ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש שמות
- בשלח
- שבת ומועדים
- ט"ו בשבט
- כללי
ניתן לקרוא לפרשתנו פרשת האמונה . לאורך הפרשה עם ישראל עובר ניסיונות שונים, ובכל ניסיון מחזק יותר את האמונה שלו בה'. אם נתבונן בניסיונות שעם ישראל עבר לאורך הפרשה, ניתן לזהות שבכל התמודדות ומשבר יש לימוד נוסף שעם ישראל צריך לעבור כדי לבנות את הקשר העמוק עם ה':
א. הניסיון בהליכה אחר עמוד ענן.
ב. הניסיון בעמידה מול המצרים שרודפים אחריהם.
ג. הניסיון בכניסה לים סוף.
ד. הניסיון במי מרה, של מחסור במים.
ה. הניסיון במחוסר באוכל במדבר סין.
ו. הניסיון באכילת המן עם כל המסתעף מכך.
ז. הניסיון במסה ומריבה.
ח. הניסיון במלחמה בעמלק.
חז"ל מלמדים אותנו כיצד בכל אחד מהמקומות הללו עם ישראל עמד בניסיונות לא פשוטים של אמונה וביטחון בה'.
שירת הים כנגד יסוד האמונה
אחד האופנים של עם ישראל לבטא את האמונה שלהם בה' התגלה באמצעות השירה . אחר קריעת ים סוף מתעצמת האמונה של עם ישראל, ואז פורצת השירה (שמות יד, לא): "וַיַּרְא יִשְׂרָאֵל אֶת הַיָּד הַגְּדֹלָה אֲשֶׁר עָשָׂה ה' בְּמִצְרַיִם וַיִּירְאוּ הָעָם אֶת ה', וַיַּאֲמִינוּ בַּה' וּבְמֹשֶׁה עַבְדּוֹ". היכולת לשיר שירה לה' היא ביטוי חזק לאמונה בה', משום שהיא מקרינה נחת פנימית של ידיעה מוחלטת שמישהו מנהל את העולם, ומציאות זו מאפשרת לשיר שירה .
האמונה בשעת הסתר וחושך
בספרי החסידות מבואר שעניין האמונה מתגלה דווקא בחושך (תהילים צב, ג): "וֶאֱמוּנָתְךָ בַּלֵּילוֹת", דווקא כשלא הכל בהיר ונהיר ישנו צורך להתחזק באמונה .
גם פעולת הזריעה באדמה קשורה לאמונה . כשאנו זורעים איננו יודעים האם נזכה לראות את הצמחים גדלים, האם נהנה מהפירות, אך יש לנו אמונה. אנו מאמינים שה' יצמיח מהזרעים הללו גידולים יפים וטובים.
ראיה לכך ניתן לראות מדברי הגמרא במסכת שבת (דף לא.) שמביאה בשם ריש לקיש דרשה לפסוק (ישעיהו לג): "והיה אמונת עתיך חסן ישועות חכמת ודעת". ומבאר ריש לקיש: "אמונת" - זה סדר זרעים". ומבאר שם התוספות על פי הירושלמי: "שמאמין בחי העולמים וזורע". ניתן ללמוד מדברי הגמרא, שפעולת הזריעה קשורה באמונה.
ניתן להוסיף לכך את דברי הגמרא במסכת תענית (דף ה.) שמספרת על הזריעה המיוחדת שהייתה בתקופת הרעב הקשה שהיה ימי יואל הנביא:
"יצא אדר ולא ירדו גשמים, ירדה להם רביעה ראשונה באחד בניסן.
אמר להם נביא לישראל: "צאו וזרעו".
אמרו לו: "מי שיש לו קב חטים או קבים שעורין יאכלנו ויחיה, או יזרענו וימות?"
אמר להם: "אף על פי כן, צאו וזרעו!"
נעשה להם נס ונתגלה להם מה שבכתלין ומה שבחורי נמלים {מעט גרעיני חיטה להחיות את עצמם}.
יצאו וזרעו שני ושלישי ורביעי, וירדה להם רביעה שניה בחמשה בניסן, הקריבו עומר בששה עשר בניסן.
נמצאת תבואה הגדילה בששה חדשים גדילה באחד עשר יום".
מסיפור זה למדים שיש בזריעה סוג של ניסיון . לקחת זרעים שיש לך ובמקום ליהנות מהם להטמין אותם באדמה זה דורש להאמין שיום יבוא וירדו גשמים ויצמח שדה שלם.
זהו סוד האמונה, אף שלא רואים - זורעים ומאמינים שיום יבוא ויצאו הפירות. על כך נאמר (תהילים קכו, ה): "הַזֹּרְעִים בְּדִמְעָה בְּרִנָּה יִקְצֹרוּ".
ט"ו בשבט כביטוי לאמונה
ייתכן אם כן, שיסוד האמונה קשור מאוד לט"ו בשבט . אנו עומדים לפני ט"ו בשבט, ראש השנה לאילנות.
בתקופה זו עוד אין פירות יש רק אמונה שיצמחו פירות. אנו רק רואים את הניצנים הראשונים של חלק מהאילנות, וכבר אנו מאמינים שיום יבוא ויצמחו פירות באילנו.
אמונה בילדים
יסוד זה קיים גם בחינוך ילדנו. ההורים זורעים באדמה ומגדלים את הילדים ומאמינים שיזכו לראות את הפירות המתוקים. ועיקר יסוד החינוך זה האמונה. להאמין שהתפקיד שלנו זה ההשקעה בחינוכם, ואת הפירות גם אם עדיין איננו רואים מאמינים אנו שנזכה לראותם.
ביום שרואים את הפירות אפשר לשיר את שירת האמונה .
ולסיום
שנזכה להאמין בה', להאמין בכוחות שהוא נתן לנו, ולהאמין שיכולות של הילדים שלנו. ולוואי שנדע לזרוע בתוכנו ובילדנו הרבה אמונה, ובעזרת ה' גם נזכה לשיר את השירה הגדולה שישיר מלך המשיח במהרה בימינו.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
