ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש שמות
- שמות
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
הפתרון לשאלה נמצא רק בסוף פרשתנו, וז"ל הכתוב: "וַיִּקַּח עַמְרָם אֶת יוֹכֶבֶד דֹּדָתוֹ לוֹ לְאִשָּׁה וַתֵּלֶד לוֹ אֶת אַהֲרֹן וְאֶת מֹשֶׁה וּשְׁנֵי חַיֵּי עַמְרָם שֶׁבַע וּשְׁלֹשִׁים וּמְאַת שָׁנָה" (שם ו' כ). רק חיבור שני המקורות הללו יחד נותן את התמונה הכוללת.
מדוע עניינים רבים בתנ"ך, מתבארים רק בדרך של צירוף פרשיות, המפוזרות במקומות שונים בתנ"ך?
התנ"ך כולו, הוא ספר אחד המורכב מעשרים וארבעה ספרי משנה. לפיכך, התמונה במלואה תתברר רק מעיון בכל המקומות שבהם התנ"ך עוסק במאורע מסוים או ברעיון מסוים. חז"ל ביטאו רעיון זה גם בקביעה, כי דברי תורה עניים במקום אחד ועשירים במקום אחר (ירושלמי ראש השנה פ"ג, ה"ה). ההופעה של נושא מסוים בכמה מקורות, מאפשרת להשוות ביניהם ולקבל העמקה נוספת וממד נוסף.
הנביא ירמיהו פָּתַח פֶּתַח -להבנת התופעה, ואלו דבריו: "הֲלוֹא כֹה דְבָרִי כָּאֵשׁ נְאֻם יְהוָה וּכְפַטִּישׁ יְפֹצֵץ סָלַע" (כג, כט, עיינו גם שבת פח, ע"ב; סנהדרין לד, ע"א; ספרי במדבר פרשת בהעלותך, פיסקא קב ועוד). הנביא מבאר לנו שכיוון שמקור הדברים הוא אלוהי, לנו כבני אדם, בשר ודם אין אפשרות לקלוט את כל המסר השמיימי בפעם אחת, ולכן הדיבור האלוהי מתפוצץ ומתפצל לכמה הופעות, מה שמאפשר לנו כבני אנוש לקלוט אותו.
כך מגדיר את התופעה התלמוד הירושלמי: "'שוא' ["וְלֹא תַעֲנֶה בְרֵעֲךָ עֵד שָׁוְא"] (דברים ה, יז) ו'שקר' ["לֹא תַעֲנֶה בְרֵעֲךָ עֵד שָׁקֶר"] (שמות כ, יג), שניהם נאמרו בדיבור אחד, מה שאי אפשר לפה לומר ולא לאוזן לשמוע. 'זכור' ["זָכוֹר אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת לְקַדְּשׁוֹ"] (שם, ח) ו'שמור' ["שָׁמוֹר אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת לְקַדְּשׁוֹ"] (דברים ה, יב), שניהם בדיבור אחד נאמרו, מה שאי אפשר לפה לומר ולא לאוזן לשמוע. ...וכן הוא אומר 'אחת דיבר אלהים (בדיבור) שתים זו שמע(נו)תי' (תהילים סב, יב). וכתיב 'הלא כה דברי כאש נאם ה' וכפטיש יפוצץ סלע' (ירמיהו כג, כט)" (נדרים פ"ג, ה"ב).
התמונה המלאה מתקבלת רק בלימוד של כל ההופעות ביחד, השוואה ביניהן ואיחודן לתמונה שלמה.
הבנה מסוג זה בנויה על אמונת אומן שכל התנ"ך הוא ספר אחד גדול, שמקורו בשמים. חלקו הראשון – 'תורה', ניתן למשה בסיני מפי הגבורה. חלקו השני 'נביא' ניתן בנבואה לנביאי ישראל מיהושע ועד לחגי זכריה ומלאכי. חלקו השלישי נכתב ברוח הקודש, ונחתם עם סיום כתיבת מגילת אסתר. מאז אין להוסיף ואין לגרוע מספר זה, אפילו קוצו של יו"ד. המסר יכול להתפזר בתוכו על פני כל החלקים.
גם סיפור הולדתו של משה רבינו נשבר לרסיסים, עם נפילתו מגבהי מרומים למציאות גשמית ונתינתו לבני אדם שיצירתם מעפר וסופם לעפר.
כאמור, רק חיבור של החלקים יחד נותן לנו את הפתרון השלם. העיסוק בתורה מאפשר לאחות את השברים הגשמיים למציאות רוחנית אחת, שמקורה באל אחד יחיד ומיוחד.
נשוב ונדגיש, גם הסבר זה משתלב במערכה על האחדות, שהיא הבסיס לקיומנו והצלחתנו.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
בבא מציעא גדרי שבועת עד אחד וכופר בכל
השיעור בוחן את שאלות התוספות וקושיית רבי עקיבא איגר ביחס לפטור שבועה בכופר הכל ודין "מתוך שאינו יכול להישבע משלם" בסוגיית נסכא דרבי אבא. דרך דברי הראשונים – הרשב"ם, הרשב"ץ והריב"ש – מתבאר ההבדל המהותי שבין שבועת עד אחד שנועדה להכחשה לבין שבועת מודה במקצת שנועדה לבירור האמת.
מאמר שלישי החסיד וסוד מאה הברכות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, המכוון את כל מעשיו לקדוש ברוך הוא ונעזר במצוות המקיפות את האדם – כגון תפילין, ציצית ומזוזה – לשמירת הדבקות והתודעה הרוחנית. בהמשך מתבארת חובת אמירת מאה ברכות בכל יום והמשמעות הפנימית שלהן על פי ספר "שערי אורה", כצינור להורדת שפע לנפש, לרוח ולנשמה וכנגד אדני המשכן המחזיקים את הקדושה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן השתלבות הפרט בתשובת הצדיקים והכלל
אורות התשובה פרק ח, ו' - ז'
השיעור עוסק באופן שבו תשובת הצדיקים מאירה את המציאות כולה, ובאפשרות של האדם הפרטי להיכלל בתשובתם הכללית כדי להתעלות מנפילותיו וממכאוביו. בנוסף, מוסבר כיצד החטא סותר ופוצע את ההרמוניה העולמית, בעוד תהליך התשובה מאחה את הקרעים ומשיב את השלמות והאור לכל סדרי ההוויה.
עולת ראי"ה - הרב זלמן מלמד חייב אדם לברך על הרעה כשם שמברך על הטובה
עולת ראיה – ברכות
עולת ראיה – ברכות
גירושין חובת מזונות ילדים בהלכה ובפסיקה
השיעור בוחן את גדרי החיוב ההלכתי של אב במזונות ילדיו, תוך עיון במקורות התלמודיים, במחלוקות הראשונים ובהתפתחות תקנות חכמים לאורך הדורות. בהמשך לכך, מנותחות ההשלכות המעשיות של פסיקות בתי הדין ובתי המשפט כיום, תוך התייחסות לשינויים הכלכליים והחברתיים בימינו.
מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.
אור התנ"ך ממשה ליהושע: שותפות בארץ החדשה
יהושע פרק ג'
השיעור עוסק במעבר ההנהגה ממשה ליהושע בכניסה לארץ ישראל, תהליך המתואר כמעבר מהנהגה ניסית ופסיבית להנהגה של שותפות, יוזמה ועשייה מצד העם. מתוך ניתוח הפסוקים ומדרשי חז"ל, מוסבר הצורך בקריאה המשולשת "חזק ואמץ" כבסיס ליצירת מדרגה רוחנית חדשה המשלבת בין מחשבה, דיבור ומעשה.
חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.
שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.
לנתיבות ישראל התורה, ההתיישבות והופעת השם
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (ב), מ"ח, נ"ג
השיעור עוסק בחשיבותה של ההתיישבות הדתית בבניין הארץ, בצורך להרבות באור התורה ובהעמקת לימוד משנתו של מרן הרב קוק. בהמשך לכך, מוסברת מהות קריאת שם ה' על עם ישראל כביטוי לקדושה פנימית המתגלה במצוות, בתפילין ובחיבור לכלל המציאות.
