ישיבה
בית המדרש
- שבת ומועדים
- פורים וחודש אדר
- עניני החג
- ספריה
- קומי אורי
- ג - לקראת הבחירות
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
חנה בת חיים
במהלך חייו של האדם הוא נפגש במאורעות קשים, המעמידים את אמונתו במבחן. המשנה במסכת ברכות (ט, ג) מגדירה לנו מהי מידת האמונה שאדם צריך להגיע אליה: "חייב אדם לברך על הרעה כשם שהוא מברך על הטובה". מפרש הברטנורא: "בשמחה ובטוב לבב, כשם שמברך הטוב והמטיב על הטובה". השאלה שעולה מאליה היא כיצד אדם יכול לברך "בשמחה ובטוב לבב" בשעה שנופלת עליו צרה.
ה"שפת אמת" על פרשת "ויחי" מסביר את הפסוק "ויחי יעקב בארץ מצרים" (בראשית מז כח): "ויחי" פירושו נקודת החיות, כמו מים חיים. ארץ מצרים מרמזת על הקליפה וההסתר. דבר רוחני אין לא גבול, לא תחילה ולא סוף. מה שאין כן כל דבר גשמי, שלו יש גבול, כשדה שמיצריו המה גבוליו.
מצרים מסמלת את שיא הגשמיות, ערוות הארץ, ויעקב אבינו נמצא במצרים במקום שאור ה' מכוסה, ולמרות זאת יעקב נמצא בנקודת החיות, מחובר לה' יתברך. העולם מלשון העלם, שה' יתברך נסתר בו ותפקידו של האדם לגלות אותו. יעקב אבינו בנקודת ההסתר רואה את דבר ה'. אצל יעקב אין מסך, אין העלם. כשישראל יוצאים לגלות, דבר ה' נסתר, אין השכינה שורה על ישראל והיהודי נדרש לגלות את דבר ה'. יעקב רואה את ה' ולכן הוא רצה לגלות את הקץ, שאם הכול יד ה' ממילא אין גלות. הדבר דומה לאישה שמגיעה לבית-החולים עם כאבי בטן עזים והיא חוששת שבקרוב היא תגיע לקיצה, שכן עם כאב זה כבר לא ניתן לחיות. אבל אם יתברר לה שהיא הרה וכאבים אלו נובעים מצירי לידה, ידיעה זו תוביל אותה לשמחה לקראת תוספת חיים. יעקב רצה להטביע בנפשות ישראל את הבחינה הזאת של ראיית דבר ה' גם בהסתר, אבל לא ניתן לו. הבנים אינם בדרגתו של יעקב, הם אינם רואים את דבר ה', אבל הם יכולים להגיע למדרגה זו על-ידי אמונה. על-ידי ביטול לה', למרות שהם אינם מבינים הם זוכים ורואים את דבר ה'. אלא שביטול זה, שעניינו קבלת עול מלכות שמים אמיתית, צריך תנאי נוסף והוא התקשרות לכנסת ישראל. ב"שמע ישראל ה' א-לוהינו ה' אחד" אנו למדים כיצד להגיע לאחדות ה', תחילה "שמע ישראל". ומסביר ה"שפת אמת" שצריך לכלול עצמו בכלל ישראל, שכן ה' מופיע בעולם רק דרך כלל ישראל.
אהבה שאינה תלויה בדבר
יש כאלה שאומרים שיש להם אהבת ישראל, אבל למעשה הם דואגים לאנשי שלומם בלבד. התניא בפרקים כו-לב מסביר כיצד מגיעים לאהבת ישראל אמיתית: אדם שגופו אינו מזוכך, נפשו הבהמית שולטת, ממילא אהבת ישראל שלו היא אהבה התלויה בדבר. רק אדם שקידש עצמו במחשבה דיבור ומעשה של תורה ומצוות ונפשו הא-לוהית היא השלטת, יכול להתבטל בכלל ישראל מצד ששורש אחד להם. ולכן גם אם אדם לא שייך לחוג הקרוב אליו ואפילו חושב אחרת, אין זה מונע מלאהוב אותו.
יוצא אם כך, שכדי להגיע לביטול וקבלת עול מלכות שמים צריכים עבודה מרובה של עסק בתורה ומעשים טובים, ורק לאחר שנפשו הא-לוהית שולטת והוא נכלל בכלל ישראל ומתוך כך מתבטל לקב"ה, הוא רואה את הנהגת ה' במציאות. אדם כזה יכול לברך גם על הרעה כשם שמברך על הטובה, כיוון שרואה שהכל יד ה'. כמובן שיש הרבה מאוד דרגות של ביטול בשלב של בניין הקומה הראשונה וגם לאחר מכן יש אין-ספור קומות חדשות, וככל שהביטול שלם דבר ה' מאיר יותר. ואולם כאשר אדם חוטא הוא נפרד מה' יתברך ובאותו הרגע הוא נמצא בגלות פרטית של הנפש וממילא החיבור שלו לעם ישראל מתרופף.
כוחנו באחדותנו
לכן כאשר חטאו ישראל במשתה אחשוורוש, הם הרחיקו עצמם מאביהם שבשמים וגרמו פירוד בתוכם, וזה מה שאמר המן "ישנו עם אחד מפוזר ומפורד" שהכיר חולשתם שמחמת החטא נפרדו ועל-ידי זה רצה לנצחם. על עמלק נאמר "אשר קרך בדרך" קרך לשון מקרה – אין הנהגה בעולם. מגילת אסתר מראה מציאות שכביכול כולה מלאה מקרים, אפילו שם ה' לא מוזכר בה. אבל במבט עמוק רואים איך יד ה' הנהיגה את הכול. אפילו בשלב של החטא ראה הצופה לדורות שישראל יעשו תשובה, וכבר שם התחילה הישועה בהריגת ושתי ("שפת אמת"). לעמלק יש כוח לנצח את ישראל רק כאשר יש בהם פירוד ורפיון באמונה. וכנגד חטא הסעודה שגרם לפירוד נאמר "לך כנוס את כל היהודים... וצומו עלי" וכן נאמר "נקהלו ועמוד על נפשם". עשו תשובה ששורשה קבלת עול מלכות שמים והתאחדו, ומתוך כך ניצחו את עמלק. וזו היא הכנה לבניין בית-המקדש, כמו שמביא רש"י על הפסוק "כי יד על כס י-ה מלחמה לה' בעמלק מדור דור..." (שמות יז טז) – "נשבע הקב"ה שאין שמו שלם ואין כסאו שלם עד שימחה שמו של עמלק כולו". ועל כך אומר ה"שפת אמת" (פורים תרל"ד) "ובני ישראל הם שמו יתברך, כי בני ישראל מקדשין ומגדלין שם שמים בעולם". דבר זה מתגלה בשלמותו בבניין המקדש, וכמו שנצטוו ישראל בכניסתם לארץ למחות את עמלק ולבנות את בית-המקדש.
לסיכום: יעקב אבינו ראה את יד ה' במציאות, ולכן לא היה שייך בו גלות. אנו יכולים להגיע למדרגתו של יעקב על-ידי קבלת עול מלכות שמים. הוספנו לבאר שקבלת עול מלכות שמים מותנת גם בהתכללות בכלל ישראל, כיוון שה' מופיע בעולם דרך ישראל. ראיית יד ה' במציאות גורמת למחיית עמלק, שכן אין לו מקום לאחוז, דבר שמוביל אחריו לבניין בית-המקדש שייבנה במהרה בימינו אמן.
--------------
באדיבות תנועת "קוממיות". להזמנת חוברת המאמרים 02-9974425.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
