ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- מידות ובין אדם לחברו
- צדקה והלואה
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
הרב חנוך בן רבקה
ישנה שאלה מעשית מאוד שמטרידה זוגות רבים: האם חובה להפריש מעשר כספים ממתנות שמקבלים לאירוע כמו חתונה או בר מצווה? הגם שיש רבים שנותנים כסף מזומן לחתונה או לאירוע, יש עדיין רבים שנותנים שווה כסף, ולפעמים שווה הכסף הוא רב מאוד: דוד שקונה מוצרי חשמל, סבים וסבתות והורים שיש לאל ידם לקנות לזוג הצעיר דירה ב"ה, האם החתן והכלה חייבים להפריש מעשר מהשווי הכלכלי שלהם?
מקובל בין רבנים להשיב שאם הזוג קיבל כסף עליו להפריש מעשרות, ואם הוא קיבל שווה כסף אין חובת מעשר כספים. כך מורים ובאים הרבנים הגאונים הרב אליעזר מלמד, וכן הרב שלמה אישון ממכון כת"ר וכן הכריע הרב שמואל אליהו בשם אביו, ואף הוסיף סברא בזה שהכסף מן הסתם מעושר על ידי ההורים שנתנוהו ואינו צריך להפריש פעמיים. וכן כתב בשבט הלוי (יו"ד חלק ה' סימן קל"ג אות ז') שלא שמענו מעולם שייתנו מעשר מנדל"ן. וכן מקובל בשם החזון איש שאין להפריש מעשר מדירה וכדומה.
אני מבקש להציג גישה שונה, שאותה שמעתי כמה פעמים ממו"ר הגר"א נבנצל שליט"א, וכן סבור הגרש"ז אויערבך זצ"ל. ויתבררו הדברים ותגדל התורה. וזה החילי בקצירת האומר.
חובה או מנהג
אין חולק כי חובת נתינת צדקה תלויה במצבם של העניים. מעיקר הדין, אם פונה עני לאדם שיש ביכולתו למלא את כל צרכיו, עליו לתת לו כל צורכו, כלשון התורה "די מחסורו אשר יחסר לו". אם קשה לו למלא את כל צורכי העני עליו לתת לו חומש מנכסיו, וזו מצווה מן המובחר. אם נתן מעשר כלומר עשירית מנכסיו, זו מידה בינונית. אבל ישנה חובה מינימלית, "והעמדנו מצוות לתת שלישית השקל בשנה". אומנם הנותן סכום זה בשנה עינו רעה, אבל גם אדם שנתן את המינימום כי עינו רעה קיים למעשה את מצוות הצדקה, ופחות משיעור זה לא קיים מצוות צדקה. כך הכריע בשולחן ערוך (יו"ד רמט).
מהו די מחסורו? הגמרא מגדירה, ונפסקה הלכה זו בשולחן ערוך, שאפילו היה העני רגיל שיש לו סוס לרכוב עליו ועבד לרוץ לפניו, ממילא זה צורכו ומחסורו וזה מה שמחויבים לתת לו. בזמננו נאמר זאת כך: אם היה לו רכב עם נהג והתהפך עליו הגלגל והעני, אם הוא בא לבקש עזרה - זה צורכו.
עלינו להבהיר, אם כן, מדוע היום אין אנו נותנים לעני שבא לבקש את כל צורכו, הרי זו החובה? התשובה היא שכיום הנצרך העני לא מצפה מכל יחיד שיפתור את כל בעיותיו. הוא פונה לכמה אנשים ומחזר על הפתחים, ולא ליחיד שימלא את כל צורכו. אם העני פונה רק לאדם בעל יכולת, אסור לו לעשיר להיפטר בתואנה שהוא נתן כבר מעשר, כי הסכום שהוא חייב לתת איננו פונקציה של מעשר או אפילו חומש אלא "די מחסורו" - צורך העני מבחינה כלכלית ונפשית.
מהו "מעשר כספים"? ישנן שלוש דעות בהלכה: א. מעשר כספים הוא חיוב מן התורה. ב. חיוב מדרבנן. ג. אין אפילו חיוב לתרום מעשר כספים, אלא רק מנהג ואולי יסוד המנהג הוא ביעקב אבינו, "וכל אשר תיתן לי עשר אעשרנו לך". ישנן שיטות רבות של גדולי עולם, ראשונים, פוסקים ואחרונים, ככל אחת מהדעות, והרבה פוסקים פסקו להלכה כדעה השלישית, המקילה יותר, שאנו מתייחסים למעשר כספים כמנהג אך לא כחיוב מוחלט וגמור. ההמלצה היא להגדיר מראש שנוהגים במעשר בלי נדר כדי לא להיכשל בעוון נדרים אם ישנה שעת דחק. לפי הסוברים שאנו חייבים להעניק מעשר כספים מהתורה או מדרבנן, נכלל מעשר כספים בחיוב מעשר עני שמפרישים מתבואת הארץ. ואילו הסוברים שמדובר במנהג - סוברים שמעשר כספים נכלל במצוות צדקה. אם כנים הדברים, עלינו לבדוק את חובת הנתינה ותיעדוף הנתינה בהגדרות של הלכות צדקה.
"די מחסורו"
אז בפועל ממה להפריש? והאם יש דבר כזה מעות מעושרין? כך כתוב בספר היראה לרבנו יונה: "ובמעשרות אל תרפה ידך מליטלה כראוי. כיצד? מכל דבר שמשתכר, הן ללמד, הן לכתוב, הן לעשות מלאכה, או אף אם מצא מציאה או נתנו לו מתנה, או כל עניין שיהיה הן כסף הן שווה זהב - מן הכול יפריש מעשר". הן אמת שלכאורה מפורשים הדברים, שיש ליתן מעשר מכול ואף ממתנות ומציאות. אבל מכיוון שיש לבעל הדין לחלוק ולומר שזו מידת חסידות של ספר מוסר, נוכיח זאת מעוד מקורות.
הבה נתבונן. חתן שקיבל דירה במתנה מהוריו, האם העני המבקש לא זקוק לדירה? אדם שקיבל מוצרי חשמל, האם העני לא זקוק למוצרי חשמל? ברור שאם נשאל את העניים תשובתם תהיה שהם זקוקים לזה, ואלו צרכים בסיסיים. למה ייפטרו המקבלים מחובת מעשר כספים, הרי לדעה שיסוד המעשר הוא מנהג עיקרו בהלכות צדקה, ובהלכות צדקה ההגדרה היא "די מחסורו"?
הנה כתב הט"ז (ביו"ד סימן שלא ס"ק לב): "וראיתי קצת אומרים דדווקא מהנדן שהכלה נותנת להחתן מפריש מעשר אבל לא ממה שאבי החתן נותן לבנו מטעם שאביו נתן כבר מעשר, ותמהתי מאין הרגלים דאטו יש חיוב על הממון כאן דתוכל לומר שהממון כבר נפטר ממעשר, והלא חובת גברא הוא שהוא חייב לתת ממה שנתנו הא-ל יתברך ומה לי שנתן לו אביו או חותנו ודאי דעת משובש האומר כן".
מתוך דברי הט"ז נסתרת הסברא שהזכיר הרב אליהו, לפיה המעות עברו מעשר כספים מאת הנותנים־ההורים. אך מה בכך? אין זה מעשר כפירות הארץ שהם טבל, וחיובם על החפצא. מעשר כספים הוא נוהג ראוי של צדקה שהתחייב בו הגברא שקיבל עליו את הסכום או את הדירה. אם כן מבואר שהחובה היא על האדם, ולא מהני מה שאחרים הפרישו מעשרות.
ועוד הוכחה. כאשר אדם מקבל מתנה ששוויה הכלכלי ניכר, האדם מתעשר. הכלכלנים יאמרו שההון העצמי שלו גדל. עושר והון עצמי אינם פונקציה רק של כסף מזומן אלא של שווי נכסים, וברור כי לכל דבר יש ערך ושווי, ומנא לן לחלק בין ממון ממש לבין שווי, והגמרא בבבא קמא צווחת "כסף ישיב לבעליו, ואף על פי כן יכול לשלם לו המזיק ואפילו בסובין".
אומנם מו"ר אבי שליט"א שדא ביה נרגא, וטענתו היא שכיוון שמעשר כספים הוא מנהג, זיל בתר אומדן דעתו של האדם הנוהג והנודר, והאדם שקיבל על עצמו לתת מעשרות, סביר להניח שלא העלה בדעתו שהוא מתחייב לעשירית מסכום הדירה והמתנות. וזו טענה חזקה בהלכות נדרים שאין לי עליה תשובה. אבל אין הכי נמי, אם בא להתייעץ ולברר לפני חתונתו, עלינו להורות לו שכך ראוי לתת מעשרות מכל דבר שמהנהו ה' יתברך.
לכן נראה שיש לנהוג כהגרש"ז זצ"ל ומו"ר הגר"א נבנצל שליט"א, ולשום את ערך המתנות יקרות הערך שקיבלו חתן בר המצווה או הזוג הצעיר ולהפריש מהם מעשר כדבעי. וגם אם אינם יכולים לשלם בפעם אחת יעשו זאת בנחת על פני שנים, בתנאי כמובן שאינם פטורים מחמת דוחק כלכלי, וגם בפרשת השבוע שלנו יעקב אבינו ע"ה מתחייב לקב"ה "וכל אשר תיתן לי עשר אעשרנו לך", ופשטות לשונו מורה כי ההתחייבות למתן מעשר היא מכל אשר ייתן לו הקב"ה.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.

חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.

שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.

חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.

חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.

שם משמואל על הפרשה שורשי היראה והחסד במצוות המילה
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק ב'
מצוות המילה גורמת לקבלת השפע הרוחני. בהתחלת שנות האדם בימי הנעורים האדם צריך ללכת ב'חסד' כמו אברהם, ואחר כך ילך במידתו של יצחק. על ידי שאברהם מל את עצמו הוא עשה מעשה דין, ועל ידי כך הוא הוליד את יצחק שהוא מידת הדין.









