ישיבה
בית המדרש
- שבת ומועדים
- עצמאות וגאולה שלמה
- תקופתנו בתהליך הגאולה
חודש אייר, השני בחודשי השנה, שבו חלים ימי גאולתנו האחרונה - יום העצמאות ויום ירושלים, מקביל לשבט שמעון המבטא את תכונת השמיעה, כנימוקה של לאה אמו: "שמע ה' כי שנואה אנוכי" (בראשית כט, לג).
מהו ההבדל בין אייר, חודש השמיעה, לניסן, חודש הראייה, ומהן ההשלכות הנובעות מכך לדורנו?
מבאר ה'שם משמואל': "הנה לפי סדר לידת השבטים מתייחס חודש אייר לשמעון, וחודש ניסן לראובן, ושם ראובן על שם 'כי ראה ה'', ושם שמעון על שם 'כי שמע ה'', הרי שני החודשים האלו בחינת ראייה ובחינת שמיעה. ובזוהר הקדוש (ח"א קעו, רל-רלו) כי ראייה היא מקרוב ושמיעה מרחוק... כי בניסן ראו ישראל בעיניהם אלוקות... אך בחודש אייר נשארה רק בחינת שמיעה מרחוק... (דהיינו) להיות רודף אחר עומק הכוונה ולא יסתפק בשטחיות העניין... למען ישכיל על עצם הכוונה. וכן הוא בחודש הזה שצריך האדם להשכיל על הכוונה, שהמבוקש מהאדם איננו כשהוא רואה את האלוקות בעיניו (בחינת ראייה), שלדבר זה לא הייתה צריכה הנשמה לרדת לזה העולם. ואם כן, כל כוונת הניסים וההארות הגדולות של חודש ניסן היו הכנה לבד (רק בשביל) לימי ההסתר והחושך (שבחודש אייר)" (שם משמואל, ויקרא קדושים ר"ח אייר עמ' כח).
הסבר הדברים: ההבדל העקרוני בין הראייה לשמיעה, הן מצד הממד החושי והן מצד הממד הרוחני, הוא שהראייה היא מצד אחד ודאית, מפני שמה שאנו רואים נמצא, הווה וקיים, שהרי את הנראה אין להכחיש, אך מצד שני היא שטחית וחיצונית, שהרי אנו רואים רק את הצד החיצוני והגלוי שעל פני השטח, בלי יכולת לזהות את המסתתר מאחורי הקלעים ואת המתרחש מתחת לפני השטח, שהוא הוא הדבר המהותי העצמי והאמיתי.
השמיעה לעומת זאת היא מצד אחד מסופקת, דהיינו מעלה תהיות וספקות, שהרי פעמים רבות איננו מזהים מהו מקור הקול שאנו שומעים ומה משמעויותיו, אך מצד שני היא עמוקה ופנימית, שהרי אם נעמיק את שמיעתנו, נזהה את מקורו של הקול ואת המשמעויות הפנימיות הסמויות החבויות בתוכו.
הטלה והשור
להבדל זה בין הראייה לשמיעה ישנה משמעות נוספת, לא רק ביחס לשטחיות ההבנה או עומקה, אלא גם ביחס להשתדלות המעשית שלנו. תכונת הראייה אינה דורשת מן האדם לפעול באופן אקטיבי ולהיות שותף מעשי במאורעות, כי הכול מופיע מלמעלה למטה – מהבורא לנברא, כשהוא עצמו (האדם) נשאר פסיבי. תכונת השמיעה מצריכה את האדם להיות שותף לא רק בהבנת עומק העניין, אלא גם בפעולותיו המעשיות, ובכך להיות שותף אקטיבי עם ריבונו של עולם בגאולת העולם ותיקונו.
ההבדל הכפול הזה בין הראייה לשמיעה, הן ביחס להבנה והן ביחס להשתדלות המעשית, הוא יסוד ההבדל בין חודש ניסן לחודש אייר. חודש ניסן - חודש הראייה (בחינת ראובן), הוא החודש שבו ראינו את ה' באופן גלוי וברור, כשהנהגת ה' הופיעה אלינו בדרך ניסית ובהתגלות אלוקית בהירה וברורה במכת בכורות, ביציאת מצרים ובקריעת ים סוף. ראייה זו לא השאירה ספק כלשהו ביחס למציאות ה' ולעובדה שהוא מנהיג את מאורעות ההיסטוריה, לא הצריכה עומק הבנה ועומק אמונה, ואף לא הצריכה אותנו (כמעט) להשתדלות מעשית ולמאמץ אנושי בחירי.
לעומת זאת חודש אייר - חודש השמיעה (בחינת שמעון), הוא החודש שבו הקב"ה מצפה מאיתנו לשמוע אותו, מכוח הראייה הברורה של חודש ניסן. דהיינו אנחנו צריכים לזהות את הנהגת ה' בהיסטוריה בתוך המאורעות הטבעיים, מתוך עומק הבנתנו השכלית-רוחנית ומבטנו האמוני, ואף לקחת חלק באופן אקטיבי-מעשי, ולהיות שותפים עם א ל במעשה בראשית וגאולת העולם.
מכאן גם מובן שמזלו של חודש ניסן הוא טלה, הרומז למצבו של עם ישראל בזמן גאולת מצרים, שהיה כטלה קטן חסר כוח וחסר יכולת פעולה, טלה התלוי באדונו, רועה הצאן הפועל למענו והמחליט בשבילו. לעומתו חודש אייר שמזלו שור, רומז לדרישה האלוקית מאיתנו לקחת אחריות, הן מצד השמיעה האמונית – ההתבוננות בעומק ההנהגה האלוקית בהיסטוריה, והן מצד השמיעה המעשית – השותפות הפעילה שלנו במאורעות ההיסטוריה ובגאולת ישראל, כשור שלוקח אחריות – חורש את האדמה ונושא משאות גם כשאינו רואה באופן מיידי את התוצאות החיוביות של פעולותיו. כהמשך דבריו של ה'שם משמואל' שם: "הטלאים אין הבעלים נותנין עליהם עול... והמה נמשכין אחר הרועה... כן מתדמה עניין ההנהגה העליונה בימי ניסן... וישראל מקיימין 'משכני אחריך נרוצה', ומתפנקין על רחמי מאריהון... אך חודש אייר מזלו שור, והוא שור לעול, וכמו שנאמר 'הלוך ילך ובכה נושא משך הזרע', כי איננו מרגיש מתיקות העבודה כל כך".
שמיעה אמונית ומעשית זו המבטאת את תכונתנו של חודש אייר והחושפת את סגולתם של ישראל, התגלתה ברובד הרוחני על ידי רשב"י שחשף את תורת הסוד בי"ח באייר הוא ל"ג בעומר, וברובד המעשי בדורנו בהקמת מדינתנו ביום ה' באייר – הוא יום העצמאות, ובהרחבת והעמקת אחיזתנו בארצנו, בפועל וברוח, ביום כ"ח באייר הוא יום ירושלים.
מתוך העיתון בשבע.
הרב ערן טמיר
לימוד ליל הושענא רבא תשפ"א חג הסוכות ושמחת תורה בעידן הקורונה
מתוך לימוד ליל הושענא רבה תשפ"א בישיבת הדרום
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
