ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש במדבר
- בלק
'חברי חטא בחטא חמור, וכעת הוא שואל כיצד יוכל לתקן חטא זה'.
הרב היה בעל הבנה מעמיקה, והבין מיד שאין כאן חבר, אלא היהודי שואל על עצמו, ומלביש את שאלתו על חברו. הרב גם הבין שבמקרה זה טוב לקרוע את המסכה, ולגלות ליהודי שמתוך דבריו התגלה סודו, ונודע שהוא בעצמו החוטא, וכך יוכל החוטא לעלות על מסלול תשובה. לפיכך ענה הרב ברמז שקוף וחריף לשואל:
'אמור לחברך, שהוא לא צריך לשלוח אותך. הוא יכול לבוא בעצמו, ולספר שחבר שלח אותו...'.
אכן, במקרה זה, טוב היה לגלות לשואל שסודו התגלה.
אולם, פעמים רבות, העובדה שאנו לובשים דמות אחרת, מאפשרת לנו לגלות לאחרים, ואף לגלות לעצמנו סודות שלא העזנו לגלותם או אף לחשוב אותם.
כך זה בתחפושות של פורים, כשאדם עוטה על עצמו דמות אחרת, ודרך אותה דמות הוא מגלה פנים חדשות של דמותו. לעיתים, הוא מחדש בכך לאחרים, ולעיתים הוא מגלה אף על עצמו זוויות חדשות שהוא לא הכיר, ודרך הדמות החדשה מתאפשר לו לגלות זאת.
כך זה בחלום, כשאנו מגלים דרך הדמויות שאנו מייצרים לעצמנו, פנים חדשות ושונות לתסריט שראינו במשך היום.
כך זה בדמיון מודרך, כשהאדם מדמה את עצמו לחפץ, ומתחיל אט אט לדבר כביכול בשם החפץ, אך דרך דיבורים אלה חושף את רגשותיו ומחשבותיו, ומגלה בתוך עצמו רבדים עמוקים ונסתרים.
למעשה, כך זה כל עולם האומנות, ובמיוחד הטיפול באומנות, שקל לנו לחשוף רבדים בעומק נפשנו דווקא כשאנו כביכול יוצאים מתוך עצמנו, ומתבוננים על עצמנו מבחוץ דרך משקפיים אחרות – הדמות שפגשנו בספר, הציור שציירנו ועוד.
דרך מיוחדת, שנפוצה במיוחד בספרי ילדים היא: 'האנשה', סיפורים על בעלי חיים המתנהגים באופן אנושי, (ויש חיות עם שם מפורסם - 'פו הדוב', 'מיקימאוס' ועוד רבים). סיפורים אלה הם משלים, שדרך התנהגותם של בעלי החיים, מעבירים מסר לאדם.
להבדיל, כבר חז"ל השתמשו בדרך זו, שהרי מצאנו שרבן יוחנן בן זכאי היה בקיא ב"משלות שועלים" (סוכה כח.), ולרבי מאיר היו שלוש מאות "משלות שועלים" (סנהדרין לח:).
ולהבדיל, להבדיל, להבדיל בין סיפורים סתם לדברי אלוקים חיים, תורתנו הקדושה מביאה בכמה מקומות שאירע נס ובעל חיים דיבר – הנחש דיבר לחווה, והאתון פתחה את פיה ודברה לבלעם (מה השם שלה?). וכמו בשאר דברי תורה, עלינו לדרוש ולנסות ללמוד – מה מלמדת אותנו התורה בסיפורי ה'האנשה' של בעלי החיים, ובפרט שעל בלעם הרשע נאמר בגמרא (סנהדרין קו:) שכמה שאפשר לדרוש בו (לגנאי) טוב לדרוש בו.
כדי להבין עניין זה, עלינו לשאול – למה משתמשים בבעלי החיים כמשל לאותם רעיונות וסיפורים? ולמה דרך זו נפוצה במיוחד בספרי ילדים? מה יש בבעלי חיים שמדבר כל כך לילדים?
ובהקשר לכך, שימו לב לנקודה מעניינת, שהעולם נוהג ללמד ילדים קטנים – מה עושה כלב? (האו) מה עושה חתול? (מיאו) מה עושה פרה? (מו), וכן הלאה. בינינו – מה זה חשוב? מה מוסיף לילד שהוא בקיא בקולותיהם השונים של בעלי החיים?
התשובה היא שדיבורו של הילד עדיין בסיסי ולא מפותח, ולכן קל לו לחקות את קולותיהם של בעלי החיים שדיבורם לא מפותח, וכך הוא מפתח ומגוון את דיבורו.
וזה גם ההסבר לסיפורי בעלי החיים. דרכם אנו מתחברים לאמירות מאוד בסיסיות ויסודיות של החיים שלנו. עניין זה מתחבר במיוחד לילדים, שמתחברים יותר לתובנות הבסיסיות של החיים.
ומכאן לאתונו של בלעם. חמור מבטא חומריות. האתון, נקבת החמור, מבטאת את החומריות של העולם. האתון היא גם המסד היסודי עליו רוכב בלעם בדרך אל היעד.
פי האתון, הנפתח וגוער בבלעם, השואף חלילה לקלל את ישראל, מלמד אותנו שהמציאות החומרית הבסיסית והפשוטה של העולם זועקת את טובתם של ישראל. אמנם, ישראל הם רוחניים, אך החומריות של העולם נבראה כך שמטרתה לשרת את הרוחניות, ולכן החומריות שואפת לשאת על גבה את ברכתם של ישראל ושואפת למנוע מהמקלל הרשע להגיע אל מטרתו.
ולמעשה זה ביטוי לכל הפרשה. פרשת בלעם היא חריגה בתוך התורה, עד שאמרו חז"ל (ב"ב יד:) "משה כתב ספרו ופרשת בלעם ואיוב", ללמדך שפרשת בלעם היא דברי בלעם שהפכו לחלק מתורת משה.
פרשה זו היא דברי נביא הגויים, ובאה ללמדנו שגם הגויים הרשעים נאלצים בעל כורחם לברך את ישראל, ולהודות בבחירה האלוקית בישראל, כי כל המציאות הקרובה והרחוקה זועקת את בחירתם וטובתם של ישראל. גם הכוחות החיצוניים לישראל – הגויים ובעלי החיים, חשים ומרגישים את מעלתם של ישראל, ודרכם מרצונם או בעל כורחם תעבור בסוף ברכה לישראל.
ובימים אלה, עת מתנכלים לנו אומות העולם, אל לנו להיבהל, עלינו לזכור שמרצונם או בעל כורחם, סופם של כל הגויים שדרך מעשיהם תתגלגל ותבוא גאולתם וטובתם של ישראל, במהרה בימינו אמן!
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
בבא מציעא מבוא למסכת בבא מציעא ועמל תורה
שיעור פתיחת זמן חורף תשפ"ז
הצורך ביראת ה' בלימוד תורה | אדם צריך לפתח בעצמו אהבת תורה | המעלה והזכות שבלימוד תורת ארץ ישראל | יגיעה בתורה | הלכות בין אדם לחבירו במסכת בבא מציעא
אורות התחיה - הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א גדלות עם ישראל
אורות התחיה - פסקה ה'
השיעור עוסק בפרק ה' מתוך "אורות התחיה" של הראי"ה קוק ומבאר את גדלותו הייחודית של עם ישראל, אשר נשמתו הכללית מקיפה ומאחדת את הבריאה כולה. מתוך כך מודגשת החשיבות של אימוץ מבט אמוני ורחב על המציאות וההיסטוריה, הרואה בכל ירידה ומשבר שלב הכרחי בדרך לעלייה ולגאולה שלמה.
נח פרשת נח – איזון לאומי
מה פשר ההפקה אלוקית של המבול? למה להכחיד את חוטאי דור המבול על ידי מים דוקא? סוד האיזון שבין שאיפת האחדות למאבק הציבורי
מידות הראי"ה תיקון המידות כמפתח לדבקות אלוקית
הקדמה למידות הראי"ה
השיעור עוסק במרכזיותן של המידות והרגשות בנפש האדם כיסוד הכרחי לדבקות בה' ולהליכה בדרכיו, כפי שמבואר במשנת הרמב"ם. מתוך כך נבחנת הדרכת הראי"ה והרצי"ה קוק בספרים 'מוסר אביך' ו'מידות ראיה', המבחינים בין מידות בסיסיות השייכות לכל אדם לבין הנהגות המיועדות לבני עלייה.
