ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- סיפורים ותולדות צדיקים
- סיפורים נוספים
- הלכה מחשבה ומוסר
- מידות ובין אדם לחברו
- הלכות בין אדם לחברו
ערב אחד, בנו של יעקב, תנחום, הרהר במצבו של אביו. כבר מעל חודש שלא ראה את אביו ובשיחות הרבות אותו ניהלו השניים יחד עם הנכדים היה נראה אביו מדוכא קמעא. דווקא הרופאים דיברו על התייצבות במצבו הפיזי אך תנחום התקשה לראות את אביו עצוב ובודד כל כך. היום נדמה היה לו שראה את אביו מוחה דמעות מעיניו במהלך השיחה.
זמן רב הרהר כיצד יוכל לשמח את אביו ולשפר את מצב רוחו, אך מאומה לא עזר.
תוך שהוא מהרהר באביו הביט מחלון ביתו והשקיף אל האופק. ממרחק נראו המנופים הרבים שבשכונה הצמודה. לפתע צעקה נפלטה מפיו: "יש! מצאתי! יש לי רעיון!!" אשתו ובנו רצו אליו וניסו להבין מה מרגש אותו כל כך. "אבא, מה מצאת?" שאל בנו בן ה-10. "הרואים אתם את מה שאני רואה?" פנה אליהם בהצביעם על המנופים. "נשכיר שירותי מנוף ונוכל לבקר את סבא ממש מקרוב, צמוד לחלון חדרו שבקומה השביעית בבית החולים!" קרא תנחום. "וואוו, זה רעיון אדיר!" התלהב הבן, ונראה שנדבק מהתלהבותו של אביו, "אולי עכשיו סבא יחייך קצת ויצחק כמו לפניכן?" הוסיף הבן.
למחרת, לאחר מעט בירורים היה התכנון מושלם. בשעת צהריים נפגשו תנחום ואחיו בחצר בית החולים שם פגשו את בעל המנוף. שלושת האחים נדחסו לתוך המנוף ובעל המנוף הרימם באיטיות תוך שהם מכוונים אותו לחלונו של אביהם. גם בתוך בית החולים דאגו האחיות המסורות להפנות את תשומת ליבו של האב לחלון הצמוד למיטתו. יעקב, שהיה כבר ממש שרוי בדכאון ניסה לעשות את עצמו ישן אך לפתע שמע מחיאות כפיים רבות ואת קריאותיו של הצוות: "יעקב- אתה חייב להסתכל!" יעקב, שהיה כבר מסוקרן ולא הבין על מה המהומה התיישב אט- אט במיטתו ולפתע קלט את בניו עומדים מול חלונו! לרגע, לא היה מסוגל כלל להגיב, אך לאחר מכן החל צועק ובוכה וצוחק מההפתעה המיוחדת. הארבעה החלו צועקים ומדברים זה עם זה עד שמפאת הזמן נאלצו האחים להפרד מאביהם ולרדת לקרקע.
האם היה תנחום מחויב לשכור מנוף כפי שעשה על מנת לכבד את אביו?
תשובת הגאון הרב אביגדור נבנצל שליט"א:
אם זה מה שמשמח את יעקב האבא, ויש לבן את היכולת הכלכלית, הוא חייב לעשות זאת.
אמנם לפי ההלכה 'כיבוד אב משל אב' כלומר הבן אינו מחויב להוציא הוצאות כספיות לקנות עבור הוריו אוכל ושאר צרכיו אלא רק לסייע להם במה שהם צריכים. אולם אם אין לאב כסף הבן מחויב להוציא הוצאות מכספו. (שולחן ערוך, יורה דעה, רמ, ה).
מסופר שבאו אל רבי חיים מבריסק בתלונה על אחד מאנשי קהילתו שאינו מכבד את אביו כראוי. אביו של אותו בן קהילה נמצא בבית חולים מרוחק מבריסק והבן אינו נוסע לבקר את אביו. שלח הגאון רבי חיים מבריסק לקרוא לאותו תושב. כאשר נשאל מדוע אינו מבקר את אביו מדין כיבוד אב, אמר כך: הנסיעה ברכבת מבריסק אל העיר הרחוקה בה שוכב אבי בבית החולים עולה לי הון רב שאין באפשרותי לממן והרי נפסק ש'כבוד אב משל אב'. אם אבי יתן לי ממון לצורך הנסיעה אוכל לנסוע. אולם, כל עוד שאיני מקבל את הממון מאבי הרי אני פטור מנסיעה בסכום כה גבוה. נענה רבי חיים ואמר כך: "פטור אתה אמנם מנסיעה ברכבת אבל עדיין מוטל עליך החוב לכבד את אביך. אם הנסיעה ברכבת עולה לך הון רב, לך ברגל מבריסק עד לאותו בית החולים, שהרי מצות כיבוד אב בגופך מוטלת עליך." (מובא בספר 'לאור ההלכה').
לסיכום: אם האבא שמח בכך, הבן חייב לשכור מנוף אם יש לו את היכולת הכלכלית.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
