ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- וישב
בעל ספר 'הלקח והלבוב' (חנוכה) כותב שיש קשר בין שני האמרות של רבי תנחום. וזה לשונו: "והנראה בזה, כי אין הענין בנרות חנוכה רק שהאדם יראה את הנר, אלא יש ענין שהנר יאיר עד למטה אל תוך הלב, והנר יאיר לו את דרך באפילה, והוא אור להאיר בחושך".
כותב ה'שפת אמת' זיע"א (חנוכה תרמ"ח), שהטעם שמדליקים את נר חנוכה בפתח הבית הוא מפני שבימי החנוכה הקב"ה פותח פתח חדש לבעלי תשובה לשוב אליו ולתקן את הכול. כי כמו שאז בעת הנס עשו בני ישראל תשובה וחנכו את בית המקדש באור חדש של בעלי תשובה, כך בימי חנוכה יכולים לשוב אל ה' בכוחות חדשים למעלה מדרך הטבע.
נר חנוכה הוא "נר ה' נשמת אדם חופש כל חדרי בטן" (משלי כ, כז), הסיבה שאי אפשר לחפש בנר שהוא למעלה מעשרים אמה, מפני שלאדם אין אפשרות לחפש בחורין ובסדקין של חדרי הלב ולראות מה עליו לתקן. לכן, נר חנוכה צריך להיות למטה מעשרים אמה, מפני שבימים אלו נפתחים מקומות חדשים של תשובה והאדם יכול לראות את הכוחות האדירים הטמונים בו. נר חנוכה מסייע לו להלהיב את אור הנשמה ואת חלק הטוב שבו.
ברצוני לצטט כאן פנינים שנאמרו בשיעורו של הרב אליהו עובדיה שליט"א, ומדבריו נפנים בסיעתא דשמיא את עומק הרעיון למעשה:
"ככל שאתה מודע לעצמך וחי בהשלמה עם עצמך, אתה בכלל לא צריך להיכנס לעימות, המערכת שמסביב כבר תשלים איתך, כי אתה השלמת עם עצמך וקדשת את עצמך. אתה לא במתח עם שום כלום, והרע אין לו מקום פה, והוא לא יגיע. כשאתה פותח לו פתח של הכנעה שלילית, שפירושה אי השלמה עם עצמך, אז הוא נכנס ואתה בחולשה והפסדת.
הכנעה אמתית היא להגיע להכרה שאתה טוב. להאמין מתוך הכנעה שאני קודש קודשים, לקבל את עצמי בהכנעה, הווה אומר 'השלמה'".
נאמר על עמלק "וילחם עם ישראל ברפידים" (שמות יז, ח), ומבארים חז"ל (ילקוט שמות, רסג) "שרפו ידיהם מן התורה". עמלק מזהה חולשה אצל עם ישראל ולכן מגיע, דווקא כשעם ישראל לא האמינו בעצמם ובגדולתם העליונה, כשלא האמינו שהם טובים מעצם יסודם וברצון הטהור והקדוש שבקרבם, בזאת פתחו לו פתח.
בפסוק לפני כן, ישראל שואלים "היש ה' בקרבנו אם אין", דהיינו, עם ישראל לא האמין שה' שורה בקרבו, וכשיש שאלות וספקות, עמלק צץ. ה'שם משמואל' כותב (זכור, תרע"ט) ש'עמלק' בגימטריא 'ספק', אני לא בטוח בעצמי מי אני ומה אני, אולי אני טוב אולי אני רע.
אם הייתי מחובר לעצמיות שלי ומאמין באמונה שלמה שאני מהות של טוב, ליצר הרע לא היה בכלל מקום להיכנס, כי אני מלא ומסובב באורו יתברך. אך כשלאדם יש ספק על זהותו וחי בהיסוסים ותהיות כלפי עצמו, הוא פותח פתח ליצר הרע.
וזו בחינת "והבור ריק אין בו מים". חז"ל מדייקים ומלמדים אותי את היסוד הכי חשוב בעבודת ה' - "מים אין בו, אבל נחשים ועקרבים יש בו".
משמע, אין אמצע. או שאתה בחיבור למעיין החי והנובע מתוכך, או שאתה תמצא את עצמך נעקץ וננשך על ידי נחשים ועקרבים. ענווה פסולה מתכחשת למעלתי - 'חלק אלוק ממעל', שהרי יש בתוכי נשמה אלוקית ורצון טוב וטהור שמקורו ממקור עליון, ובמקום להכיר בערכה ולהתחבר לאמִתתה, הענווה הפסולה מכניסה לתוכי מחשבות של חלישות, ייאוש וחוסר חשק.
מי שרוצה להצליח בעבודת ה' מוכרח לגאווה דקדושה, כמו שכתוב (דברי הימים ב יז, ו) "ויגבה ליבו בדרכי ה'". עליו למשול בהחלטותיו ולהנהיג את מעשיו שיהיו ניזונים מהרצון האמתי שלו, בבהירות ובזכות.
אם לא תאמין בגבורה ובעוז שנתן לך ה', תמצא את עצמך חס ושלום מהר מאוד במקומות שפלים ונמוכים, ותהפוך להיות העבד של היצר הרע.
הדלקת נרות החנוכה מתחת לעשרים אמה מלמדת את היהודי להיות מחובר לנשמה הטהורה שבקרבו. הממשלה והאחריות בידיים שלך, בחר את הטוב לך ואת השייך לך. אין הכוונה לגסות הרוח, אלא לאמת פנימית ומחויבות ל'חלק אלוק ממעל' שבך.
אל תתן ליצר הרע להפחיד אותך ולהחליש אותך, אלא האמן בעצמך, האמן בכוח ובמלכות שלך, וכלשונו של רבי צדוק הכהן מלובלין זיע"א (צדקת הצדיק אות קנד): "כשם שצריך אדם להאמין בה' יתברך, כך צריך אחר כך להאמין בעצמו".
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
