ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- רפואה ושמירת הנפש
- מגפת הקורונה
אחד אחרי השני, מגיחים האנשים מדירות המסתור שהצפינו אותם עד עבור הזעם...
מקומות העבודה, מוסדות הלימוד, בתי הכנסת והחנויות הומים משמחת המפגש המחודשת... חברים, עמיתים וקרובי משפחה מתלהבים לקרוא זה לעומת זה – כמה טוב לפגוש אותך! התגעגענו!
ורק איסור אחד עוד חוצץ ומפריע, ולא מאפשר למפגש להתרחש בשלימות – האיסור ללחוץ יד או להתחבק!
בימים אלה, עת הסגר הקורונה סב והולך לו, מפנה מקום לזרימת החיים לשוב ולפרוץ בעוצמה, מתברר שכל הדיבורים על מעלת 'הזום', 'העבודה ולמידה מרחוק', ועל כך שגילינו את העולם הדיגיטלי הם עורבא פרח.
אולי בעולם האקדמי הקר והמנוכר אין הבדל בין הרצאה בזום להרצאה פנים אל פנים, אבל בעולם האנשים החיים אין תחליף למפגש אנושי חם ומבעבע. האדם הוא יצור חברתי, וחשוב לו לפגוש אנשים עד הסוף.
"מבשרי אחזה אלו – ה", ואף מתהליך אנושי טבעי זה, חשוב שנלמד ונתבונן על שורשי נטיות נפשנו, ומתובנה זו נלמד לעבודת אלוקינו.
האדם חווה את העולם בחמשת חושיו – ראיה, שמיעה, ריח, טעם ומישוש. לעיתים הוא נפגש עם הדבר בכל חמשת החושים ולעיתים הוא מסתפק רק בחלקם. את הכוכבים, לדוגמא, אנו פוגשים רק בחוש הראיה. בפשטות, ככל שאנו פוגשים את הדבר בחושים רבים יותר, כך המפגש הוא חי ומלא יותר.
עד הדורות האחרונים, מי שרצה לפגוש אדם אחר היה חייב להשתתף פיזית במפגש. ללא נוכחות פיזית, אפשר היה להיפגש רק עם חלקיו הרוחניים של האדם – רעיונות שהופצו בכתב או בעל פה, לחנים מוזיקאליים, כוחו של האדם שהטביע חותם בחפצים שעובדו תחת ידו ועוד.
בדורות האחרונים, בעקבות המצאת המכשירים השונים המעבירים את קולו ומראהו של האדם למרחקים, נולדה האפשרות להיפגש מרחוק גם עם חלקים גשמיים יותר של האדם. נכון לעכשיו, 'המילה האחרונה' בתחום הוא 'הזום' היוצר תחושת מפגש למרחקים. (כדאי לשים לב, שגם כיום רק הקול והמראה הרוחניים יותר משודרים למרחקים, אך עדיין לא נמצאה הדרך להעביר את החושים הכי גשמיים למרחקים – ריח, טעם ומישוש. עדיין אין דרך לחוש טעם של עוגה דרך האינטרנט). אלא, שכאמור, אפילו 'הזום' עם כל שכלולו לא מהווה תחליף למפגש אמיתי, חי ומלא, עם כל הניואנסים.
במישור הרוחני, פגשנו תובנה זו בתפילת המרפסות. עקרונית, לצורך השראת השכינה ואמירת דברים שבקדושה כקדיש וקדושה, על העדה המונה מניין אנשים לפחות להתאסף ביחד במקום אחד. רק כך הם נפגשים ביחד, יוצאים מכלל יחידים ומתלכדים והופכים לעדה אחת. המצדדים בתפילת מרפסות סומכים יתדותיהם על שיטת הרשב"א (שו"ת חלק א' סימן צו), שסובר שאם המתפללים רואים זה את זה, (וגם שומעים את החזן), הרי שראייתם (ושמיעתם) מחברים אותם לעדה אחת גם אם הם מצויים בשני רשויות נפרדות.
נמצאנו למדים, שאף תפילת המרפסות יוצאת מנקודת הנחה שדי בחיבור הדדי של ראיה ושמיעה, אף ללא נוכחות פיזית משותפת מלאה. (זה כמובן שונה מה'זום', שבו המפגש כולל רק ראיה ושמיעה דיגיטליים, ולכן אין מניין בזום, ובכל זאת יש לתפילת המרפסות דמיון רעיוני מסוים ל'זום'). והנה, גם בעת החזרה מתפילת המרפסות לתפילה ברשות אחת משותפת, חשנו כולנו שזה מפגש ציבורי ברמה אחרת.
בימים אלה חוגגים אנו את יום שחרור ירושלים ומקום המקדש. בימי דוד המלך, באה המגיפה להעיר את לב העם לבקש את בניין המקדש, ואף תובנה זו מעמיקה בליבנו את תובנת וציפיית המקדש.
ה' הוא אין סופי, "הנה השמיים ושמי השמיים לא יכלכלוך", אך האדם הוא גוף מוגבל וכדי להיפגש הוא זקוק למקום מתוחם ומוגדר. המקדש הוא המקום בו אנו מצידנו נפגשים עם השכינה, "המקום אשר אמרת, יהיה שמי שם, לשמוע אל התפילה... אשר יתפללו אל המקום הזה" (מלכים א', ח). השם הוא המילה שבה האדם מופיע כלפי אחרים, וכך במקום המקדש הוא מתגלה ומופיע אלינו.
וזה גם ההבדל בין המפגש עם ה' בימינו למפגש עם ה' במקדש. כיום, בתפילה אנו פוגשים את ה' רק באופן רוחני, בדיבור ובמחשבה. במקדש, לעומת זאת, כדי שהמפגש יהיה שלם, הוא מתקיים בכל חושיו של האדם. במקדש יש עבודת ה' בחוש הראיה – הדלקת הנרות, ועל העליה לרגל נאמר "יראה כל זכורך", כשם שבא לראות כך בא ליראות. ההקרבה מלווה בשירת ונגינת הלויים הנוגעים בחוש השמיעה. הקטרת הקטורת נוגעת בחוש הריח. הקרבנות נאכלים בפה, ואכילתם היא חלק מהכפרה, "כוהנים אוכלים ובעלים מתכפרים". וחוש המישוש, הדומה לשאיפה לשוב וללחוץ יד או לחבק אדם קרוב, ומבטא את הקרבה הגדולה ביותר, נעלם ונסתר ונרמז בכרובים הנחבאים בקודש הקודשים.
עולה מכאן, שכיום עבודת ה' שלנו דומה היא למפגש ב'זום', ועבודת ה' במקדש היא מפגש חם וקרוב עם אבינו האהוב.
ותפילה גדולה הומה בלבבנו: רצוננו לראות את מלכנו, "השיבנו ה' אליך ונשובה, חדש ימינו כקדם"!
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.

חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.

חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.

מידות הראי"ה סוד תיקון המידות בנפש האדם
אל המידות א'
עבודת המידות היא הגשר המחבר בין נשמת האדם הטהורה לבין חיי החומר והמעשה בעולם הזה. השינוי האמיתי מתאפשר כאשר מקדימים את התבוננות השכל והדעת לעבודה הרגשית, ובכך יוצרים הרגלים נכונים ומרוממים.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.














