו חדשות, שצריך האדם לראות את עצמו כאלו הוא יצא ממצרים כו', והיינו שאז הרגיש אדם בנפשו הרגש חזק שיצא מן המיצר, וכן צריך כל אדם להרגיש בכל ליל פסח כאלו הוא יצא ממצרים, ולא יהיה הדבר אצלו כדבר הרגל לאכול מצה ומרור וכדומה… וזה צריך האדם להרגיש בכל ליל פסח הרגש מחודש ושינוי, שלילה זה משונה מכל הלילות, שבזה מרגיש כאילו הוא יצא ממצרים".
ביום שישי הקרוב, י"ד אייר, נציין את פסח שני, בדיוק חודש אחר ליל הסדר. האדם צריך להסתכל על עצמו ולשאול 'מה נשתנה אצלי'? הרי בליל פסח הייתי ב'אורות', קיבלתי קבלות טובות, הרגשתי התעלות וקרבת ה', ולהיכן כל זה נעלם? איך באמת אני יכול להשתנות?
בעל ספר 'הלקח והלבוב' (הגדה של פסח) כותב: "הגאון רבי חיים ברים זצ"ל סיפר שפעם ביום הראשון של פסח בדרכו לתפילה, פגש יהודי שסיפר לו חלום שחלם בליל פסח אחר הסדר: 'וכל המרבה לספר ביציאת מצרים הרי זה משובח' בגימטריה 'זרעים מועד נשים נזיקין קדשים טהרות', כך חלם". משתמע מדברים אלו, שהדרך לצאת ממיצרי הנפש ותאוות קליפת מצרים, היא על ידי לימוד משניות.
הרב הצדיק אליעזר שלמה שיק זיע"א, כותב הרבה בספריו ש'משנה' אותיות 'משנה' 'נשמה'. האור הגנוז בתוך ששה סדרי משנה גדול מאוד והוא מועיל לטהר את הנשמה. לימוד משניות מנקה את כל הלכלוך שהצטבר על הנשמה ומחדש אותה. משנ"ה ראשי תיבות 'העלית מן שאול נפשי' (תהלים ל,ד), גם אם חס ושלום האדם נמצא בעומק עומק הירידה, על ידי שיהיה עקשן בלימוד משניות יזכה לעליה ושינוי לטובה, כי כוח של לימוד משניות גדול מאוד.
הרב מביא בנוסף את דברי החיד"א הקדוש זיע"א בשם מדרש תלפיות, שאשר בן יעקב עומד בפתחו של גיהנום, ומי שיש בידו חבילות של משניות, אינו מניחו להיכנס לשם. החיד"א לומד זאת מהפסוק (בראשית מט, כ) "מאשר שמנה לחמו, והוא יתן מעדני מלך". 'שמנה' אותיות 'משנה', מי שלימוד משניות היה לחם חוקו בכל יום, אשר בן יעקב 'יתן מעדני מלך' - הוא יכניס אותו לגן עדן. ועוד מביא הרב בשם ספר 'מגיד מישרים', שרבן של כל ישראל רבי יוסף קארו זיע"א, זכה לגילוי 'מלאך - מגיד' מהשמים מפני ששינן הרבה משניות בכל יום.
כך מספר רבי שלומיל מדרזניץ, איש צפת: "בכל פעם ופעם שהיה רבי יוסף קארו חוזר על המשניות בעל פה, נגלה אליו המגיד, והיו בני אדם שומעים את קולו דרך הדלת, שהיה אומר שלום עליך רבי יוסף קארו, אני המשנה שלמדתני, יצאתי לאלפך בינה. כמה מתפאר בך הקב"ה בישיבה של מעלה ואומר, בני יוסף, כך וכך הם מעשיו, וכך וכך הם דרכיו, כך היא שקידתו בלימוד... ואני המשנה ראיתי מקומך שהכינו לך בגן עדן".
ומסופר על ה'שפת אמת' זיע"א שפעם נכנס אליו הרב מוויערשוב זצ"ל שהיה מפורסם כגאון ופוסק. ה'שפת אמת' שאלו האם הוא לומד משניות? ענה לו הרב מוויערשוב שקשה לו ללמוד משניות. אמר ה'שפת אמת' היודע אתה שכל גדלותו של רבי יוסף קארו זצ"ל היה מזה שלמד הרבה משניות? היות שהרב חשב בלבו שכוונת ה'שפת אמת' שגדלותו בכך שזכה לגילוי המגיד, הוסיף ה'שפת אמת' ואמר, כוונתי 'לגדלותו בלימוד תורת הנגלה'.
על כל פנים, מדברים אלו אנו למדים מה החשיבות של לימוד משניות, ומה תועלת יש לו לאדם שזוכה שלחם חוקו כל יום ויום לשנן וללמוד ששה סדרי משנה, שזו הצלחה נצחית גם בעולם הזה, שזוכה לשנות את עצמו לטובה, וגם בעולם הבא יהיה לו לתועלת, כפי שאומר רבינו הקדוש (שיחות הר"ן, אות כ"ג):
"בעולם הבא מונחין כמה בני אדם בחוץ והם צועקים בקול מר, תנו לנו מה לאכול. ובאין אצלם ואומרים להם, הרי לכם אכילה ושתיה אכלו ושתו, והם משיבים לא לא, אין אנו צריכים אכילה זאת, רק אנו צריכים אכילה ושתיה של תורה ועבודת ה'. וכן מונחים כמה בני אדם ערומים בחוץ והם צועקים גם כן מאד, תנו לנו במה להתכסות. ובאין אצלם ואומרים, הרי לכם מלבושים, והם משיבים: לא, אין אלו מלבושים נצרכים לנו כלל, רק אנו צריכים מצוות ומעשים טובים להתלבש בהם. ענה ואמר, אשרי מי שזוכה לאכול כמה פרקים משניות ולשתות אחר כך איזה קפיטליך (פרקי) תהלים, ולהתלבש באיזה מצוות".
כפי שכתבתי לעיל, ביום שישי הקרוב, י"ד באייר נציין את פסח שני. בספרי חסידות מלמדים אותנו לימוד נפלא על מהותו של יום, והלימוד הזה שייך לכל אחד ואחד מאיתנו ולכל זמן, שלעולם אין ייאוש! שלכל יהודי בעולם יהיה מי שיהיה תמיד יש הזדמנות שנייה לתקן ולהשתנות. גם אם ניסית ונפלת ועוד פעם ניסית ונפלת, אל תתייאש! תמיד יש הזדמנות נוספת. הרבה פעמים האדם חושב שהוא החמיץ והפסיד בגלל כל מיני טעויות וחוסר תשומת לב נכונה, אבל אין זו האמת, כי תמיד הקב"ה חפץ בך ונותן לך תקווה לשפר ולתקן.
ואלו דברי מאור עינינו רבי נתן מברסלב זיע"א (ליקוטי הלכות, ברכת הפירות ה):
"כִּי אֵלּוּ הָאֲנָשִׁים שֶׁהָיוּ טְמֵאִים לְנֶפֶשׁ אָדָם וְלֹא יָכְלוּ לַעֲשוֹת הַפֶּסַח שֶׁבָּאוּ לִשְׁאֹל לָמָּה נִגָּרַע, אֵלּוּ שָׁאֲלוּ כַּהֹגֶן, וְתִקְּנוּ בָּזֶה הַרְבֵּה מְאֹד. כִּי נִתְגַּלְגֵּל זְכוּת עַל יָדָם שֶׁנִּתְגַּלָּה עַל יְדֵי זֶה לְמֹשֶׁה דִּין פֶּסַח שֵׁנִי שֶׁהוּא תִּקּוּן גָּדוֹל. כִּי זֶה עִקַּר שְׁלֵמוּת הַתְּשׁוּבָה שֶׁאֲפִלּוּ כְּשֶׁרוֹאֶה הָאָדָם אֶת עַצְמוֹ שֶׁהוּא רָחוֹק מְאֹד מֵה' יִתְבָּרַךְ וְטֻמְאָתוֹ עָלָיו מִמַּעֲשָיו הָרָעִים, אַף עַל פִּי כֵן יְחַזֵּק אֶת עַצְמוֹ וְיָבוֹא בְּקִידָה וְהַכְנָעָה לִפְנֵי הַצַּדִּיק הָאֱמֶת וְלִפְנֵי ה' יִתְבָּרַךְ וְיִשְׁאַל עַל נַפְשׁוֹ כְּמוֹ שֶׁשָּׁאֲלוּ אֵלּוּ הָאֲנָשִׁים שֶׁהָיוּ טְמֵאִים שֶׁשָּׁאֲלוּ לָמָּה נִגָּרַע לְהַקְרִיב אֶת קָרְבַּן ה' וְכוּ'. כְּמוֹ כֵן יִשְׁאַל כָּל אֶחָד עַל נַפְשׁוֹ אִם יוֹדֵעַ בְּעַצְמוֹ טֻמְאָתוֹ מִמַּעֲשָיו שֶׁיָּבוֹא וְיִשְׁאַל וְאִם נַפְשִׁי מְטֻמָּאָה בְּמַעֲשַי הָרָעִים, אַף עַל פִּי כֵן לָמָּה אֶגָּרַע לְהַקְרִיב קָרְבַּן ה' דְּהַיְנוּ לְהִתְקָרֵב לַה' יִתְבָּרַךְ לַעֲסֹק בַּתּוֹרָה וּלְהִתְפַּלֵּל וְכוּ' שֶׁהוּא בְּחִינַת קָרְבָּנוֹת? כִּי בְּוַדַּאי יֵשׁ לוֹ תִּקְוָה גַּם כֵּן לְהִתְקָרֵב לַה' יִתְבָּרַךְ. וְאָז בְּוַדַּאי יִמְצָא לוֹ ה' יִתְבָּרַךְ תִּקּוּן".
וממשיך:
"וּבָזֶה הוֹרָה לָנוּ דֶּרֶךְ הַתְּשׁוּבָה שֶׁאֵין שׁוּם יֵאוּשׁ בָּעוֹלָם כְּלָל, כִּי אַף עַל פִּי שֶׁעָבַר זְמַן שֶׁל עִקַּר הַתִּקּוּן וַאֲנַחְנוּ טְמֵאִים בְּמַעֲשֵינוּ עֲדַיִן יֵשׁ תִּקְוָה אֲפִלּוּ שֶׁלֹּא בִּזְמַנּוֹ, כִּי יֵשׁ תִּקּוּנִים נִפְלָאִים וְנֶעְלָמִים מְאֹד שֶׁיְּכוֹלִים לְתַקֵּן אוֹתָנוּ גַּם עַתָּה וּבְכָל יוֹם וָיוֹם. וּבִלְבַד שֶׁלֹּא נְיָאֵשׁ עַצְמֵנוּ מִצְּעָקָה וּתְפִלָּה לִשְׁאֹל בְּכָל פַּעַם לָמָּה נִגָּרַע לְהַקְרִיב אֶת קָרְבַּן ה' וְכַנַּ"ל".
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
