ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- מבט על התקופה
- התבוננות כללית
האם מותר להתחסן אף בשבת? הרב הגאון הראשל"צ לשעבר הרב שלמה עמאר השיב לאיסור, והוא טוען שאילו באמת היה בזה פיקוח נפש היו צריכים להפעיל את מוקדי החיסון גם ביום וגם בלילה וגם ביום שבת. ובכך הרב טען שזהו סימן שאין בזה גדר פיקוח נפש, אלא שלמערכת הרפואית קל לדחות את עניין השבת.
ובאמת, אנחנו מודעים לכך שהממסד לא מודע לקדושת השבת ולעיתים אף לא מעניין אותו קדושת השבת.
הלכה פסוקה בהלכות שבת שאפילו אם יש ספק פיקוח נפש מחללים את השבת אפילו באיסורים דאורייתא. אם אין מספיק מצילים האם זה אומר שזה כבר לא ספק פיקוח נפש? אם אין עובדים שמוכנים לעבוד יומם ולילה וגם בשבת וכו' האם בגלל זה אין זה ספק פיקוח נפש?! הרי ספק פיקוח נפש הוא לא פועל יוצא עד כמה נהנים העובדים אשר מטפלים בחיסון ובאים ומחסנים גם ביום וגם בלילה, אלא הוא צילום מציאות אם יש במגיפת קורונה ספק פיקוח נפש.
ובאמת ראינו שיש בקורונה ספק פיקוח נפש ביחס לזקנים ולבעלי מחלות רקע, עינינו ראו ולא זר כיצד הם חשופים לסכנה והתמותה בקרבם גדולה מאשר בגדר הרגיל. אין צל של ספק שיש בזה גדר של ספק פיקוח נפש.
שר הבריאות שהוא בעצמו אדם דתי כנראה שמע את הטיעון הזה, והוא טען כנגד שהחיסונים פועלים גם כל שאר הימים בגלל שזה פיקוח נפש. הוא כמובן לא אוטוריטה הלכתית אך בוודאי ניזון מאנשי המדע שאומרים שאכן יש בזה גדר פיקוח נפש. מהפן הזה אי אפשר לדחות משום אם אנשי מדע אומרים שיש בזה גדר פיקוח נפש – צריך להישמע להם.
ההכנות לחיסון
לעניין חילול שבת בכל ההכנות עד החיסון יש לברר האם ישנם מלאכות דאורייתא או לא. אינני מכיר את המערכות כיצד הם פועלות, ויכול להיות שבאמת בהכנות עד החיסון יש בהם מלאכות דאורייתא, אולי העובדים היהודים שמגיעים ברכבים בכדי לחסן ויכול להיות שהם באים מחוץ לתחום שבת. יכול להיות שיש כאן גם איסורי תורה.
לכן, מי שהם בספק סכנת חיים דהיינו המבוגרים ובעלי מחלות רקע – הם מוגדרים בגדר ספק סכנה וספק סכנה דוחה איסור דאורייתא. אולם לגבי הציבור הרחב אשר איננו בגדר חשוף לסכנות לא יהיה הדבר אלא נזק של רבים, ונזק של רבים מבחינה הלכתית דוחה רק איסורי דרבנן.
הגמרא אומרת וכך נפסק להלכה ברמב"ם ובשולחן ערוך שאם אדם עובר ברחוב ורואה ביום שבת גחלת מתכת ברשות הרבים בני אדם עוברים ולא תמיד שמים לב והם יכולים להינזק – מותר לכבות את הגחלת מתכת ביום שבת משום שכיבוי גחלת של מתכת הוא מדרבנן ודוחים איסור דרבנן מפני נזק של רבים. זה לא רק אדם אחד שניזק אלא כל העוברים ושבים יכולים להינזק, יש כאן פוטנציאל של נזק רבים.
אין צל של ספק שהקורונה בתור מחלה מדבקת וכל שכן המוטציות החדשות שהם מהירות בהדבקה מוגדרים נזק של רבים. הכול משתבש: כלכלה, חיי החברה, אנשים נאלצים להיכנס לבידוד וכו' - זה בוודאי מוגדר נזק של רבים. ולכן אם מדובר באיסור דרבנן אז בוודאי שמותר גם לבני אדם שאינם חשופים לסכנות ולא נמצאים בקבוצת סיכון לחלל שבת אם יש בזה איסור דרבנן, אבל אם יש איסור תורה אסור לחלל את השבת .
לסיכום, הזעקה והקריאה של הרב עמאר שליט"א היא אמתית ובאה ממקום של מנהיגות שהוא רואה שבאמת מזלזלים ברמה הממסדית בקדושת השבת. אבל מצד שני, אנחנו לא יכולים לומר לבני אדם שנקבע להם תור ליום שבת שהם בקבוצת סיכון שלא יבאו להתחסן, כי עיננו רואות ולא זר שאם אתה לא מקבל את התור הזה אתה מקבל את התור בפברואר או בזמנים אחרים רחוקים. יש עומס עצום. ולכן איך אפשר לבוא ולהגיד לקבוצות סיכון אל תלכו בשבת להתחסן ותדחו לתאריך שיבואו בעוד כמה חודשים משום שבכך אנחנו מגדילים את הסיכון לאותם קבוצות סיכון.
לכן, נראה לי שניתן להורות לאותם קבוצות סיכון להתחסן ביום שבת אם נקבע להם כך ע"י המרפאה.
הזרקת הזריקה אין בה איסור תורה אלא רק איסור דרבנן. ומדוע? כי גם אם יוצא דם מגופו של האדם אין זה בגדר איסור חובל אלא בגדר מזיק, משום שחובל האסור בשבת זה כאשר הוא פוצע ויש לו עניין בדם היוצא, וכאן המצב הפוך שהרופא לא מעוניין שיצא דם אלא רק להחדיר חומר בפנים.
לכן מהבחינה הזאת אין בו איסור, אולי רק איסור דרבנן אבל בוודאי לא איסור תורה.
מותר לנסוע ברכב בשבת כדי להתחסן?
אנחנו צריכים להימנע כמה שאפשר מחילול שבת. אם אין דרך אחרת, צריך לוודא שהדבר ייעשה על ידי גוי, ואפשר וניתן להשיג נהג גוי בשביל הסעה. אני בעצמי נקלעתי לפני מספר שנים בחג השבועות למצב של ספק פיקוח נפש, הזמנתי מערב חג השבועות נהג גוי ושילמתי לו מראש והוא לקח והחזיר אותי. במציאות כזאת כל האיסורים הם מדרבנן וכך פותרים את העניין.
למרות שכאמור כשיש פיקוח נפש אפילו איסור תורה מותר, אבל אם אדם יכול למעט באיסורים עליו לעשות כן.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

גירושין חובת מזונות ילדים בהלכה ובפסיקה
השיעור בוחן את גדרי החיוב ההלכתי של אב במזונות ילדיו, תוך עיון במקורות התלמודיים, במחלוקות הראשונים ובהתפתחות תקנות חכמים לאורך הדורות. בהמשך לכך, מנותחות ההשלכות המעשיות של פסיקות בתי הדין ובתי המשפט כיום, תוך התייחסות לשינויים הכלכליים והחברתיים בימינו.

מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.

אור התנ"ך ממשה ליהושע: שותפות בארץ החדשה
יהושע פרק ג'
השיעור עוסק במעבר ההנהגה ממשה ליהושע בכניסה לארץ ישראל, תהליך המתואר כמעבר מהנהגה ניסית ופסיבית להנהגה של שותפות, יוזמה ועשייה מצד העם. מתוך ניתוח הפסוקים ומדרשי חז"ל, מוסבר הצורך בקריאה המשולשת "חזק ואמץ" כבסיס ליצירת מדרגה רוחנית חדשה המשלבת בין מחשבה, דיבור ומעשה.

חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.

שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.

לנתיבות ישראל התורה, ההתיישבות והופעת השם
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (ב), מ"ח, נ"ג
השיעור עוסק בחשיבותה של ההתיישבות הדתית בבניין הארץ, בצורך להרבות באור התורה ובהעמקת לימוד משנתו של מרן הרב קוק. בהמשך לכך, מוסברת מהות קריאת שם ה' על עם ישראל כביטוי לקדושה פנימית המתגלה במצוות, בתפילין ובחיבור לכלל המציאות.

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.

חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.

חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.









