ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- סיפורים ותולדות צדיקים
- חסידים מספרים
חסידים מספרים כי היהודי הקדוש מפשיסחה פקד פעם על תלמידו הגדול, ר' שמחה בונם, שיצא לדרך. התלמיד לא שאל דבר, ויצא בלוויית קבוצת חסידים אל מחוץ לעיר, לאורך הדרך. סמוך לחצות היום באו לכפר אחד ונכנסו לבית המרזח. שמח בעל בית המרזח על האורחים יראי ה' והזמין אותם לסעודה.
ישב לו ר' שמחה בונם בחצר, והשאר יצאו ונכנסו, חקרו ודרשו כל מיני דברים בעניין הבשר שיגישו לפניהם - אם אין בבהמה מום, ומה טיבו של השוחט, ואם מלחו את הבשר כראוי. איש אחד, שישב מאחורי התנור ועדיין החזיק בידו את מטה הנדודים שלו, התחיל מדבר: "אוי חסידים, חסידים, מרבים אתם לדאוג לטהרת הדברים שאתם מכניסים לפיכם, ואין אתם דואגים לטהרת הדברים היוצאים מפיכם!" ביקש ר' שמחה בונם להשיב לו, אבל ההלך כבר נעלם, כדרכו של אליהו, הבא ומתעלם לרגעים. הבין ר' שמחה בונם לשם מה שלחו היהודי הקדוש לצאת לדרך...
ישב לו ר' שמחה בונם בחצר, והשאר יצאו ונכנסו, חקרו ודרשו כל מיני דברים בעניין הבשר שיגישו לפניהם - אם אין בבהמה מום, ומה טיבו של השוחט, ואם מלחו את הבשר כראוי. איש אחד, שישב מאחורי התנור ועדיין החזיק בידו את מטה הנדודים שלו, התחיל מדבר: "אוי חסידים, חסידים, מרבים אתם לדאוג לטהרת הדברים שאתם מכניסים לפיכם, ואין אתם דואגים לטהרת הדברים היוצאים מפיכם!" ביקש ר' שמחה בונם להשיב לו, אבל ההלך כבר נעלם, כדרכו של אליהו, הבא ומתעלם לרגעים. הבין ר' שמחה בונם לשם מה שלחו היהודי הקדוש לצאת לדרך...
היהודי הקדוש אומר לתלמידו לצאת. לא רק הוא יוצא; גם חסידים נוספים יוצאים יחד איתו. היציאה הזו היא משמעותית וסמלית: נראה שהיהודי הקדוש חש שהחסידים המכונסים בבית המדרש ומתעלים בינם לבין עצמם אינם פתוחים דיים למציאות החיצונית, לבני האדם הפשוטים. נראה שהמערכות שבין אדם למקום טובות הן, אבל המערכות שבין אדם לחברו צריכות חיזוק. לשם כך נצרכת יציאה. זוהי בעצם מצוות היהודי הקדוש לר' שמחה בונם, העומד בראש קבוצת החסידים היוצאת לדרך שעיקרה היא עצם היציאה.
נראה שהחסידים עדיין לא הפנימו את המסר של היציאה הזו. הם יוצאים, אולם במעשיהם ניכר שעדיין הם מצויים בתוך עצמם. כשהם מגיעים לבית המרזח הם מוזמנים לסעודה, אולם בטרם יסעדו הם מבררים בירורים רבים בנושאים של כשרות המאכל הבא אל פיהם.
חסידים מספרים (93)
הרב אריה הנדלר
86 - כיבוד הורים של יתום
87 - כשרות המילים
88 - תפילה מעל לזמן
טען עוד
כאן באה אמירתו של אותו היהודי היושב מאחורי התנור, שבסופו של דבר התברר כי הוא אליהו הנביא. אליהו הנביא מוכיח את החסידים על שהם מקפידים על הדברים הבאים אל פיהם יותר מאשר על הדברים היוצאים מפיהם. שוב יש להדגיש, כוונת הסיפור אינה למעט מערך הבירור בדבר כשרות המזון, אלא להציג את הצורך באיזון.
לעתים רבות יוצרים הבירורים אודות הכשרות אי נעימות גדולה למארחים. לעתים משתדלים המארחים להשביע ככל האפשר את רצונם של האורחים, ובירורים מהסוג הזה רק מביישים את המארחים, שכה טרחו על הסעודה. סיפורים רבים ישנם על גדולי ישראל שעשו עצמם כאוכלים בסעודות שחששו בהן לכשרות המזון, ובלבד שלא לבייש את בעל הבית. לדעתו של אליהו הנביא, צריכה ההקפדה על הנכנס אל הפה לקחת בחשבון את היוצא מן הפה. כלומר, יש צורך לשקול את היחס המתאים בין דקדוק במצוות שבין האדם לבין עצמו, לבין המצוות שבין האדם לחברו.
זאת ועוד, ידועה לנו דמותו של אליהו הנביא, המקנא לה' אלוקי ישראל על עזיבת הברית של ישראל. הקב"ה אינו מקבל ביקורת זו כשהיא נשמעת על חשבונם של ישראל. כשאליהו הנביא מטיח דברים בישראל הוא מביא על עצמו את סוף השליחות הנבואית שלו, ונדרש למשוח את אלישע בן שפט לנביא תחתיו.
את הלקח הזה מעביר אליהו הנביא לחסידים, הדנים כה רבות בכשרות המזון המוצג לפניהם ואינם דנים בבושת הפנים שהם מביאים על מארחיהם. טוב היה להם לחסידים אילו שמו דגש על היוצא מן הפה לא פחות מאשר על הנכנס אל הפה.
-----------------
מתוך המדור 'חסידים מספרים' שבעיתון 'בשבע'.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
