ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- שו"ת "במראה הבזק"
- משפחה חברה ומדינה
- הבית היהודי
- שמחות
בית הקברות הקהילתי נמצא באזור לא מאובטח בעיר. ולעיתים מלינים את המת כדי לקברו למחרת. אנשי הקהילה אינם חפצים ללון שם בלילה, לקיים שמירת המת. האם מותר להשאיר את המת (במקרר), בבית הקברות כל הלילה, ללא שמירה? האם עדיף לשכור גוי להישאר שם?
תשובה
מצווה לשמור את המת, אפי' נמצא במקרר ואין חשש להפסד גופו 1 , אבל פשוט, שאין להיכנס למקום סכנה כדי לשמור. וכן, אין להשאירו חוץ למקרר לכל הלילה מחשש שיסריח 2 . אם אין סכנה בשמירה, אלא טרחה, יש לשכור יהודי שישמור. וכן, אם אי אפשר לשמור בבית הקברות, יש לנסות להשיג מקרר, במקום שאפשר לשמור. יש להקפיד שלכל הפחות, תהיה תאורה בחדר שבו נמצא המת 3 . על כל פנים, עדיף שיהיה בלי שמירה ממה שישמרהו גוי 4 , וזאת במידה ואין חשש שייגרם נזק למת או שייחטף חלילה, אם יישאר לבד 5 .
שו"ת "במראה הבזק" (610)
רבנים שונים
403 - ביצוע ניתוח באשכים של תינוק לעניין סירוס ופצוע דכה
404 - שמירת המת – בלילה, במקום סכנה ובמקרר
405 - ציון "גר" בנוסח הכתובה
טען עוד
^ 1. למרות, שהחשש הגדול שמוזכר בגמרא, הוא של עכברים (עיין ברכות, דף י"ח, ע"א. וכן, באגרות משה יו"ד, ח"א, סי' רכ"ה. וכן, בשבט הלוי, ח"ה, סי' קע"ח), ולא שייך במקרר, עדיין קיימת מצווה, משום כבודו. שלא יהיה ככלי שבור שעזבוהו (ירושלמי, ברכות פ"ג. מובא בתוס' שם, דף י"ז, ע"ב. ועיין בשו"ת תרומת הדשן, שאלה רפ"ג. מובא ברמ"א יו"ד, סי' שע"ג, ס"ה) וכן, כדי שלא תיכנס במת רוח רעה (ע"פ הזוהר), ועיין בגשר החיים, ח"א, פרק ה', סי' ד', שמסכם את העניין. לכן, נהוג שהשומר אומר פרקי תהלים (גשר החיים שם, וילקוט יוסף, י"ז, סי' ה', ס"ג).
^ 2. שמענו ממומחה שחשש זה הוא סביר, ובמיוחד בימי הקיץ. פשוט, שסרחון המת הוא זלזול יותר גדול לכבודו, מחוסר שמירה.
^ 3. שמועיל הדבר לעניין כבוד המת וגם לרוח רעה.
^ 4. בספר כל בו על אבלות, פרק א', סימן ו', ע"פ תרומת הדשן ועבודת הגרשוני, כתוב, שאין לעכו"ם להתעסק במת, הן בטהרה הן בנשיאת המיטה ולמרות שלא נמצא מקור מפורש על שמירה, נראה ששמירת גוי תגרע יותר ממה שתוסיף. בתורת הנסתר מאוד מקפידים על אי קשר בין המת לגוי.
^ 5. שהרי, גוי יכול אפי' לקבור, בשביל כבוד המת, ביום טוב ראשון (שו"ע או"ח, סי' תקכ"ו, ס"א).
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
