ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- סיפורים ותולדות צדיקים
- סיפורים נוספים
- משפחה חברה ומדינה
- דיני ממונות וצדקה
- נושאים נוספים
שקט הושלך בחלל בית הכנסת. המתפללים האחרים שהצטרפו בינתיים לשיח החלו מתדיינים בהצעתו של אפרים. הטונים, שבהתחלה היו מאופקים ומכבדים החלו לעלות עד שכלל לא ניתן היה לשמוע את כולם. צעקות נשמעו מכל עבר: "בושה אם נעשה כדבר הזה" קרא האחד, "נמאס מהקבצנים האלה" קראו שניים לעומתו. "ומה עם העניים שלנו? מה כבר נשאר לנו לתת לשכנינו שנאנקים תחת עול הפרנסה?" קרא אחר. המהומה והבלאגן איימו להציף את הבניין.
לפתע הושלך הס. אל בית הכנסת נכנס רב הישוב. הרב, שהבין שהגיע בעיצומו של ויכוח פנה בחביבות לכולם והתיישב במקומו ללמוד. המתפללים, שרכשו כבוד ואהדה לרבם פנו אליו ביראה ושאלו כיצד עליהם להתייחס למציאות זו? האם מותר להם להפסיק כליל את הגעת הקבצנים לישוב על מנת שיוכלו לתת לעניים במקומיים את מה שהם צריכים? או שמא עליהם להמשיך במציאות הנוכחית?
תשובת הגאון הרב אביגדור נבנצל שליט"א:
סיפור דומה התרחש בוילנה בתקופת כהונתו של הגר"א. הגר"א סיכם עם ראשי הקהל שהוא לא יוכל לבוא לרוב האסיפות הקשורות לענייני הקבילה משום שהוא טרוד בלימודו. אולם אם ירצו לתקן תקנה חדשה הם יוכלו לקרוא לו ולהתייעץ עמו. פעם אחת עלתה מחלוקת בין ראשי הקהל. מזה חודשים רבים שלוילנה מגיעים עניים רבים כדי להתדפק בבתים ובבתי הכנסיות ולאסוף מעות למחייתם. הדבר החל להקשות עליהם עד מאד שכן אנשים הפחיתו את תרומותיהם לתושבי הקהילה העניים. היו שרצו לתקן שעניים מבחוץ לא יוכלו לקבץ נדבות בקהילת וילנה. הדבר גרם למתחים קשים וראשי הקהל נותרו אובדי עצות.
לאחר דיונים רבים החליטו שלא יאפשרו לעניים שאינם מבלי הקהילה לקבץ נדבות בוילנה. ראשי הקהל פנו בדחילו ורחימו לרבם הגר"א וביקשו לשמוע את דעתו תקנתם החדשה. כששמע הגר"א את דבריהם, קם ממקומו, ויצא מהחדר. ראשי הקהל הלכו אחריו ושאלו מדוע יצא הרב? ענה להם הגר"א: "אמרתי לכם לא לקרוא לי אלא אם כן תהיה תקנה חדשה." ראשי הקהל לא הבינו את כוונתו שהרי במקרה הזה הם רוצים לתקן תקנה חדשה. המשיך הגר"א והסביר את כוונתו. תקנה זו ישנה היא, שהרי תוקנה כבר בסדום. (על פי שרי המאה, חלק ב).
למעשה יש לתת לעניי העיר יותר מאשר עניי עיר אחרת על פי ההלכה ש'עניי עירך קודמים' (בבא מציעא עא.). אולם צריך לתת מעט גם לשאר העניים ולא לדחותם לגמרי.
יש להעיר שלפעמים גבאי בית כנסת רואים לנכון לא לאפשר לשים קופות צדקה נוספות בבית הכנסת מלבד קופת בית הכנסת וקופת עניי העיר. מותר לעשות כך, אך לעולם אין למנוע מאנשים לבוא ולקבץ נדבות.
לסיכום: אסור למנוע מאנשים להיכנס ולקבץ נדבות שזוהי מידת סדום. אכן יש לתת לעניי העיר יותר מאשר לעניי עיר אחרת.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
