ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש במדבר
- בלק
כותב הרב הקדוש רבי מאיר מדז'יקוב זיע"א (שהשבוע חל יום פטירתו) בספרו 'אמרי נועם' שלכן קרא בלק לבלעם, כי ידע שבמעשה כישוף אי אפשר לו להתגבר על בני ישראל מפני שיש להם את כוח השבת.
וחכמינו הקדושים אמרו (גמרא סנהדרין) "בעלת אוב לא נענית בשבת", כי בכוח השבת מתבטלים מעשה כשפים.
ומביא רמז לכך מספר יצירה "המליך אות ת וברא בו את השבת", 'תיו' עולה בגימטריה 'כישוף', להורות שבשבת מתבטל כוח הכישוף. ולכן בלק ידע כי בני ישראל אשר שומרים שבת, לא יהיה לו כוח לעשות להם מעשה בפועל.
כל השבוע בימי המעשה האדם שרוי בתוך 'עלמא דשקרא' המביא את האדם לידי שכחה מהתכלית ומהאמת, אבל בבואה של שבת קודש הרי נעשה האדם לעד על מעשה בראשית, כי בשבת קודש מתמלא האדם אמונה בה'.
בעדות כתוב בתורה (פרשת ויקרא) "או ראה או ידע" ודורש השפת אמת זיע"א שהעדות של יהודי על הבורא הוא ממה שכתוב "אתה הראת לדעת - אין עוד מלבדו", וכך אנו עדים על הבורא.
בשבת קודש באים לידי ידיעה וראיה כפי שכתוב "ראו כי ה' נתן לכם את השבת", "לדעת כי אני ה' מקדשכם", ולכן בשבת קודש נעשים עדים על הבורא יתברך.
נמצא, כי בשבת מתברר אצל האדם ה'אין עוד מלבדו'. האדם זוכר כי 'אתה מחייה את כולם' והכול נברא על ידי הבורא יתברך שמו וממילא אין לכשפים שליטה בשבת.
שבת גימטריה ז"ך פעמים שם הוי"ה (שבע מאות ושתיים), בשבת מזדככת הידיעה של האדם אשר ה' יתברך הוא המהווה את הבריאה בכול רגע ורגע, והוא היה הווה ויהיה.
בלק ידע כי בני ישראל דבקים בשבת קודש, כל השבוע מושפע משבת. לדור המדבר היה כל השבוע קשר להשבת כי בכוח השבת ירד להם המן וכך היו דבקים בשבת קודש בתוך כל ששת ימי המעשה.
ולכן שלח בלק לבלעם, ומרמז ה'אמרי נועם' כי 'בלק בן ציפור' ו'בלעם' אותה גימטריה של 'שבת'.
בלק התעקש שבלעם דווקא יבוא עם כישוף בכוח פיו, כי השביתה בשבת הוא במעשה שלא עושים מלאכה, ועל ידי זה אפשר לבטל את הכישוף רק בעולם העשייה, אבל כישוף שנובע מדיבור חשב בלק שיוכל לשלוט על בני ישראל.
אבל הוא לא ידע כי עם ישראל עם קודש שומרים את השבת גם בדיבור כפי שכתוב "ודבר דבר, שלא יהיה דיבורך של שבת כדיבורך של חול" וממילא אין לו שום יכולת עלינו כלל.
כותב בעל התניא זיע"א כי הכוונה הפנימית של השביתה בשבת היא השביתה מדיבור, וזה לשונו הטהור "בכל המצוות יש פנימיות וחיצוניות, חיצוניות השבת היא השביתה מעשייה גשמית כמו ששבת ה' מעשות שמיים וארץ גשמיים.
בחינת 'זכור' בפנימיות השבת היא, הכוונה בתפילות השבת ובתלמוד תורה, לדבקה בה' אחד כמו שכתוב 'שבת לה' אלוקיך'.
ובחינת 'שמור' בפנימיות היא, השביתה מדיבורים גשמיים כמו ששבת ה' מעשרה מאמרות שנבראו בהם שמיים וארץ גשמיים".
כותב הזוהר הקדוש בלעם ובלק הם כוחו של עמלק, האותיות האחרונות של 'בלעם בלק' יוצא צירוף 'עמלק'. והם היו מכשפים כמותו, דבקים בעולם השקר והדמיון של עולם הזה, ורק בזכות שבני ישראל האמנו באמונה מוחלטת ש'אין עוד מלבדו' לא יכלו להרע להם.
ועוד כותב ה'אמרי נועם' דבר נפלא כי 'אין עוד מלבדו' יש בו האותיות 'בלעם', ושאר האותיות הנותרים עולים בגימטריה 'אף', כי בלעם ידע הרגע באפו שהקב"ה זועם כמו שאמרו חז"ל (גמרא ברכות) וזכות הידיעה ש'אין עוד מלבדו' מבטלת כוחו וכשפיו של אותו רשע.
ולכן ראוי לנו לנצל את המתנה טובה שקיבלנו מבית גנזיו של מלך מלכי המלכים לעסוק בתורה ותפילה, להתחזק בשבת קודש באמונה פשוטה ותמימה בבורא עולם שאין בלעדיו יתברך, באופן שניקח אתנו להמשך השבוע את הידיעה והביטחון ש'אין עוד מלבדו' כפשוטו, שהכול זה אלוקות ואלוקות זה הכול, והקב"ה נמצא איתי עמי ואצלי בכל זמן ומקום.
וזוהי הסגולה הכי טובה להינצל מכול מיני פחדים ודמיונות כפי שכותב ה'נפש החיים' זיע"א שעל ידי שהאדם מעמיק בידיעה ש'אין עוד מלבדו' כך זוכה להיות נכלל באין סוף ברוך הוא ולהינצל מכשפים ודינים של היצר הרע, רק נהנה ומתענג על זיו השכינה אשר זה הגן עדן פה בזה העולם.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
