ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- סיפורים ותולדות צדיקים
- חסידים מספרים
- הלכה מחשבה ומוסר
- תורה ולימודה
- התבוננות אמונית
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
רויטל בת לאה
חסידים מספרים כי פעם אחת למד היהודי הקדוש עם תלמידיו, ונתקשה במאמר אחד בגמרא. בשתיקה התעמק בעיונו. בין התלמידים היה נער אחד שאביו מת זמן מה לאחר לידתו. כיוון שידע שהפסקות כאלה נמשכות אצל רבו שעה ארוכה, הלך במהירות הביתה כדי לשבור בינתיים את רעבונו הגדול. כשכבר היה בדרך לשוב אל בית המדרש, קראה לו אמו שיוריד קודם לכן חבילה כבדה של שחת מן העלייה אל האבוס. הנער לא חזר, כי חושש היה שמא יאחר. אבל באמצע הדרך נתיישב בלבו: הרי עיקר הלימוד הוא לשמור ולעשות. מיד רץ הביתה וקיים את מצוות אמו, ואחר-כך חזר לבית המדרש. אך דרך על המפתן, נתעורר היהודי הקדוש מעיונו, קם מלוא קומתו ואמר בשמחה אל הנער: ודאי כיבדת את אמך, כי אביי, שכידוע היה האחד בין כל חכמי התלמוד שלא ידע לא את אביו ואת אמו, והוא שנכנס מדי פעם בפעם בנשמותיהם של המקיימים מצוות כיבוד אב ואם, הופיע לפני עתה ופירש לי את המאמר שנתקשיתי בו בגמרא.
היהודי הקדוש ותלמידיו יושבים ועוסקים בלימוד. הדיונים הם דיונים ברמת העיקרון של לימוד המעשה, אבל אינם נוגעים בעשייה בפועל. תוך כדי הלימוד מתקשה היהודי הקדוש בדבר בגמרא. נראה שהעולם העיוני הגיע לנקודה של בעיה. יש צורך לשאוב כוחות כדי ליישב את הבעיה התיאורטית שבה נתקלים הלומדים בלימודם עם היהודי הקדוש.
מתוך החבורה פורש אחד: הוא יודע שכעת תבוא הפסקה ארוכה. העולם העיוני עמד מלכת. הנער הצעיר פורש מתוך החבורה משום שהוא רעב. הרעב משקף את הצורך להתחבר אל העולם החומרי והגשמי. הצורך הוא צורך בסיסי וקיומי, שהעיסוק התיאורטי אינו יכול לתת לו מענה.
הנער שובר את רעבונו, ומבקש לשוב לבית המדרש. לעת עתה נראה העיסוק בעולם החומר כמנותק מהעולם הרוחני שממנו יצא. יש כאן מעין הפסקה: הנער יצא לעולם אחר, וכעת הוא מבקש לחזור.
חסידים מספרים (93)
הרב אריה הנדלר
85 - לחפש כמו אברהם אבינו
86 - כיבוד הורים של יתום
87 - כשרות המילים
טען עוד
לאחר שקיים את מצוות אמו חוזר הנער אל בית המדרש. בדיוק ברגע שבו דורכות רגליו על המפתן, מתעורר היהודי הקדוש בשמחה מעיונו. מתברר שהקושיות נסתלקו. העיכובים הוסרו. הכל נתיישב וניתן להמשיך וללמוד.
מסתבר שהקושיות שנתעוררו בשעת הלימוד הנן בעלות משמעות סמלית. הלימוד איננו יכול להישאר ברמה התיאורטית, עליו לרדת לעולם המעשה. לימוד שאיננו מתגשם בעולם המעשה הוא לימוד חסר. מתוך דבריו של היהודי הקדוש עולה כי דווקא היציאה של הנער אל עולם המעשה, היא שהביאה לפתרון הקושיות ולאפשרות להמשיך ולעסוק בלימוד. מסתבר כי ההורדה של התורה העיונית אל עולם המעשה מעניקה לה משמעות, כוח ועומק.
גם הדרך שבה נפתרת הבעיה בלימוד מסמלת את הערך של ירידת התכנים התיאורטיים אל עולם המעשה. אביי היה יתום מאב ואם, משום כך לא זכה מעולם לקיים מצוות כיבוד אב ואם. הלימוד של אביי הוא תיאורטי. הוא איננו יכול להביא את המצווה הנעלה של כיבוד אב ואם לידי מעשה, משום שאין לו אב ואם. כדי לממש את הציווי הזה מתחבר מדי פעם בפעם בנשמותיהם של אלו המקיימים מצוות כיבוד אב ואם. מסתבר כי אותו אביי, שהתחבר עם נשמת הנער הצעיר בשעת קיום מצוות כיבוד אם, הוא שהתחבר עם מחשבותיו של היהודי הקדוש ויישב את קושיותיו. התורה עיונית התחברה לעולם העשייה.
-----------------
מתוך המדור 'חסידים מספרים' שבעיתון 'בשבע'.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
