ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש במדבר
- בלק
'חברי חטא בחטא חמור, וכעת הוא שואל כיצד יוכל לתקן חטא זה'.
הרב היה בעל הבנה מעמיקה, והבין מיד שאין כאן חבר, אלא היהודי שואל על עצמו, ומלביש את שאלתו על חברו. הרב גם הבין שבמקרה זה טוב לקרוע את המסכה, ולגלות ליהודי שמתוך דבריו התגלה סודו, ונודע שהוא בעצמו החוטא, וכך יוכל החוטא לעלות על מסלול תשובה. לפיכך ענה הרב ברמז שקוף וחריף לשואל:
'אמור לחברך, שהוא לא צריך לשלוח אותך. הוא יכול לבוא בעצמו, ולספר שחבר שלח אותו...'.
אכן, במקרה זה, טוב היה לגלות לשואל שסודו התגלה.
אולם, פעמים רבות, העובדה שאנו לובשים דמות אחרת, מאפשרת לנו לגלות לאחרים, ואף לגלות לעצמנו סודות שלא העזנו לגלותם או אף לחשוב אותם.
כך זה בתחפושות של פורים, כשאדם עוטה על עצמו דמות אחרת, ודרך אותה דמות הוא מגלה פנים חדשות של דמותו. לעיתים, הוא מחדש בכך לאחרים, ולעיתים הוא מגלה אף על עצמו זוויות חדשות שהוא לא הכיר, ודרך הדמות החדשה מתאפשר לו לגלות זאת.
כך זה בחלום, כשאנו מגלים דרך הדמויות שאנו מייצרים לעצמנו, פנים חדשות ושונות לתסריט שראינו במשך היום.
כך זה בדמיון מודרך, כשהאדם מדמה את עצמו לחפץ, ומתחיל אט אט לדבר כביכול בשם החפץ, אך דרך דיבורים אלה חושף את רגשותיו ומחשבותיו, ומגלה בתוך עצמו רבדים עמוקים ונסתרים.
למעשה, כך זה כל עולם האומנות, ובמיוחד הטיפול באומנות, שקל לנו לחשוף רבדים בעומק נפשנו דווקא כשאנו כביכול יוצאים מתוך עצמנו, ומתבוננים על עצמנו מבחוץ דרך משקפיים אחרות – הדמות שפגשנו בספר, הציור שציירנו ועוד.
דרך מיוחדת, שנפוצה במיוחד בספרי ילדים היא: 'האנשה', סיפורים על בעלי חיים המתנהגים באופן אנושי, (ויש חיות עם שם מפורסם - 'פו הדוב', 'מיקימאוס' ועוד רבים). סיפורים אלה הם משלים, שדרך התנהגותם של בעלי החיים, מעבירים מסר לאדם.
להבדיל, כבר חז"ל השתמשו בדרך זו, שהרי מצאנו שרבן יוחנן בן זכאי היה בקיא ב"משלות שועלים" (סוכה כח.), ולרבי מאיר היו שלוש מאות "משלות שועלים" (סנהדרין לח:).
ולהבדיל, להבדיל, להבדיל בין סיפורים סתם לדברי אלוקים חיים, תורתנו הקדושה מביאה בכמה מקומות שאירע נס ובעל חיים דיבר – הנחש דיבר לחווה, והאתון פתחה את פיה ודברה לבלעם (מה השם שלה?). וכמו בשאר דברי תורה, עלינו לדרוש ולנסות ללמוד – מה מלמדת אותנו התורה בסיפורי ה'האנשה' של בעלי החיים, ובפרט שעל בלעם הרשע נאמר בגמרא (סנהדרין קו:) שכמה שאפשר לדרוש בו (לגנאי) טוב לדרוש בו.
כדי להבין עניין זה, עלינו לשאול – למה משתמשים בבעלי החיים כמשל לאותם רעיונות וסיפורים? ולמה דרך זו נפוצה במיוחד בספרי ילדים? מה יש בבעלי חיים שמדבר כל כך לילדים?
ובהקשר לכך, שימו לב לנקודה מעניינת, שהעולם נוהג ללמד ילדים קטנים – מה עושה כלב? (האו) מה עושה חתול? (מיאו) מה עושה פרה? (מו), וכן הלאה. בינינו – מה זה חשוב? מה מוסיף לילד שהוא בקיא בקולותיהם השונים של בעלי החיים?
התשובה היא שדיבורו של הילד עדיין בסיסי ולא מפותח, ולכן קל לו לחקות את קולותיהם של בעלי החיים שדיבורם לא מפותח, וכך הוא מפתח ומגוון את דיבורו.
וזה גם ההסבר לסיפורי בעלי החיים. דרכם אנו מתחברים לאמירות מאוד בסיסיות ויסודיות של החיים שלנו. עניין זה מתחבר במיוחד לילדים, שמתחברים יותר לתובנות הבסיסיות של החיים.
ומכאן לאתונו של בלעם. חמור מבטא חומריות. האתון, נקבת החמור, מבטאת את החומריות של העולם. האתון היא גם המסד היסודי עליו רוכב בלעם בדרך אל היעד.
פי האתון, הנפתח וגוער בבלעם, השואף חלילה לקלל את ישראל, מלמד אותנו שהמציאות החומרית הבסיסית והפשוטה של העולם זועקת את טובתם של ישראל. אמנם, ישראל הם רוחניים, אך החומריות של העולם נבראה כך שמטרתה לשרת את הרוחניות, ולכן החומריות שואפת לשאת על גבה את ברכתם של ישראל ושואפת למנוע מהמקלל הרשע להגיע אל מטרתו.
ולמעשה זה ביטוי לכל הפרשה. פרשת בלעם היא חריגה בתוך התורה, עד שאמרו חז"ל (ב"ב יד:) "משה כתב ספרו ופרשת בלעם ואיוב", ללמדך שפרשת בלעם היא דברי בלעם שהפכו לחלק מתורת משה.
פרשה זו היא דברי נביא הגויים, ובאה ללמדנו שגם הגויים הרשעים נאלצים בעל כורחם לברך את ישראל, ולהודות בבחירה האלוקית בישראל, כי כל המציאות הקרובה והרחוקה זועקת את בחירתם וטובתם של ישראל. גם הכוחות החיצוניים לישראל – הגויים ובעלי החיים, חשים ומרגישים את מעלתם של ישראל, ודרכם מרצונם או בעל כורחם תעבור בסוף ברכה לישראל.
ובימים אלה, עת מתנכלים לנו אומות העולם, אל לנו להיבהל, עלינו לזכור שמרצונם או בעל כורחם, סופם של כל הגויים שדרך מעשיהם תתגלגל ותבוא גאולתם וטובתם של ישראל, במהרה בימינו אמן!
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה

לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.

בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.

מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.

שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.

גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.

מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.















