ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- הלכה פסוקה
- משפחה חברה ומדינה
- דיני ממונות וצדקה
- שכנים ושותפים
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
אשר בן חיים
המקרה: התובע גר בדירה מתחת לדירתו של הנתבע. הנתבע בנה מרפסת סוכה בדירתו. התובע טוען, שהמרפסת נבנתה שלא בהסכמתו, וכעת היא מסתירה לו את אור השמש ואת הנוף.
התובע דורש מהנתבע לבנות לו חדר נוסף, או לשלם לו פיצויים עבור הנזק הכספי שנגרם, עקב ירידת ערך הדירה.
הלכה פסוקה (260)
הרה"ג דוב ליאור
9 - עילות פיטורין לעניין פטור מפיצויים
10 - בניית מרפסת על גבי חלון חברו
11 - סמכויותיו של ועד בית
טען עוד
א. מרפסת הסוכה נבנתה על תוספת בנייה של התובע, לאחר קבלת רשיון מן העיריה, ולאחר שניתנה רשות מכל הדיירים. הנתבע הוסיף, כי בעת הוספת הבנייה ע"י התובע בעבר, בנה הנתבע דלת יציאה בביתו, שממנו תהיה יציאה למרפסת סוכה שתיבנה לאחר מכן, והתובע ידע על כך, וממילא הרי הסכים לבניית המרפסת בשתיקה. הנתבע ציין שכל הדיירים בקומה השניה בנו מרפסת סוכה.
ב. התובע בנה ליד דירתו סוכה עם גג פיברגלס, מתחת לחלון הנתבע. עקב כך נגרמו לנתבע נזקים מחמת גנבים שפרצו לדירה דרך גג הפיברגלס, והנתבע הוצרך לבנות שם סורגים. הנתבע טוען, כי היות שלא בא בטענה אל התובע בעניין זה, אין התובע יכול לתבוע אותו על מה שמוסיף עכשיו.
ג. לגבי הסתרת אור השמש טען הנתבע כי הדירה צמודה להר, וחלון אחד החדרים הסמוך להר סגור תמיד, וממילא אין שם הרבה אור, ולכן בניית מרפסת הסוכה לא משנה את המצב.
פסק הדין : בית הדין דחה את התביעה.
הנימוקים: בית הדין קבע, כי טענת הסתרת הנוף אינה עילה לעכב בנייה, כפי המבואר בפתחי תשובה (חו"מ סי' קנד סק"ח): "ראובן ושמעון שכנים אצל רשות הרבים, ושמעון הוציא בליטת בנין חדש לרשות הרבים לפני חלונו, וראובן משיב שאם יעשה הגדר ההוא מונע ממנו ההבטה לאורך השוק, אשר הוא רואה מביתו. הדין עם שמעון, וטענת ראובן אינה כלום, דהיזק ראיה שנינו, מניעת ראיה לא שנינו".
אלא שיש לדון על חיוב ההרחקה, מחמת האפלת החלון של התובע. חיוב הרחקה על מנת שלא להאפיל על חלון חברו הוא ד' אמות. חיוב זה אינו דווקא כשבונה כנגד החלון, אלא גם אם בונה מעל החלון צריך הרחקת ד' אמות בגובה מעל חלון חברו. וכן פסק השולחן ערוך (חו"מ סימן קנד סעיף כג):
"בנה כתלים משני צידי החלון, צריך להיות ביניהם רוחב ד' אמות, והחלון באמצע הארבע, ולא יסכך על גביהם אלא אם כן הרחיק הסיכוך מהכותל שיש בו החלון ד' אמות, כדי שלא יאפיל עליו".
אמנם, יש לחלק בין דייר הגר בבניין אחר, ובין הגר מעליו באותו בניין. אם מדובר בשכן הגר באותו בניין, כיוון שהאוויר שמעל הקרקע המשותפת משועבד לשניהם, יש לומר שאפילו אם הרחיק העליון יותר מארבע אמות, גם כן יכול התחתון לבוא בטענה שהופחת לו האור בחדרו. אבל בדייר בבניין אחר, אין לניזוק כל שעבוד או שותפות באוויר חצר הבונה, ויכול לעכב רק בטענה שלא יאפילו לו, ולזה נאמרה הרחקה של ד' אמות ולא יותר.
אולם, היות שהנתבע המציא תמונות, שמהן התברר כי דירתו של התובע בנויה סמוך להר, ואכן אחד החלונות של אחד החדרים הסמוכים להר סגור תמיד, אין כאן האפלה.
בשו"ת זכור לאברהם (ח"ב ערך נזקי שכנים) דן על ראובן ושמעון שהיו שותפים בחצר שאין בה כדי חלוקה. ראובן הוסיף על הבניין שלו על חשבון החצר המשותפת, ושמעון לא התנגד. לאחר זמן רצה גם שמעון להוסיף על ביתו על חשבון החצר המשותפת, וראובן התנגד. טען שמעון, שהסיבה שלא התנגד כשבנה ראובן, היא מחמת שרצה לבנות אחר כך גם הוא. בשו"ת הנ"ל קיבל את טענת שמעון, וטען שאין זה בגדר דברים שבלב, אלא הם דברים שבלב כל אדם. לפי זה, טענת הנתבע, כי התובע עשה גם כן הרחבת בנייה ואז שתק הנתבע ולא מחה, מאפשרת גם לנתבע לבנות תוספת בלא שתהיה אפשרות לתובע למחות.
לגבי ירידת הערך, כפי שצוין לעיל, הנתבע הראה תמונות המראות כי דירת התובע סמוכה להר, ולא ניזוקה מהוספת המרפסת. בית הדין קבע, כי כיוון שלא היה שינוי משמעותי באור, ממילא גם לא חל שינוי משמעותי בערך הדירה.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
