ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש דברים
- כי תצא
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
יוסף בן רחל
הרב הקדוש רבי בונם מפשיסחא זיע"א פירש:
"כי תצא למלחמה על אויביך", שבזמנינו פשוטו של מקרא הוא על מלחמת היצר. ומכיוון שאנו קרובים יותר אל פשט הכתוב, יכולים אנו לקבל יותר הארה מפשוטו של מקרא.
בעל ספר 'הלקח והלבוב' מקשה על לשון התורה 'ושבית שביו' ושואל; איזה שבי יש לשבות מן היצר הרע. ועוד צריך לבאר, שנשמע מהמילה 'שביו' שנוטלים את השבי שכבר היה שבוי קודם לכן בידי האוייב.
והוא עונה על פי דברי 'השפת אמת' זיע"א: "בהמשך הפרשה נאמר "לא תראה את שור אחיך וגו' השב תשיבם וגו' והיה עמך עד דרש אחיך אותו".
כי באמת לכל אדם ניתן כוחות רבים מן השמים, כוחות הנפש ואיברי הגוף, כדי שישתמש בהם לעשות רצון ה', לקיים מצוותיו וללמוד תורתו.
אמנם, בעת שאדם משתמש בכוחות אלו למלאות תאוות הגוף או לעבור על רצונו יתברך שמו, הרי נאבדים כוחות אלו ממנו ונוטלם הסטרא אחרא, ואחר כן נצרך עבודה רבה להחזירם לרשותו."
אומרת הגמרא (ביצה טז.) "אמר רבי שמעון בן לקיש נשמה יתירה נותן הקב"ה באדם ערב שבת, ולמוצאי שבת נוטלין אותה הימנו, שנאמר 'שבת וינפש', כיון ששבת ווי אבדה נפש".
וידועה קושיית הבעל שם טוב זיע"א שהרי הפסוק מדבר על כניסת השבת, וחז"ל דרשו "ווי אבדה נפש" על יציאת השבת, ומן הנכון שדרשת הגמרא הייתה אמורה להיאמר על צאת השבת.
מחדש השפת אמת על פי דרך הבעל שם טוב, שכאשר באה שבת קודש, האדם מרגיש מה שאיבד במשך השבוע, ומתעוררת אצלו התשוקה לדרוש אחר אבדותיו הרוחניות.
רוצה לומר, כל ימות השבוע האדם טרוד בענייני ועסקי העולם הזה, השכחה גוברת עליו ואינו זוכר לדרוש את האבידה. היינו, שרצונותיו הם לדברים גשמיים, לדברים שאינם כפי רצון הבורא.
אך בעת בוא יום השבת שהוא 'יומא דנשמתין', מתגברת אצל האדם הידיעה, ונזכר במה שאיבד ואומר 'ווי אבדה נפש', ועל ידי הדרישה והחיפוש, יכול להשיב את האבידה.
זה שאמר הכתוב 'ושבית שביו', אלו כוחות הנפש שנאבדו ונשבו בידי היצר הרע בימות השבוע בזמני חולשת האדם. ומזמנים אלו יונק הסטרא אחרא מהחיות שנאבדה מאיש הישראלי.
אבל כשהאדם מקיים "כי תצא למלחמה", ויוצא למלחמה נגד היצר הרע, זוכה להשיב ולהחזיר אליו כוחות אלו, ומתקיים בו "ושביו שביו"- שחוזר ושובה בחזרה את מה שלקח ממנו היצר הרע בשבי.
כתוב במשלי (ה, י) "פן ישבעו זרים כחך ועצביך בבית נכרי". היינו, שעל ידי שעושים חטאים, באים הזרים שהם כוחות החיצונים, ונוטלים הכוחות של האדם ונעשים שבעים מזה.
והעצה לאדם שנפל ברשת הזו - "יהיו לך ל'בדך ו'אין ל'זרים 'אתך"(שם, יז). ומובא מצדיקים שהוא ראשי תיבות אלול, שעל ידי חזרה בתשובה שלימה ועשיית מעשים טובים, זוכה שיהיו הכוחות שלו רק לו לבדו, ויצאו מידי הסטרא אחרא. ושוב לא יהיה ל'זרים' שהם כוחות הטומאה שליטה עליהם.
יש פעמים שאותם כוחות שאדם איבד בשעת החטא הגיעו לידי היצר הרע ושבויים בידו, ובזמן שהאדם חוזר בתשובה ומבקש כוחותיו שנשבו בשבי, הוא יכול להחזיר לעצמו את אלו הכוחות לרשותו ולחלקו.
עוד כתב השפת אמת, אלול ראשי תיבות של הפסוק (ישעיה מח, יא) "ו'כבודי ל'אחר ל'א א'תן". ופירש, כי בימי אלול נפתחים שערי רחמים לשוב אל ה', והרמז המפורסם לכך הוא, אלול ראשי תיבות א'ני ל'דודי ו'דודי ל'י.
ומכיוון שכן, הרי אין באפשרות כוחות הרע להסתיר פני ה', כי "וכבודי לאחר לא אתן". שבחודש אלול יש ביכולת האדם לקחת ולהשיב לרשותו את כוחות החיים שנאבדו ממנו שלא יהיו ביד ה'אחר'. וזו כוונת הכתוב 'ושבית שביו'- אלו כוחות הנפש שאבדו ונשבו אצל היצר.
נמצא, חודש אלול הוא זמן המיוחד להכרזה והתעוררות לחפש את כל האבדות שאבדו לנו במשך השנה ולהשיבם אלינו.
הכרזה זו נעשית על ידי שתוקעים בשופר כל יום בחודש אלול כדי לעורר את הרצון. שהרי הקב"ה ודאי מקיים מצוות השבת אבדה, כדברי חז"ל "בת קול יוצאת מהר חורב ומכרזת בכל יום", להזכיר לאדם לחפש את האבדה.
וזהו מעלתם וסגולתם של ימי אלול הקדושים שטמון בהם כוח לעורר את האדם מתרדמתו, שידרוש ויבקש אחר אבדותיו שנאבדו כל השנה ולזכות ל'עד דרש אחיך אותו'.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
