ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- תפילה ובית כנסת
- הכוונה בתפילה
- מדורים
- תולדותיהם של צדיקים
- מרן הרב אברהם יצחק הכהן קוק
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
יוסף בן רחל
מצד שני - וכאן מגיע הכאב - עם יד על הלב, אנו מודעים לכך שרוב תפילותינו הן ללא כוונה. כאשר אדם מוצא עצמו מתפלל יום אחרי יום ללא כוונה, הוא מפתח סוג של אדישות ביחס אל התפילה; אנו לא באמת מאמינים שהתפילה משפיעה במציאות.
ישבתי לפני מספר שנים בגן משחקים, ולידי התיישבו זוג הורים דתיים עם בתם בת החמש, כמדומני. הילדה שאלה אותם: "האם ניסע לסבתא מחר?", וההורים ענו: "בעזרת ה'". הילדה, באינסטינקט של ילדות שכבר שמעו מהוריהן את צמד המילים הזה, התריסה בטרוניה: "לא! לא בעזרת ה'! באמת ניסע?". גם היא קלטה שכאשר המבוגרים אומרים "בעזרת ה'", הם מתכוונים שכנראה זה כבר לא יקרה.
כשהמילים יוצאות
הרב קוק, בספרו 'אורות התפילה' (בעריכת הרב משה צבי נריה זצ"ל), מבאר כי הסיבה המרכזית לחוסר ריכוז בתפילה היא הערפול בנוגע לשאלה כיצד היא פועלת. ההבנה הפשטנית ביחס לתפילה גורסת שזוהי דרך מתוחכמת לשכנע את אלוקים שייענה לגחמותינו. תפילה מעין זו נמאסת בשלב מסוים, לא רק מצד הסתירה הלוגית ביחס לאל הזקוק להתחנפות, אלא מפני הקטנוניות והאינטרסנטיות שעומדות ביסודה.
המילה תפילה, מסביר הרב, היא מהשורש פל"ל, שמשמעותו פה ממלל - הוצאת מילים בפה. כאשר מוציאים מילים בפה (ומכוונים בהן), מתרחש תהליך מופלא. לכל אחד ואחת מאיתנו ישנם רצונות, מחשבות, תקוות וחלומות; אולם כל אלה מצויים עמוק עמוק בליבנו. כאשר אנו מבטאים בהגייה ברורה את שאיפותינו הפנימיות - אנו מזדהים עימן באופן חד ובהיר יותר. הרצון להירפא, לדוגמה, הוא רצון עמום, אולם כאשר אנו אומרים את המילים "רפאנו ה' ונירפא" - החלום שהעולם יהיה טוב יותר מבחינה רפואית הופך למשמעותי. הוא כעת חלק מחיינו, אנו מעוניינים יותר ברפואה בעולם. במילים אחרות, התפילה איננה משנה את הבורא, אלא משנה אותנו.
יתרה מזאת, התפילה לא רק מחזקת ומעצימה את הרצון שלנו, אלא מעדנת אותו. לפני התפילה רצינו להיות בריאים כי פשוט כאב לנו, אולם לאחר שאמרנו בכוונה את המילים "רפאנו ה' ונירפא... כי תהילתנו אתה" - הרמנו את עצמנו למצב שבו אנו מעוניינים להבריא כדי שתהילת ה' תופיע בעולם.
אנו לא תמימים. ברור שבשלב ראשון לא באמת מעניינת אותנו תהילת ה'. אבל, על משקל מאמרו של ספר החינוך "אחרי המעשים נמשכים הלבבות", ניתן אף לומר: "אחרי הדיבורים נמשכים הלבבות" - אם במשך שנים אנו מבטאים, ולו גם באופן מלאכותי ומאולץ בשלב ראשון, שאיפות וחלומות לדברים אציליים, אזי הם הופכים אט אט להיות חלק מחיינו.
האדם שלפני התפילה והאדם שלאחר התפילה איננו אותו אדם. ומכיוון שהוא השתנה - המציאות יכולה להשתנות. לפני התפילה לא היה 'כלי' להכלת הטוב האלוקי. בתפילה פתחנו את עצמנו - ואת המציאות כולה, הקשורה אלינו בקשר אורגני - לשפע ברכתו של הבורא.
חשוב מאוד לא להתבלבל: אנו לא מתפללים אל עצמנו. התפילה אינה סוג של אוטוסוגסטיה (שכנוע עצמי) או מדיטציה. אנו פונים לבורא, לגודל האלוקי שמעלינו, לאבינו שבשמיים; אולם הפנייה אליו איננה כדי לשנות אותו, אלא כדי לפתוח את עצמנו אליו.
להתפלל כדי להשתנות
התפילה היא מסע שינוי אדיר שעובר על המתפלל, ומתוך כך - מסע אדיר של שינוי המציאות. כל תפילה היא הבזק של רצון טוב, וכל רצון טוב קשור לרצונות טובים אחרים - של אנשים סביבנו, של הצמחים, בעלי החיים ואפילו של הדומם - וכל אלה הולכים ומתעלים בתגובת שרשרת, ומתחברים יותר ויותר לטוב האינסופי - אלוקים.
לתפיסת התפילה כשינוי אישיותי ישנן נגזרות רבות, שנתעכב רק על שתיים מהן: הראשונה, הבנת המילים. המחשבה המוטעית שתפילה היא ניסיון התחנפות ושכנוע של אלוקים, יכולה גם לרפות מוטיבציה מלכוון במילות התפילה. לכאורה, אם המטרה היא שהבורא 'ירגיש טוב', הרי אין חשיבות גדולה להבנה - ומתוך כך גם לכוונה - של המילים שאנו ממללים. אלוקים קיבל את 'מנת השבחים' שלו, אמרנו את מילות הקסם, וכעת התפילה אמורה לפעול, לא כך?
התשובה היא לא. מטרת התפילה היא לפתוח אותנו לשפע האלוהי. פתיחות זו יכולה להתממש רק באמצעות שינוי אותו אנו עוברים. מכיוון שכך, הבנת המילים היא קריטית ליכולתנו לכוון בהן – ומתוך כך להשתנות מהן. לא ניתן להכחיש כי גם לתפילה ללא הבנה יש ערך מסוים, ולו מצד שאדם הקדיש מזמנו להתפלל, היינו הביע נכונות לשינוי כלשהו. אולם אין להשוות זאת לתפילה בעלת תוכן ומשמעות.
בזמן התפילה עצמה יש להתרכז רגשית (ולכן קבעו חכמים ש'עיון תפילה אסור'), אולם לפני התפילה ראוי להעמיק בפירוש המזמורים, עולם שלם בפני עצמו. בזמן התפילה עצמה נסתפק בהבנת פשט הכתוב. ישנם סידורים שבהם מודפסים בשולי הדף ביאורי מילים, וכדאי להשתמש בהם.
נגזרת שנייה היא ההבנה כי התפילות אינן נענות באופן מיידי. זוהי אולי הנגזרת החשובה ביותר, ולכן גם המטרידה ביותר. למרות שבעולם הדתי נוטים מאוד להדגיש סיפורי מופתים שבהם התפילה פתרה בעיות כאן ועכשיו, עמוק בלב אנו יודעים שאין זה תמיד כך. ליתר דיוק, אם נהיה כנים, נבחין שתשעים אחוז מתפילותינו אינן נענות באופן מיידי - החל מהתפילה לאלוקים ש'אמא תביא לי עוד אחות קטנה', המשך בתחינה שמגפת הקורונה תיעלם מחיינו תכף ומיד, וכלה בעצרת זעקה לשובם בשלום של שלשה נערים שנחטפו מביתם, שהסתיימה בפחי נפש.
מטרת התפילה אינה רק למלא את בקשותינו, אלא בעיקר לרומם את רצוננו. למען האמת, החיסרון או הכאב שאנו חווים הוא הזרז שגורם לנו להתפלל, ומבטא את ההכרח שלא להתקבע במצב הקיים, אלא לשאוף למצב שלם יותר. מכאן אף מובן שהתפילה איננה חייבת להיענות בעולם הזה דווקא עכשיו. בוודאי שבסופו של דבר בקשותינו יענו בחשבון הנצח, אולם כבר כעת, ברגע שהתרוממנו בתפילה - התפילה כבר השיגה את שלה והוגדרה כהצלחה.
במשך דורות יהודים התפלל על שיבה לארץ ישראל - "ותחזינה ענינו בשובך לציון ברחמים", אך הם לא שבו לציון. האם תפילתם הייתה לשווא? חלילה. כל תפילה כזו בנתה עוד 'שיבת ציון' קטנה בליבם של המתפללים, ועל גבי כל התפילות הללו - צאצאיהם אכן שבו לציון לאחר אלפיים שנה.
בעת שבה מיליוני אנשים בעולם מתפללים שמגפת הקורונה תסתלק - מיליוני לבבות פועמים ברצון שעולמנו יהיה טוב יותר, ובכך פעלה התפילה פעולה אדירה שתיחקק לנצח. והקורונה? היא תסתלק בסופו של דבר, בעת שיעלה הרצון מאת הבורא.
המצוקה בדבר תפילות שאינן נענות באופן מיידי גרמה במשך השנים לשלל תשובות שאדם דתי עונה לעצמו, החל בשכנוע ש"לא התפללנו מספיק חזק", וכלה בתשובה הדרמטית ש"אלוקים לא עובד אצלנו", או בגרסה מעודנת יותר - "לאבא מותר גם להגיד לא". יש אמת מסוימת בתשובות הללו, אולם הן עלולות להותיר את האדם בתחושה שאלוקים הוא אל עריץ וגחמתי. ניתן איכשהו לעכל אבא שלעיתים אומר לא, אולם אבא שכמעט תמיד אומר לא - הוא כבר בחזקת הורה מתעלל.
ההבנה של הרב קוק משאירה טעם אחר בפה: כל תפילה נענית, "אין תפילה ששבה ריקם" כדברי חז"ל. כל תפילה משנה זווית מסוימת בנפשנו, ומתוך כך מכה גלים במציאות. המענה המרכזי של התפילה - השינוי הרצוני והאישיותי - נענה כאן ועכשיו (גם אם איננו חשים זאת ברגשותינו). את התוצאה הפיזית, לעומת זאת, נחזה לעיתים רק בחשבון הנצח. אולם כבר כעת אנחנו בתפילה נעשינו טובים יותר, העולם נהיה טוב יותר; וזה העיקר. אבא תמיד אומר כן. התפללו וראו.
מתוך העיתון בשבע
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

גירושין חובת מזונות ילדים בהלכה ובפסיקה
השיעור בוחן את גדרי החיוב ההלכתי של אב במזונות ילדיו, תוך עיון במקורות התלמודיים, במחלוקות הראשונים ובהתפתחות תקנות חכמים לאורך הדורות. בהמשך לכך, מנותחות ההשלכות המעשיות של פסיקות בתי הדין ובתי המשפט כיום, תוך התייחסות לשינויים הכלכליים והחברתיים בימינו.

מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.

אור התנ"ך ממשה ליהושע: שותפות בארץ החדשה
יהושע פרק ג'
השיעור עוסק במעבר ההנהגה ממשה ליהושע בכניסה לארץ ישראל, תהליך המתואר כמעבר מהנהגה ניסית ופסיבית להנהגה של שותפות, יוזמה ועשייה מצד העם. מתוך ניתוח הפסוקים ומדרשי חז"ל, מוסבר הצורך בקריאה המשולשת "חזק ואמץ" כבסיס ליצירת מדרגה רוחנית חדשה המשלבת בין מחשבה, דיבור ומעשה.

חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.

שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.

לנתיבות ישראל התורה, ההתיישבות והופעת השם
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (ב), מ"ח, נ"ג
השיעור עוסק בחשיבותה של ההתיישבות הדתית בבניין הארץ, בצורך להרבות באור התורה ובהעמקת לימוד משנתו של מרן הרב קוק. בהמשך לכך, מוסברת מהות קריאת שם ה' על עם ישראל כביטוי לקדושה פנימית המתגלה במצוות, בתפילין ובחיבור לכלל המציאות.

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.

חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.

חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.








