ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- רפואה ושמירת הנפש
- מגפת הקורונה
ימי הקורונה, שאנו מצויים בעיצומם, מעוררים באופן טבעי את כל הפחדים הללו, בעידודם הנמרץ של מיסטיקנים למיניהם, עם או בלי זקן.
אופטימיות היא מרכיב חשוב באישיותו של אדם מאמין, והיא נובעת ישירות מהבנה כיצד פועל עולמו של אלוקים. הנחת המוצא של האמונה היהודית היא ש"טוב ה' לכול ורחמיו על כל מעשיו". הקב"ה הוא טוב ולכן "לא תוהו בראה - לשבת יצרה", העולם הזה לא נועד להיחרב אלא להוסיף יישוב ובניין. לעיתים דווקא אנשים בעלי תפיסה דתית שטחית רואים בפיתוח העולם מעין מרד אנושי כנגד אלוקים, ומתמלאים בסוג של סיפוק מ'סוף העולם שמגיע'; או לחילופין מתקשים לקבל הנחיות רפואיות מן המדע השייך ל'כופרים'. מן העבר השני, קיימת תפיסה חילונית שמביטה על המציאות בקרירות מכנית, ומאמצת מבט פסימי על הקיום האנושי. זו הסיבה שדמיונות על סוף העולם נפוצים בתרבות המערבית. פסימיות מייצרת באופן טבעי חזיונות אפוקליפטיים. מדי כמה ימים מופיעים ספר או סרט שמתארים נגיף/מטאור/רעידת אדמה/פלישה של חייזרים שמשמידים את האנושות; וכאשר מתרחש לבסוף, בהתאם לסטטיסטיקה, אסון כלשהו - רואי השחורות מקבלים הילה של נביאים, ומאמצים נבואות דוגמת 'גוג ומגוג' כראיה לשיטתם.
חג הסוכות תשפ"א הוא זמן טוב להעמיק במשמעות הפנימית העומדת מאחורי החזון.
מלחמת התרבויות
"הִנֵּה יוֹם בָּא לַה'... וְאָסַפְתִּי אֶת כָּל הַגּוֹיִם אֶל יְרוּשָׁלִַים לַמִּלְחָמָה" - באחרית הימים, בעת הגאולה, תתפרץ במלוא עוזה מלחמה תרבותית אדירה. תרבויות הגויים, שיחושו באינסטינקט פנימי כי בארץ ישראל צומחת תרבות חדשה העומדת בניגוד מוחלט לכל התפיסה החומרנית, יאזרו את שארית כוחם למלחמה. החיים הזורמים מירושלים, שיבשרו לעולם כי חלפו ימי האפלה וכי החל להופיע עידן שבו מנוהלים החיים מתוך קדושה - כל אלה יחוללו מאבק פראי, נואש ואחרון, שתכליתו לבלבל ולטשטש את תודעתו של העם היושב בציון (על פי נצח ישראל, לז; עולת ראיה א, רלב).
ואומנם, בשלב ראשון "וְנִלְכְּדָה הָעִיר" - ירושלים תיפול; התרבות הישראלית תידמה כמנוצחת על ידי שטף התרבויות הזרות שיציפו את ארץ ישראל. "וְנָשַׁסּוּ הַבָּתִּים" - התאים המשפחתיים, המעגלים האינטימיים של הבית היהודי, אשר החוסן הלאומי מושתת עליהם - יהיו למשיסה ופריצות. "וְהַנָּשִׁים תִּשָּׁכַבְנָה" - תהיה התמסרות טוטאלית לתרבות הזרה. "וְיָצָא חֲצִי הָעִיר בַּגּוֹלָה" - חצי מהעם אכן לא יעמוד במערכה וייפול שדוד לרגלי תרבות הגויים. יתרה מזאת, "וְגַם יְהוּדָה תִּלָּחֵם בִּירוּשָׁלִָים, וְאֻסַּף חֵיל כָּל הַגּוֹיִם סָבִיב, זָהָב וָכֶסֶף וּבְגָדִים לָרֹב מְאֹד" - יהיו פלגים בעם ישראל שיצטרפו לחיל הגויים, מתוך שטף חומרנות המרופד בזהב ובכסף, למערכה נגד ירושלים. עם זאת, "ְיֶתֶר הָעָם לֹא יִכָּרֵת מִן הָעִיר" - חלק מן העם לא ייפול בשבי, ויחזיק עמדה אמונית בתוך קריסת המערכות שמסביב (על פי עין איה שבת סז, ב).
"וְיָצָא ה' וְנִלְחַם בַּגּוֹיִם הָהֵם כְּיוֹם הִלָּחֲמוֹ בְּיוֹם קְרָב. וְעָמְדוּ רַגְלָיו בַּיּוֹם הַהוּא עַל הַר הַזֵּתִים אֲשֶׁר עַל פְּנֵי יְרוּשָׁלִַם מִקֶּדֶם, וְנִבְקַע הַר הַזֵּיתִים מֵחֶצְיוֹ מִזְרָחָה וָיָמָּה גֵּיא גְּדוֹלָה מְאֹד" - הר הזיתים, בית הקברות הלאומי של עם ישראל, המקום שבו כנוסות נשמות הדורות כולם - ייבקע, וכך ייחשפו הכוחות האצורים בו. כלומר, המסורת התורנית האדירה שנטוותה במהלך השנים, מסירות הנפש של אבותינו ואמותינו על קדושת ה', צרור החיים הישראלי לדורותיו - כל אלה ישמטו את הקרקע תחת רגלי תרבויות הגויים המתיימרות להכניע את ירושלים (על פי אור החיים במדבר, טז).
"וְהָיָה בַּיּוֹם הַהוּא לֹא יִהְיֶה אוֹר יְקָרוֹת וְקִפָּאוֹן" - "מאי 'יקרות וקיפאון'? אמר רבי אלעזר: זה אור, שיקר בעולם הזה, וקפוי (צף וגלוי) לעולם הבא" (פסחים נ, א). היינו, אור התורה הפנימית, הנסתר מרוב בני האדם בימינו - יהיה גלוי לעתיד לבוא, והוא שיחולל את הניצחון במלחמה; ואז - "וְהָיָה יוֹם אֶחָד הוּא יִוָּדַע לַה', לֹא יוֹם וְלֹא לָיְלָה, וְהָיָה לְעֵת עֶרֶב יִהְיֶה אוֹר, וְהָיָה בַּיּוֹם הַהוּא יֵצְאוּ מַיִם חַיִּים מִירוּשָׁלִַם".
לצמוח מהשבר
הביטויים על 'גוג ומגוג' ו'חורבן העולמות' שמסופר עליהם בחז"ל ובפסוקים - אין כוונתם שהעולם הולך לכיוון של השמדה ורוע, אלא בדיוק הפוך. העולם הולך וצומח, וישנן כל העת התמודדויות שמאתגרות אותנו יותר ויותר.
בהתאם לזאת, גם המאורעות שאנו חווים בתקופה זו הם חלק מרצף נבואות 'גוג ומגוג' ו'אחרית הימים'. מבחינה מעשית, האנושות תתמודד עם נגיף הקורונה כפי שהיא התמודדה עם נגיפים אחרים ובעיות שונות שהיו בעבר: בימי הבינים הייתה מגפת הדבר השחור; בתחילת המאה ה־20 הייתה מגפת השפעת הספרדית שהרגה מיליונים; והאנושות התמודדה, ולאחר מכן הלכה ושגשגה. יש כיום כלים מדעיים וסדר חברתי שבעזרת ה' יפתרו גם את הבעיה הזאת.
יחד עם זאת, כל משבר, בוודאי בהיקף עולמי דוגמת מגפת הקורונה, מועיל בסופו של דבר לבירור תרבותי. בלתי אפשרי לדעת כיצד בדיוק תשפיע מגפת הקורונה על התרבות העולמית, אולם ניתן לשער שהטלטלה שעוברת כעת האנושות תיתן את רישומה גם במישור הרוחני; אין ספק כי ענווה והכרה במגבלות החומר יהיו חלק מן הרושם הזה.
הנגיף הזה ילך ויתמוסס בצורה כזאת או אחרת - ואנחנו מתפללים שבכמה שפחות נזק. אדם אמור כעת להתפלל, ולפעול בכלים האפשריים מתוך אמונה, היגיון ושליטה עצמית. לרובנו אין יותר מדי מה לעשות ברמה האישית, אלא להתמקד במה שמוטל עלינו, ולא להפחיד את עצמנו ואת האחרים. המילים שיש לטפח היום הן אלו: אומץ, בהירות, רציונליות, אמונה וקור רוח.
האנושות רק הולכת וצומחת מדור לדור. גם הקורונה תיזכר כמשבר - לא קטן, אבל חולף.
העולם לא הולך להישמד. יש כאן נגיף שהאנושות מתמודדת איתו, בתבונה ובשליטה. הקורבנות והנזקים הכלכליים והחברתיים הם אדירים - אבל לא סופניים; רחוק מכך. הכול ישתקם, ואט אט יתברר ש"הָיָה ה' לְמֶלֶךְ עַל כָּל הָאָרֶץ בַּיּוֹם הַהוּא יִהְיֶה ה' אֶחָד וּשְׁמוֹ אֶחָד... וְהָיָה כָּל הַנּוֹתָר מִכָּל הַגּוֹיִם הַבָּאִים עַל יְרוּשָׁלִָם וְעָלוּ מִדֵּי שָׁנָה בְשָׁנָה לְהִשְׁתַּחֲוֹת לְמֶלֶךְ ה' צְבָאוֹת וְלָחֹג אֶת חַג הַסֻּכּוֹת".
הרע יעבור; הטוב יתגבר; בעזרת ה'.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.

נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.

שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.

שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.

יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.

אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.

נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.

עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.

עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.

נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.

רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.

תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.









