ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- סיפורים ותולדות צדיקים
- חסידים מספרים
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
אשר בן חיים
חסידים מספרים כי פעם אחת עמד הרבי מצאנז ליד החלון והביט אל הרחוב. כשראה איש אחד עובר, דפק על הזגוגית ורמז לו להיכנס. כשנכנס אל החדר שאל אותו רבי חיים: "אמור לי, אילו מצאת ארנק מלא דינרי זהב, האם היית מחזירו לבעליו?". השיב האיש: "רבי, בלי שהיות הייתי מוסר לו את המציאה, אם ידעתי מי הוא בעל הכסף". "שוטה אתה", אמר הרבי.
שוב עמד אצל החלון וקרא לאיש אחר שעבר ברחוב, ושאלהו את אותה השאלה. השיב האיש: "הרי אינני שוטה, שאוציא מידי ארנק של כסף שעלה בחלקי". "רשע אתה", אמר הרבי וקרא לאיש אחר שייכנס. גם את השלישי שאל הרבי את אותה השאלה. השיב האיש: "רבי, איך אוכל עתה לדעת באיזו מדרגה אעמוד אז? אם אצליח לכבוש את היצר הרע? אולי יפתה אותי, ואקח לעצמי את ההון הזר, ואולי יעמוד לי השם יתברך לנצחו, ואשיב את האבדה לבעליה". כששמע הרבי את דבריו, אמר: "מה נאים הם דבריך, אתה הנך חכם אמיתי".
שוב עמד אצל החלון וקרא לאיש אחר שעבר ברחוב, ושאלהו את אותה השאלה. השיב האיש: "הרי אינני שוטה, שאוציא מידי ארנק של כסף שעלה בחלקי". "רשע אתה", אמר הרבי וקרא לאיש אחר שייכנס. גם את השלישי שאל הרבי את אותה השאלה. השיב האיש: "רבי, איך אוכל עתה לדעת באיזו מדרגה אעמוד אז? אם אצליח לכבוש את היצר הרע? אולי יפתה אותי, ואקח לעצמי את ההון הזר, ואולי יעמוד לי השם יתברך לנצחו, ואשיב את האבדה לבעליה". כששמע הרבי את דבריו, אמר: "מה נאים הם דבריך, אתה הנך חכם אמיתי".
הסיפור שלנו הוא סיפור על מפגש של האדם עם עצמו, עם נטיותיו, חולשותיו ורצונותיו. העמידה של ר' חיים בחלון וההתבוננות בעוברים ושבים, כמוה כהתבוננות בחיות מעבדה. העוברים והשבים מייצגים דרכים שונות וגישות שונות לחיים. ר' חיים בוחר לעצמו שלושה אנשים המייצגים את המגמות השונות המתרוצצות בקרבם של בני האדם.
האדם הראשון פותח את דברי תשובתו לר' חיים במילה "רבי". המדובר כאן באיש טוב, באיש המעריך את ר' חיים. הוא כנראה דובר אמת כשהוא אומר שהיה מחזיר את האבדה לבעליה. זו הסיבה שר' חיים אינו מכנה אותו שקרן אלא שוטה. האיש אמנם דובר אמת, אבל אין הוא אלא שוטה.
חסידים מספרים (93)
הרב אריה הנדלר
81 - אש מתוך האפר
82 - מבחן הארנק המלא
83 - ללמוד את לשון החיות
טען עוד
האדם השני מייצג את דפוס ההתנהגות ההפוך לגמרי. הוא איננו מוכן להוציא מידו ארנק של כסף שנפל בחלקו. המעניין הוא שאיש זה פותח את דבריו בדיוק בנקודה שבה נפסק הדיאלוג בין ר' חיים ובין האדם הראשון: האדם הראשון משולח מעם ר' חיים כשהוא מדביק לו את הכינוי 'שוטה'. האדם השני פותח את דבריו בהצהרה: "הרי אינני שוטה". לכאורה, הוא רואה את המציאות בדיוק כפי שרואה אותה ר' חיים: מי שמוכן להוציא צרור שכזה מתחת ידו הריהו שוטה. למרות זאת, נראה שר' חיים איננו מזדהה עם גישתו. אדם שכזה, היודע שהארנק איננו שלו ומתייחס אליו כאל מציאה כשרה שנפלה בחלקו מן השמים, אינו אלא רשע.
האנשים בסיפור שלנו מתחלפים, אבל הקורא איננו מתחלף. כעת אנו עומדים ותוהים מהי עמדתו האמיתית של ר' חיים. האם הוא בעד השוטה או בעד הרשע? נראה שיש רק שתי אפשרויות בסיפור שלנו, להחזיר או לא להחזיר. הבעיה היא שכל בחירה גוררת בעקבותיה כינוי שאיננו מחמיא כלל, שוטה או רשע.
מסתבר שבין השוטה לרשע עומד החכם. ר' חיים מעוניין למקד את ההסתכלות בהתמודדות. אסור להיות שוטה ואסור להיות רשע. כל אחת משתי הדמויות הללו תורמת תרומה חינוכית לסיפור שלנו. השוטה מביא לסיפור שלנו את הצורך להתייחס לקיומו של היצר הרע: לשוטה אין יצר הרע. השוטה מוכן לוותר על ארנק הכסף משום שהוא איננו חש כלפיו כל משיכה. ההדרכה האמיתית בעבודת ה' צריכה לקחת בחשבון את קיומו של יצר הרע. הרשע מביא לסיפור את הצורך ואת המסוגלות לומר ליצר הרע לא. גם אם נפל בחלקך ארנק של דינרים, וגם אם הם מפתים ומשכנעים, צריך אתה לעמוד כנגד המשיכה הטבעית לקחתם. צריך אתה לומר 'לא' לבחירה של הרשע.
האדם השלישי מביא אל הסיפור שלנו את הגישה האמיתית, הלוקחת בחשבון את שתי הנטיות גם יחד: ראשית הוא מתמודד. הוא מעלה את שתי האפשרויות. הוא לוקח בחשבון שייתכן שיעמוד בניסיון אבל ייתכן גם שלא. יתר על כן, הוא איננו מאמין בעצמו. כיוון שהוא מכיר את הנטיות השונות המתרוצצות בלבו, הוא לוקח בחשבון את האפשרות שייכשל. זהו החכם; הוא אנושי, מודע לעצמו, והוא איננו יודע איך יעמוד בניסיון.
-----------------
מתוך המדור 'חסידים מספרים' שבעיתון 'בשבע'.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
