ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- סיפורים ותולדות צדיקים
- חסידים מספרים
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
אשר בן חיים
חסידים מספרים כי פעם אחת עמד הרבי מצאנז ליד החלון והביט אל הרחוב. כשראה איש אחד עובר, דפק על הזגוגית ורמז לו להיכנס. כשנכנס אל החדר שאל אותו רבי חיים: "אמור לי, אילו מצאת ארנק מלא דינרי זהב, האם היית מחזירו לבעליו?". השיב האיש: "רבי, בלי שהיות הייתי מוסר לו את המציאה, אם ידעתי מי הוא בעל הכסף". "שוטה אתה", אמר הרבי.
שוב עמד אצל החלון וקרא לאיש אחר שעבר ברחוב, ושאלהו את אותה השאלה. השיב האיש: "הרי אינני שוטה, שאוציא מידי ארנק של כסף שעלה בחלקי". "רשע אתה", אמר הרבי וקרא לאיש אחר שייכנס. גם את השלישי שאל הרבי את אותה השאלה. השיב האיש: "רבי, איך אוכל עתה לדעת באיזו מדרגה אעמוד אז? אם אצליח לכבוש את היצר הרע? אולי יפתה אותי, ואקח לעצמי את ההון הזר, ואולי יעמוד לי השם יתברך לנצחו, ואשיב את האבדה לבעליה". כששמע הרבי את דבריו, אמר: "מה נאים הם דבריך, אתה הנך חכם אמיתי".
שוב עמד אצל החלון וקרא לאיש אחר שעבר ברחוב, ושאלהו את אותה השאלה. השיב האיש: "הרי אינני שוטה, שאוציא מידי ארנק של כסף שעלה בחלקי". "רשע אתה", אמר הרבי וקרא לאיש אחר שייכנס. גם את השלישי שאל הרבי את אותה השאלה. השיב האיש: "רבי, איך אוכל עתה לדעת באיזו מדרגה אעמוד אז? אם אצליח לכבוש את היצר הרע? אולי יפתה אותי, ואקח לעצמי את ההון הזר, ואולי יעמוד לי השם יתברך לנצחו, ואשיב את האבדה לבעליה". כששמע הרבי את דבריו, אמר: "מה נאים הם דבריך, אתה הנך חכם אמיתי".
הסיפור שלנו הוא סיפור על מפגש של האדם עם עצמו, עם נטיותיו, חולשותיו ורצונותיו. העמידה של ר' חיים בחלון וההתבוננות בעוברים ושבים, כמוה כהתבוננות בחיות מעבדה. העוברים והשבים מייצגים דרכים שונות וגישות שונות לחיים. ר' חיים בוחר לעצמו שלושה אנשים המייצגים את המגמות השונות המתרוצצות בקרבם של בני האדם.
האדם הראשון פותח את דברי תשובתו לר' חיים במילה "רבי". המדובר כאן באיש טוב, באיש המעריך את ר' חיים. הוא כנראה דובר אמת כשהוא אומר שהיה מחזיר את האבדה לבעליה. זו הסיבה שר' חיים אינו מכנה אותו שקרן אלא שוטה. האיש אמנם דובר אמת, אבל אין הוא אלא שוטה.
חסידים מספרים (93)
הרב אריה הנדלר
81 - אש מתוך האפר
82 - מבחן הארנק המלא
83 - ללמוד את לשון החיות
טען עוד
האדם השני מייצג את דפוס ההתנהגות ההפוך לגמרי. הוא איננו מוכן להוציא מידו ארנק של כסף שנפל בחלקו. המעניין הוא שאיש זה פותח את דבריו בדיוק בנקודה שבה נפסק הדיאלוג בין ר' חיים ובין האדם הראשון: האדם הראשון משולח מעם ר' חיים כשהוא מדביק לו את הכינוי 'שוטה'. האדם השני פותח את דבריו בהצהרה: "הרי אינני שוטה". לכאורה, הוא רואה את המציאות בדיוק כפי שרואה אותה ר' חיים: מי שמוכן להוציא צרור שכזה מתחת ידו הריהו שוטה. למרות זאת, נראה שר' חיים איננו מזדהה עם גישתו. אדם שכזה, היודע שהארנק איננו שלו ומתייחס אליו כאל מציאה כשרה שנפלה בחלקו מן השמים, אינו אלא רשע.
האנשים בסיפור שלנו מתחלפים, אבל הקורא איננו מתחלף. כעת אנו עומדים ותוהים מהי עמדתו האמיתית של ר' חיים. האם הוא בעד השוטה או בעד הרשע? נראה שיש רק שתי אפשרויות בסיפור שלנו, להחזיר או לא להחזיר. הבעיה היא שכל בחירה גוררת בעקבותיה כינוי שאיננו מחמיא כלל, שוטה או רשע.
מסתבר שבין השוטה לרשע עומד החכם. ר' חיים מעוניין למקד את ההסתכלות בהתמודדות. אסור להיות שוטה ואסור להיות רשע. כל אחת משתי הדמויות הללו תורמת תרומה חינוכית לסיפור שלנו. השוטה מביא לסיפור שלנו את הצורך להתייחס לקיומו של היצר הרע: לשוטה אין יצר הרע. השוטה מוכן לוותר על ארנק הכסף משום שהוא איננו חש כלפיו כל משיכה. ההדרכה האמיתית בעבודת ה' צריכה לקחת בחשבון את קיומו של יצר הרע. הרשע מביא לסיפור את הצורך ואת המסוגלות לומר ליצר הרע לא. גם אם נפל בחלקך ארנק של דינרים, וגם אם הם מפתים ומשכנעים, צריך אתה לעמוד כנגד המשיכה הטבעית לקחתם. צריך אתה לומר 'לא' לבחירה של הרשע.
האדם השלישי מביא אל הסיפור שלנו את הגישה האמיתית, הלוקחת בחשבון את שתי הנטיות גם יחד: ראשית הוא מתמודד. הוא מעלה את שתי האפשרויות. הוא לוקח בחשבון שייתכן שיעמוד בניסיון אבל ייתכן גם שלא. יתר על כן, הוא איננו מאמין בעצמו. כיוון שהוא מכיר את הנטיות השונות המתרוצצות בלבו, הוא לוקח בחשבון את האפשרות שייכשל. זהו החכם; הוא אנושי, מודע לעצמו, והוא איננו יודע איך יעמוד בניסיון.
-----------------
מתוך המדור 'חסידים מספרים' שבעיתון 'בשבע'.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
