ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- שבת ומועדים
- עצמאות וגאולה שלמה
- תקופתנו בתהליך הגאולה
חודש אייר, השני בחודשי השנה, שבו חלים ימי גאולתנו האחרונה - יום העצמאות ויום ירושלים, מקביל לשבט שמעון המבטא את תכונת השמיעה, כנימוקה של לאה אמו: "שמע ה' כי שנואה אנוכי" (בראשית כט, לג).
מהו ההבדל בין אייר, חודש השמיעה, לניסן, חודש הראייה, ומהן ההשלכות הנובעות מכך לדורנו?
מבאר ה'שם משמואל': "הנה לפי סדר לידת השבטים מתייחס חודש אייר לשמעון, וחודש ניסן לראובן, ושם ראובן על שם 'כי ראה ה'', ושם שמעון על שם 'כי שמע ה'', הרי שני החודשים האלו בחינת ראייה ובחינת שמיעה. ובזוהר הקדוש (ח"א קעו, רל-רלו) כי ראייה היא מקרוב ושמיעה מרחוק... כי בניסן ראו ישראל בעיניהם אלוקות... אך בחודש אייר נשארה רק בחינת שמיעה מרחוק... (דהיינו) להיות רודף אחר עומק הכוונה ולא יסתפק בשטחיות העניין... למען ישכיל על עצם הכוונה. וכן הוא בחודש הזה שצריך האדם להשכיל על הכוונה, שהמבוקש מהאדם איננו כשהוא רואה את האלוקות בעיניו (בחינת ראייה), שלדבר זה לא הייתה צריכה הנשמה לרדת לזה העולם. ואם כן, כל כוונת הניסים וההארות הגדולות של חודש ניסן היו הכנה לבד (רק בשביל) לימי ההסתר והחושך (שבחודש אייר)" (שם משמואל, ויקרא קדושים ר"ח אייר עמ' כח).
הסבר הדברים: ההבדל העקרוני בין הראייה לשמיעה, הן מצד הממד החושי והן מצד הממד הרוחני, הוא שהראייה היא מצד אחד ודאית, מפני שמה שאנו רואים נמצא, הווה וקיים, שהרי את הנראה אין להכחיש, אך מצד שני היא שטחית וחיצונית, שהרי אנו רואים רק את הצד החיצוני והגלוי שעל פני השטח, בלי יכולת לזהות את המסתתר מאחורי הקלעים ואת המתרחש מתחת לפני השטח, שהוא הוא הדבר המהותי העצמי והאמיתי.
השמיעה לעומת זאת היא מצד אחד מסופקת, דהיינו מעלה תהיות וספקות, שהרי פעמים רבות איננו מזהים מהו מקור הקול שאנו שומעים ומה משמעויותיו, אך מצד שני היא עמוקה ופנימית, שהרי אם נעמיק את שמיעתנו, נזהה את מקורו של הקול ואת המשמעויות הפנימיות הסמויות החבויות בתוכו.
הטלה והשור
להבדל זה בין הראייה לשמיעה ישנה משמעות נוספת, לא רק ביחס לשטחיות ההבנה או עומקה, אלא גם ביחס להשתדלות המעשית שלנו. תכונת הראייה אינה דורשת מן האדם לפעול באופן אקטיבי ולהיות שותף מעשי במאורעות, כי הכול מופיע מלמעלה למטה – מהבורא לנברא, כשהוא עצמו (האדם) נשאר פסיבי. תכונת השמיעה מצריכה את האדם להיות שותף לא רק בהבנת עומק העניין, אלא גם בפעולותיו המעשיות, ובכך להיות שותף אקטיבי עם ריבונו של עולם בגאולת העולם ותיקונו.
ההבדל הכפול הזה בין הראייה לשמיעה, הן ביחס להבנה והן ביחס להשתדלות המעשית, הוא יסוד ההבדל בין חודש ניסן לחודש אייר. חודש ניסן - חודש הראייה (בחינת ראובן), הוא החודש שבו ראינו את ה' באופן גלוי וברור, כשהנהגת ה' הופיעה אלינו בדרך ניסית ובהתגלות אלוקית בהירה וברורה במכת בכורות, ביציאת מצרים ובקריעת ים סוף. ראייה זו לא השאירה ספק כלשהו ביחס למציאות ה' ולעובדה שהוא מנהיג את מאורעות ההיסטוריה, לא הצריכה עומק הבנה ועומק אמונה, ואף לא הצריכה אותנו (כמעט) להשתדלות מעשית ולמאמץ אנושי בחירי.
לעומת זאת חודש אייר - חודש השמיעה (בחינת שמעון), הוא החודש שבו הקב"ה מצפה מאיתנו לשמוע אותו, מכוח הראייה הברורה של חודש ניסן. דהיינו אנחנו צריכים לזהות את הנהגת ה' בהיסטוריה בתוך המאורעות הטבעיים, מתוך עומק הבנתנו השכלית-רוחנית ומבטנו האמוני, ואף לקחת חלק באופן אקטיבי-מעשי, ולהיות שותפים עם א ל במעשה בראשית וגאולת העולם.
מכאן גם מובן שמזלו של חודש ניסן הוא טלה, הרומז למצבו של עם ישראל בזמן גאולת מצרים, שהיה כטלה קטן חסר כוח וחסר יכולת פעולה, טלה התלוי באדונו, רועה הצאן הפועל למענו והמחליט בשבילו. לעומתו חודש אייר שמזלו שור, רומז לדרישה האלוקית מאיתנו לקחת אחריות, הן מצד השמיעה האמונית – ההתבוננות בעומק ההנהגה האלוקית בהיסטוריה, והן מצד השמיעה המעשית – השותפות הפעילה שלנו במאורעות ההיסטוריה ובגאולת ישראל, כשור שלוקח אחריות – חורש את האדמה ונושא משאות גם כשאינו רואה באופן מיידי את התוצאות החיוביות של פעולותיו. כהמשך דבריו של ה'שם משמואל' שם: "הטלאים אין הבעלים נותנין עליהם עול... והמה נמשכין אחר הרועה... כן מתדמה עניין ההנהגה העליונה בימי ניסן... וישראל מקיימין 'משכני אחריך נרוצה', ומתפנקין על רחמי מאריהון... אך חודש אייר מזלו שור, והוא שור לעול, וכמו שנאמר 'הלוך ילך ובכה נושא משך הזרע', כי איננו מרגיש מתיקות העבודה כל כך".
שמיעה אמונית ומעשית זו המבטאת את תכונתנו של חודש אייר והחושפת את סגולתם של ישראל, התגלתה ברובד הרוחני על ידי רשב"י שחשף את תורת הסוד בי"ח באייר הוא ל"ג בעומר, וברובד המעשי בדורנו בהקמת מדינתנו ביום ה' באייר – הוא יום העצמאות, ובהרחבת והעמקת אחיזתנו בארצנו, בפועל וברוח, ביום כ"ח באייר הוא יום ירושלים.
מתוך העיתון בשבע.
הרב ערן טמיר

לימוד ליל הושענה רבה התשפ"ז למה המשיח נקרא ״בר נפלי״? סוכת דוד הנופלת
שיחה מליל הושענא רבה תשפ״ז, מתוך השידור החי של אתר ישיבה מבית המדרש של ישיבת בני עקיבא הדרום ברחובות.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

גירושין חובת מזונות ילדים בהלכה ובפסיקה
השיעור בוחן את גדרי החיוב ההלכתי של אב במזונות ילדיו, תוך עיון במקורות התלמודיים, במחלוקות הראשונים ובהתפתחות תקנות חכמים לאורך הדורות. בהמשך לכך, מנותחות ההשלכות המעשיות של פסיקות בתי הדין ובתי המשפט כיום, תוך התייחסות לשינויים הכלכליים והחברתיים בימינו.

מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.

אור התנ"ך ממשה ליהושע: שותפות בארץ החדשה
יהושע פרק ג'
השיעור עוסק במעבר ההנהגה ממשה ליהושע בכניסה לארץ ישראל, תהליך המתואר כמעבר מהנהגה ניסית ופסיבית להנהגה של שותפות, יוזמה ועשייה מצד העם. מתוך ניתוח הפסוקים ומדרשי חז"ל, מוסבר הצורך בקריאה המשולשת "חזק ואמץ" כבסיס ליצירת מדרגה רוחנית חדשה המשלבת בין מחשבה, דיבור ומעשה.

חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.

שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.

לנתיבות ישראל התורה, ההתיישבות והופעת השם
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (ב), מ"ח, נ"ג
השיעור עוסק בחשיבותה של ההתיישבות הדתית בבניין הארץ, בצורך להרבות באור התורה ובהעמקת לימוד משנתו של מרן הרב קוק. בהמשך לכך, מוסברת מהות קריאת שם ה' על עם ישראל כביטוי לקדושה פנימית המתגלה במצוות, בתפילין ובחיבור לכלל המציאות.

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.









