ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש שמות
- בשלח
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
אברהם בן רוחמה
ננסה השבוע לבדוק מה היה מעמדה ההנהגתי וההלכתי של דבורה הנביאה.
הכתוב מגדיר את מעשיה בדרך הבאה:
"וּדְבוֹרָה אִשָּׁה נְבִיאָה אֵשֶׁת לַפִּידוֹת הִיא שֹׁפְטָה אֶת יִשְׂרָאֵל בָּעֵת הַהִיא" (שופטים ד' ד).
בדיקה בספר שופטים מגלה כי אין אחידות בהגדרה המופיעה בכתוב. יש שהיו מושיעים, יש שרים יש ראש וקצין ויש שופטים ויש שסרבו להיות מושלים.
ברור שאין כל רמז בכתוב לפעילות משפטית של המנהיגים בתקופה זו. אם נשתמש במושגים יותר מאוחרים, נאמר כי פעילותם הייתה בתחום של מה שנקרא היום 'הרשות המבצעת'.
אם כך, באיזה תחום פעלה דבורה?
המדרש מסביר כי היא הייתה תלמידת חכם בדור שהיו בו מעט מאוד תלמידי חכמים והיא הייתה מלמדת תורה לרבים.
וז"ל המדרש: "אמרו, לא היו תלמידי חכמים בישראל אלא כמלא חצי דקל (=תומר) בלבד, ... כך דבורה הולכת ויושבת תחת דקל ומלמדת תורה ברבים" (אליהו רבה (איש שלום) פרשה י).
כך גם מסביר הרדב"ז על הרמב"ם: "שהיתה מלמדת להם המשפטים" (הלכות מלכים פרק א ה"ה).
הרא"ש מגדיל ומסביר כי הייתה "מלמדת דייני ישראל" (שבועות פ"ד סי' ב).
בדיקה מעמיקה בדברי הראשונים מגלה שדווקא להם היה ברור כי משמעות הביטוי "הִיא שֹׁפְטָה" הוא שישבה על כס המשפט, כדיינת והם דנים בשאלה כיצד היא עסקה בפעילות שהיום הייתה מוגדרת בתחום 'הרשות השופטת'?
יש מן הראשונים הרואים בכך בעיה ולכן הם מתרצים שהופעל כאן דין "קיבלו" שמאפשר מינוי דיין שאינו כשר והם עשו זאת מפני שהייתה נביאה (הרא"ש שם, תוס' בבא קמא טו ע"א).
אחרים תרצו שהייתה זו הוראת שעה נבואית (תוס' נידה נ ע"א). לא היה צורך בהפעלת דין "קיבלו" כיוון שלנביא מותר לתת "הוראת שעה" גם כנגד ההלכה הקבועה.
בעל ספר החינוך (מצוה עז) הרשב"א (בחידושיו על בבא קמא טו ע"א) הריטב"א (בחידושיו על קידושין לה ע"א) ובעלי התוס' (נידה נ ע"א) מביאים דעה כי אכן אין כל בעיה הלכתית שאשה תשב בבית הדין ותכהן בתפקיד של דיין.
לדעה זו הדרשה המופיעה בחז"ל על הפסוק: "וְאֵלֶּה הַמִּשְׁפָּטִים אֲשֶׁר תָּשִׂים לִפְנֵיהֶם" (שמות כ"א א) "השוה הכתוב אשה לאיש לכל דינין שבתורה" (בבא קמא טו ע"א) כוללת בתוכה גם את כשרותה של האשה לדון.
ברור לפי דעה זו שאי כשרותה של האשה להעיד איננה נובעת מפסול או אי אמינות אלא מפטור כמו הפטור ממצוות עשה שהזמן גרמא.
בימים אלה שסוגיית 'הדרת הנשים' "מככבת", כדאי לעיין גם בסוגיא זו ולהתפלל
שהחובה לשמור על הצניעות, לא תהווה תירוץ לפגיעה ולהתנהגות שמקורה ביהירות.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
