ישיבה
בית המדרש
- שבת ומועדים
- עצמאות וגאולה שלמה
- תקופתנו בתהליך הגאולה
- שבת ומועדים
- פסח
- שביעי של פסח
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
ר' פרץ בן יוסף אריה ז"ל
"אמר רבי אלעזר בן עזריה: הרי אני כבן שבעים שנה, ולא זכיתי שתאמר יציאת מצרים בלילות, עד שדרשה בן זומא: שנאמר למען תזכור את יום צאתך מארץ מצרים, כל ימי חייך (דברים טז,ג). ימי חייך – הימים; כל ימי חייך – הלילות. וחכמים אומרים: ימי חייך – העולם הזה; כל ימי חייך – להביא לימות המשיח".
יש בפסוק ריבוי המתבטא במלה "כל", שממנו אנו למדים על הוספה במצוות סיפור יציאת מצרים, אולם עיקרה של המחלוקת בין בן זומא לחכמים מלמד בדיוק את ההיפך.
וכך אומרת הגמרא: "אמר להם בן זומא לחכמים: וכי מזכירין יציאת מצרים לימות המשיח? והלא כבר נאמר: 'הנה ימים באים נאם ה' ולא יאמרו עוד חי ה' אשר העלה את בני ישראל מארץ מצרים, כי אם חי ה' אשר העלה ואשר הביא את זרע בית ישראל מארץ צפונה ומכל הארצות אשר הדחתים שם'! אמרו לו: לא שתעקר יציאת מצרים ממקומה, אלא שתהא שעבוד מלכיות עיקר, ויציאת מצרים טפל לו". אם כן, למדנו שלפי בן זומא, שכמותו אנו נוהגים ואומרים יציאת מצרים בלילות (בפרשת "ויאמר"), לעתיד לבוא לא תיזכר כלל יציאת מצרים. ואף לפי חכמים, אף-על-פי שתיזכר, תהיה טפלה.
האם כוונת הזכרת מחלוקת זו למעט, חלילה, את דמותה של יציאת מצרים בעודנו מסובים לסדר? ההיפך הוא הנכון! לדעת בן זומא כל כך שגבה מעלתה של הגאולה האחרונה, של השלמות המיועדת, לעתיד לבוא, עד שכל הדרך הארוכה שהביאה אליה תתמזג בקרבה ולא תעמוד כמציאות נפרדת. יציאת מצרים – שנותנת את הכוח לאומה הישראלית לעבור ולנצח את חולשות ההיסטוריה האנושית, ולתקן הכול לקראת הגאולה השלמה – תקבל לעתיד, בעצמה, ערך של שלמות, שכל כלי תפיסתנו וזיכרוננו היום אינם יכולים להכיל. על-כן זיכרוננו, כפי שהוא היום, את יציאת מצרים, יתבטל וייכנס כולו לערך של ימות המשיח. אומנם חכמים סוברים שכל המעלה הזו לא תטשטש את המצב ה"פרוזדורי" של יציאת מצרים, וגם בטרקלין של העתיד ייראה הפרוזדור כאבן חן ייחודית בתוך האור הטרקליני. יציאת מצרים תיתן ממד עומק והכרת יתרון האור מן החושך והמֵצרים גם בשעה שאין עוד כל חושך ומיצר.
מתוך ביאור זה ניתן לדון במצבנו היום.
האם נתקיים כבר מאמר הנביא "חַי ה' אֲשֶׁר הֶעֱלָה אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מֵאֶרֶץ צָפון וּמִכּל הָאֲרָצות אֲשֶׁר הִדִּיחָם שָׁמָּה וַהֲשִׁבתִים עַל אַדְמָתָם אֲשֶׁר נָתַתִּי לַאֲבותָם"? האם שיעבוד מלכויות נמשך כמקודם, או שכבר זכינו, גם אם מתוך חלישות וחסרונות, לעצמאות וחירות מהפריץ שייסרנו בארץ גלותנו?
ידוע הרמז שנסמך על חילוף האותיות אתב"ש (מופיע בשו"ע סי' תכ"ח, סעיף ג'), לפיו ליל-הסדר יחול באותו היום בשבוע שבו יחול תשעה באב, ב' פסח חל ביום שבו חל שבועות, ג' פסח ביום שבו חל ראש-השנה וכו'. לרמז זה היתה חסרה מקבילה ליום השביעי של פסח, עד שבא יום העצמאות והשלים את החסר. נראה לומר שכוחה של יציאת מצרים מגיע לשיאו בדורנו בכך שהוא נותן את הכוח לפרוץ את כל המֵצרים בגאולה שאנו כבר בעיצומה. כשם שעל כל מכה שלקו במצרים לקו על הים מכות רבות, כך יום העצמאות שחל באותו יום בשבוע של קריעת ים-סוף, שביעי של פסח, מכפיל את כוח יציאת מצרים, ומביאו לנצח היסטוריה של אלפי שנים.
דווקא בימים של חולשה באמון בכוחה הפנימי של נשמת האומה, כשחולשות סובבות אותנו מבחוץ ומבפנים, עלינו להיזכר ביציאת מצרים ובכל התלונות והקשיים שעברו על ישראל אז. על המדרגה החיצונית הנמוכה – מ"ט שערי טומאה, והמדרגה הפנימית העליונה – חסד נעוריך, אהבת כלולותייך, לכתך אחריי במדבר. וכאז כן היום, בדור שהוא טב מלגאו (מבפנים) ובִיש מלבר (מבחוץ) נזכה לצאת מן המצר, אלא שהפעם אנו בעיצומה של לידת הגאולה השלמה שאין עוד גלות אחריה.
נסיים בלימוד נפלא של ר' צדוק הכהן מלובלין על החיוב לראות עצמנו בכל דור ודור כאילו יצאנו ממצרים. ביציאת מצרים, אף-על-פי שהיינו שקועים בשעבוד גשמי שאי-אפשר לצאת ממנו (כפי שאמרו חז"ל שמעולם לא יצא עבד ממצרים), ובהתמוטטות רוחנית – ברגע אחד הקב"ה בעצמו, הוא ולא מלאך ולא שרף ולא השליח, בא וגאלנו. כן תהיה לנו במהרה בימינו אמן ואמן.
----------
באדיבות תנועת "קוממיות". להזמנת חוברת המאמרים 9974425 02.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
