ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש במדבר
- בלק
כותב הרב הקדוש רבי מאיר מדז'יקוב זיע"א (שהשבוע חל יום פטירתו) בספרו 'אמרי נועם' שלכן קרא בלק לבלעם, כי ידע שבמעשה כישוף אי אפשר לו להתגבר על בני ישראל מפני שיש להם את כוח השבת.
וחכמינו הקדושים אמרו (גמרא סנהדרין) "בעלת אוב לא נענית בשבת", כי בכוח השבת מתבטלים מעשה כשפים.
ומביא רמז לכך מספר יצירה "המליך אות ת וברא בו את השבת", 'תיו' עולה בגימטריה 'כישוף', להורות שבשבת מתבטל כוח הכישוף. ולכן בלק ידע כי בני ישראל אשר שומרים שבת, לא יהיה לו כוח לעשות להם מעשה בפועל.
כל השבוע בימי המעשה האדם שרוי בתוך 'עלמא דשקרא' המביא את האדם לידי שכחה מהתכלית ומהאמת, אבל בבואה של שבת קודש הרי נעשה האדם לעד על מעשה בראשית, כי בשבת קודש מתמלא האדם אמונה בה'.
בעדות כתוב בתורה (פרשת ויקרא) "או ראה או ידע" ודורש השפת אמת זיע"א שהעדות של יהודי על הבורא הוא ממה שכתוב "אתה הראת לדעת - אין עוד מלבדו", וכך אנו עדים על הבורא.
בשבת קודש באים לידי ידיעה וראיה כפי שכתוב "ראו כי ה' נתן לכם את השבת", "לדעת כי אני ה' מקדשכם", ולכן בשבת קודש נעשים עדים על הבורא יתברך.
נמצא, כי בשבת מתברר אצל האדם ה'אין עוד מלבדו'. האדם זוכר כי 'אתה מחייה את כולם' והכול נברא על ידי הבורא יתברך שמו וממילא אין לכשפים שליטה בשבת.
שבת גימטריה ז"ך פעמים שם הוי"ה (שבע מאות ושתיים), בשבת מזדככת הידיעה של האדם אשר ה' יתברך הוא המהווה את הבריאה בכול רגע ורגע, והוא היה הווה ויהיה.
בלק ידע כי בני ישראל דבקים בשבת קודש, כל השבוע מושפע משבת. לדור המדבר היה כל השבוע קשר להשבת כי בכוח השבת ירד להם המן וכך היו דבקים בשבת קודש בתוך כל ששת ימי המעשה.
ולכן שלח בלק לבלעם, ומרמז ה'אמרי נועם' כי 'בלק בן ציפור' ו'בלעם' אותה גימטריה של 'שבת'.
בלק התעקש שבלעם דווקא יבוא עם כישוף בכוח פיו, כי השביתה בשבת הוא במעשה שלא עושים מלאכה, ועל ידי זה אפשר לבטל את הכישוף רק בעולם העשייה, אבל כישוף שנובע מדיבור חשב בלק שיוכל לשלוט על בני ישראל.
אבל הוא לא ידע כי עם ישראל עם קודש שומרים את השבת גם בדיבור כפי שכתוב "ודבר דבר, שלא יהיה דיבורך של שבת כדיבורך של חול" וממילא אין לו שום יכולת עלינו כלל.
כותב בעל התניא זיע"א כי הכוונה הפנימית של השביתה בשבת היא השביתה מדיבור, וזה לשונו הטהור "בכל המצוות יש פנימיות וחיצוניות, חיצוניות השבת היא השביתה מעשייה גשמית כמו ששבת ה' מעשות שמיים וארץ גשמיים.
בחינת 'זכור' בפנימיות השבת היא, הכוונה בתפילות השבת ובתלמוד תורה, לדבקה בה' אחד כמו שכתוב 'שבת לה' אלוקיך'.
ובחינת 'שמור' בפנימיות היא, השביתה מדיבורים גשמיים כמו ששבת ה' מעשרה מאמרות שנבראו בהם שמיים וארץ גשמיים".
כותב הזוהר הקדוש בלעם ובלק הם כוחו של עמלק, האותיות האחרונות של 'בלעם בלק' יוצא צירוף 'עמלק'. והם היו מכשפים כמותו, דבקים בעולם השקר והדמיון של עולם הזה, ורק בזכות שבני ישראל האמנו באמונה מוחלטת ש'אין עוד מלבדו' לא יכלו להרע להם.
ועוד כותב ה'אמרי נועם' דבר נפלא כי 'אין עוד מלבדו' יש בו האותיות 'בלעם', ושאר האותיות הנותרים עולים בגימטריה 'אף', כי בלעם ידע הרגע באפו שהקב"ה זועם כמו שאמרו חז"ל (גמרא ברכות) וזכות הידיעה ש'אין עוד מלבדו' מבטלת כוחו וכשפיו של אותו רשע.
ולכן ראוי לנו לנצל את המתנה טובה שקיבלנו מבית גנזיו של מלך מלכי המלכים לעסוק בתורה ותפילה, להתחזק בשבת קודש באמונה פשוטה ותמימה בבורא עולם שאין בלעדיו יתברך, באופן שניקח אתנו להמשך השבוע את הידיעה והביטחון ש'אין עוד מלבדו' כפשוטו, שהכול זה אלוקות ואלוקות זה הכול, והקב"ה נמצא איתי עמי ואצלי בכל זמן ומקום.
וזוהי הסגולה הכי טובה להינצל מכול מיני פחדים ודמיונות כפי שכותב ה'נפש החיים' זיע"א שעל ידי שהאדם מעמיק בידיעה ש'אין עוד מלבדו' כך זוכה להיות נכלל באין סוף ברוך הוא ולהינצל מכשפים ודינים של היצר הרע, רק נהנה ומתענג על זיו השכינה אשר זה הגן עדן פה בזה העולם.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

גירושין חובת מזונות ילדים בהלכה ובפסיקה
השיעור בוחן את גדרי החיוב ההלכתי של אב במזונות ילדיו, תוך עיון במקורות התלמודיים, במחלוקות הראשונים ובהתפתחות תקנות חכמים לאורך הדורות. בהמשך לכך, מנותחות ההשלכות המעשיות של פסיקות בתי הדין ובתי המשפט כיום, תוך התייחסות לשינויים הכלכליים והחברתיים בימינו.

מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.

אור התנ"ך ממשה ליהושע: שותפות בארץ החדשה
יהושע פרק ג'
השיעור עוסק במעבר ההנהגה ממשה ליהושע בכניסה לארץ ישראל, תהליך המתואר כמעבר מהנהגה ניסית ופסיבית להנהגה של שותפות, יוזמה ועשייה מצד העם. מתוך ניתוח הפסוקים ומדרשי חז"ל, מוסבר הצורך בקריאה המשולשת "חזק ואמץ" כבסיס ליצירת מדרגה רוחנית חדשה המשלבת בין מחשבה, דיבור ומעשה.

חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.

שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.

לנתיבות ישראל התורה, ההתיישבות והופעת השם
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (ב), מ"ח, נ"ג
השיעור עוסק בחשיבותה של ההתיישבות הדתית בבניין הארץ, בצורך להרבות באור התורה ובהעמקת לימוד משנתו של מרן הרב קוק. בהמשך לכך, מוסברת מהות קריאת שם ה' על עם ישראל כביטוי לקדושה פנימית המתגלה במצוות, בתפילין ובחיבור לכלל המציאות.

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.

חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.

חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.











