ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש דברים
- ואתחנן
כותב בעל ספר' הלקח והלבוב', הטעם שביקש משה רבנו למתנם חנם ולא לפי מעשיו הטובים, כי הוא רצה לחזק לבות נשברים בימי אחרית הימים, דור עקבתא דמשיחא, שלא יתייאשו מלהתפלל על הגאולה.
יהודי עלול לומר לעצמו מי אני שאבקש ואתפלל לפני ה' הטוב, הלא אין לי זכויות ומעשיי אינם עולים יפה לפני המלך, ואיך אגש לבקש ולהתחנן לישועה, הרי אני מרגיש עני וריק ממעשים טובים וממצוות.
משה רבנו ראה את הדורות העתידים, דורות של 'בעת הַהִוא'- הסתר בתוך הסתר, שיבואו לידי ייאוש חס ושלום, ויתייאשו מלהתפלל כיון שאינם כדאיים להתפלל לפניו יתברך. לכן מסר להם משה רבנו את זכויותיו הרבים, כדי שיעמוד זכותו הגדול בעת צרה, ויפנו אליו יתברך בתפלה.
כותב המדרש "תכתב זאת לדור אחרון" כי משה רבנו הניח תפילותיו לדור האחרון, דור עקבתא דמשיחא, שאז בעת הצרות הגדולות יהיה להם בכוחו לבקש ולחלות פני קונם. ולכן משה ביקש דווקא למתנת חנם, ללמדנו, כי אפשר לזכות על ידי תפלה לישועה במתנת חנם גם אם אין זכויות כלל.
אנו יוצאים מימים שבהם התאבלנו על חורבן בית המקדש, כותב רבנו הקדוש רבי נחמן מברסלב זיע"א בספרו ליקוטי מוהר"ן חלק א' תורה י', שבית המקדש הוא בחינת 'הר שדה בית'.
ובספר 'הלקח והלבוב' מביא בשם רבי מנחם מנדל משקלוב זיע"א, כי 'השבת' ראשי תיבות ה'ר ש'דה ב'ית ת'פלה, בארבעתן יש קשר לקדושת בית המקדש ולשבת קודש.
בגלות יש הסתר פנים, על תפלה נאמר מה שקראנו השבוע במגילת איכה 'סכותה בענן לך מעבור תפלה' 'גם כי אזעק ואשוע שתם תפלתי'.
אבל בבואה של השבת שאז יש הארה מעין בית המקדש, ומאיר הזכות של תפלות משה רבנו כפי שדרשו חז"ל על המילה 'לאמר' הכוונה 'לדורות', אז עלינו לבקש ולהתפלל יותר, להפציר על הגאולה העתידה.
ולכן לא בחנם קראו לשבת זו על שם ההפטרה 'שבת נחמו', כי עצם מציאות השבת היא נחמה, מפני שיש בה מעין הארת בית המקדש.
כותב 'השפת אמת' זיע"א: "כי באמת אם האדם מלא אהבת ה', אז אהבה לה' יתברך והשמחה שיש לו מכסה על כל הייסורים". ומוסיף, שלכן בשבת זו אנו קוראים בתורה פרשת ואתחנן, מפני שמוזכר בה עניין קריאת שמע ועשרת הדיברות.
אנו אומרים בכל יום "שמע ישראל ה' אלוקינו ה' אחד" כדי לייחד אלוקותו יתברך, אבל מלמד אותנו השפת אמת שיש נקודה יותר עמוקה.
האדם צריך לשמוע את הרובד הפנימי בקריאת שמע, כשאומר 'אלוקינו' צריך לכוון על עצמו, כמו שנאמר לכל יהודי במתן תורה 'אנכי ה' אלוקיך', ואמרו חז"ל 'עליך ייחדתי שמי ביותר'.
'שמע ישראל', זהו הקול של 'אנכי ה' אלוקיך', על האדם לחדד את חוש השמיעה, לחיות בהקשבה פנימית, שבעת קריאת 'שמע ישראל' ישמע את הקול הגדול ולא יסף האומר לו 'אנכי ה' אלוקיך- שעליך ייחדתי את שמי ביותר'.
הקב"ה אשר כבודו מלא עולם, שהוא יתברך ממלא כל עלמין וסובב כל עלמין ולית אתר פנוי מינה, שמלאכים, שרפים ואופני הקודש זוחלים ורועדים מפניו, ועם כל זאת, הקב"ה מכריז 'עלייך ייחדתי את שמי'.
וזו השמחה האמתית והנצחית של היהודי כשזוכר את מעלתו, שזכה ששם ה' חל עליו, שהוא 'חלק אלוק ממעל', שהוא מואר באור יקרות, ידיעה זו מביאה אותו לידי שמחה ואהבת ה' שמבטלת את כל הייסורים והצער.
נאמר בתהלים "ואני קרבת אלוקים לי טוב", וידוע ששם 'אלוקים' מסמל מידת הדין. ובספר 'נשמת צבי' פירש שלמרות ששולט עליי מידת הדין אף על פי כן 'לי טוב' כי 'ואני קרבת אלוקים'.
בשבת קודש זוכה האדם לקרבת אלוקים, 'קרבת' עולה בגימטריה 'שבת'. בשבת זוכה היהודי לבוא לידי נחמה בקרבת אלוקים ולהרגיש מתיקות ה'לי טוב'.
ובפרט בשבת זו שבת נחמו, "נחמו נחמו עמי יאמר אלוקיכם" עצם זה שהוא 'אלוקיכם'- הרי שזו מציאות של נחמה שמבטלת את כל הייסורים של האדם וממלאת אותו בשמחה.
בספר 'בני יששכר' מביא בשם הרב הקדוש מזידיטשוב זיע"א 'אהבה בכל לב אהבה בכל נפש אהבה בכל מאוד' עולה אותה הגימטריה כמניין 'שבת'. כי מתוך אותה אהבה הגדולה שלנו לאבינו שבשמיים ושלו אלינו, מרגישים אנו נחמה ושמחה.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
