ישיבה
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- דיני ממונות וצדקה
- נושאים נוספים
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
יוסף בן רחל
מעטים היו האנשים שהעזו לצאת לשמש במדבר הגדול שבהודו הרחוקה. רק משוגעים לדבר העזו לצאת בשעות אלו. כאלו היו רהול ושיבם, שני הודים שהתארגנו להליכה משותפת לכפר מרוחק. שעות ארוכות של הליכה בשמש הקופחת עשו את שלהם, והשניים החליטו לעצור לאכילה ומנוחה. גם חמורו של שיבם קרס על החול הרותח במטרה לנוח יחד עם בעליו. כאשר קרע החמור על החול הצל החמור מעט צל בצידו האחד. ראה זאת רהול ומיהר לשכב בצילו של החמור. שיבם הביט במעשהו של מכרו ופנה לרהול בנימוס: "רהול יקר, אבקש ממך לקום ממקומך מיד. החמור הוא שלי ולכן גם הצל שלו הוא שלי." רהול שמע זאת וענה בבוז: "וכי קנית את הצל של חמורך? בעוד רגע יקום החמור והצל יזוז מכאן. לכן איפוא אין לך בעלות על הצל ולא אזוז מכאן!" נחיריו של שיבם רטטו מרוב כעס ועיניו רשפו אש:" קום מיד, ולא- אכה בך!" פנה בכעס לרהול.
רהול העמיד פניו כאינו שומע, עצם את עיניו ועשה עצמו ישן. ראה זאת שיבם, קמץ את אגרופיו, צמצם את עיניו והלם בפראות בפניו של רהול תוך שהוא צועק: "תן לי את הצל שלי!" השניים החלו בועטים, דוחפים ומכים זה את זה דקות ארוכות. לפתע נשמעה זעקה איומה מפיו של רהול והוא נפל מתגלגל על החול כשהוא אוחז באפו. שיבם נבהל והביט ברהול שכבר הספיק לקום והחל מדדה לכיוון הכפר כשזעקות יוצאות מפיו כל הדרך. בליבו הרגיש כי רהול נענש על מעשהו הנועז. "אוי לאותו מנוול שחשב לגנוב את צילו של חמורי" הרהר לעצמו כשהוא צועד בעקבות זעקותיו של רהול.
למחרת, נשמעה דפיקה על דלת ביתו של שיבם. "אתה מוזמן לבוא בדחיפות לבית המשפט בנוגע למריבתכם אתמול" אמר השליח. ליבו של שיבם החסיר פעימה, אך בכל זאת יצא בראש מורם אל עבר בית המשפט, כשפמליה של סקרנים הולכים אחריו.
השופטים שמעו את הצדדים אך למרבה התדהמה איש מהשופטים לא הצליח להכריע בשאלה המוזרה- למי שייך צילו של החמור. שבועות לאחר מכן נעמדו השניים בבית משפט מחוזי וביקשו לדעת מיהו בעל הצל- האם הצל שייך לחמור או לבעליו של החמור. גם כאן לא ידעו השופטים כיצד לפתור את הבעיה.
השאלה היתה כה סבוכה, שגם כאשר פנו לבית המשפט העליון לא מצאו השופטים פתרון. בתקופה המדוברת הודו היתה בשלטון האימפריה הבריטית, כך שהבעיה הסבוכה הגיעה לערעור למועצת המלכה. גם הם לא ידעו כיצד להכריע.
מה דעתכם? האם לפי ההלכה האדם הוא בעלים על הצל של חמורו?
תשובת מרן הרב אברהם יצחק הכהן קוק זצ"ל:
אדם אינו בעלים על הצל שלו.
הרב קוק דן בכמה גמרות שדנות על צל במסכת פסחים (כה:) מסופר על רבן יוחנן בן זכאי שהיה יושב ודורש בדברי תורה בצילו של ההיכל. הגמרא דנה איך היה מותר לו לשבת בצל ההיכל, ולהנות מצילו של בית המקדש. עוד מובא במסכת עבודה זרה שאסור לשבת תחת עץ אשרה וליהנות מצילה. הרב דן בגמרות האלה ובסוגיה הזאת והסיק להלכה שאדם אינו בעלים על הצל שלו!
הוסיף הרב קוק - כעין עניין זה, על פי ההלכה, אין רשות לאדם לסרב שיצלמו אותו. זאת מהסיבה שכפי שאין לאדם בעלות על הצל שלו, כך אין לו בעלות על הצילום שלו שהוא כעין הצל שלו.
לסיכום –אין אדם בעלים על הצל שלו, ובוודאי לא על הצל של חמורו, ולכן אין רשות לאדם למנוע מאחר לצלם אותו.
(הסיפור לקוח מתוך הספר 'עז ותעצומות' עמ' 77. הרב שלמה גורן מסר שכאשר שהה יחד עם הרב קוק בהרי הכרמל בא אדם לצלם את הרב קוק והרב התחיל לדון עם הרב גורן הצעיר האם מותר לו לסרב לאיש. הרב הזכיר את הסיפור הנ"ל עם ההודים ומיד החל לדון בסוגיות בש"ס הקשורות לעניין. לבסוף הרב הכריע שאין הוא רשאי למנוע מאחר לצלמו. סיים הרב גורן: מבקשה פשוטה ותמימה של צלם למדתי על הליכותיו ועל גדולתו של הרב קוק!).
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
