ישיבה
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- גאולה ונבואה
- חבלי משיח
- ספריה
- קומי אורי
- ה - גאולת מצרים
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
ר' פרץ בן יוסף אריה ז"ל
הנביא ישעיה בפרק מ"א אומר לנו דברי עידוד וחיזוק מול המקטרגים והבזים לנו: "אל תירא כי עמך אני אל תשתע כי אני א-להיך אימצתיך אף עזרתיך אף תמכתיך בימין צדקי. הן יבושו ויכלמו כל הנחרים בך יהיו כאין ויאבדו אנשי ריבך. תבקשם ולא תמצאם אנשי מצותך יהיו כאין וכאפס אנשי מלחמתך".
הזוהר הקדוש בפרשת כי-תישא מרחיב בהסבר הפסוק האמצעי: "פתח ר' יוסי ואמר (ישעיה מא) הן יבושו ויכלמו כל הנחרים בך וגו', זמין קודשא בריך הוא למעבד לישראל כל אינון טבאן דקאמר על ידי נביאי קשוט וישראל סבלו עליהון כמה בישין בגלותהון, ואלמלא כל אינון טבאן דקא מחכאן וחמאן כתיבין באורייתא לא הוו יכלין למיקם ולמסבל גלותא, אבל אזלין לבי מדרשות פתחין ספרין וחמאן כל אינון טבאן דקא מחכן וחמאן כתיבין באורייתא דאבטח לון קודשא בריך הוא עלייהו ומתנחמין בגלותהון".
אומר הזוהר: הקב"ה עתיד לקיים את כל הבטחותיו בידי הנביאים. לולא הבטחות אלו ישראל לא היו מחזיקים מעמד בזמן הגלות. כאשר באות צרות לעם ישראל הם נכנסים לבתי המדרש, פותחים את הספרים, לומדים על הטוב הצפוי והמובטח ומתנחמים.
נמצאנו למדים שהגאולה מנחמת ומחזקת את ישראל בשעת צרה, מודגש שללא הבטחות אלו לא יכלו להתקיים בגלות.
ברור שתהליך הגאולה משמעותו יציאה מהגלות והפסקת הצרות, אולם כאן לא עוסקים בגאולה עצמה, הגאולה עדיין לא הגיעה. הציפייה לגאולה היא המנחמת ונותנת את הכוח להתמודד עם הצרות.
כיצד אנו יכולים במצבים קשים, כאשר נדמה שהבניין שבנינו קורס, להתנחם ולהתחזק על-ידי גאולה עתידית שאיננו יודעים את זמנה?
כותב הרמח"ל בדרך ה' חלק א' פרק ד': "בבחינת האדם עצמו הנה כבר זכרנו איך הוא מורכב שניתנו בו שני הופכים והינו הנשמה והגוף... והמקום אשר הוא בתוכו גם הוא חומרי וחשוך וכל הנמצאים שבו חומריים... ואולם מעומק עצת חכמתו יתברך שמו היה לסדר הדברים באופן שאף בהיות האדם שקוע בחומר בהכרח יוכל... להשיג את השלמות וההתעלות אל הזוך ואל המעלה...".
למדנו מדברי הרמח"ל שבבריאה יש הפכים, יש נשמה וגוף, יש טמא וטהור, יש רע וטוב, יש שקר ואמת. אדם חי בעולם הזה, שהוא במציאות הטבעית שלו חומרי וחשוך, ואפילו במצב זה – ואולי דווקא בגלל מצב זה – הוא יכול להשיג את השלמות, את התורה.
עלמא דשקרא מול עולם של גאולה
קיימים שני עולמות, העולם החומרי והחשוך, עלמא דשקרא, והעולם הרוחני, עולם של אמת, עולם של גאולה. האדם מורכב מחומר ורוח, אבל השאלה היא היכן יניח צדיק ראשו? להיכן מגמתו? היכן הוא באמת נמצא? האם כולו שקוע בבעיות העולם הזה, בצרות, בפוגרומים, מתייאש ונשבר, או שנפשו ורוחו בעולם רוחני, נקי, אמיתי, עולם של קדושה, עולם של גאולה?
עולם הגאולה אינו דבר עתידי , הוא קיים כל הזמן, השאלה היא רק מתי הוא יתגלה באופן שלם, מתי הרשעה כולה, שהיא כעשן המסתיר את האמת, תכלה. האדם הנכנס לבית המדרש ולומד את הבטחות הנביאים חי כבר עתה את העולם של הגאולה, התייחסותו הנפשית אינה רק לבעיות השעה אלא גם לחיי הנצח, כדברי הזוהר "אזלין לבי מדרשות", דהיינו נכנסים לעולם אחר.
מלמד אותנו הזוהר הקדוש – עם ישראל החזיק מעמד מול כל הצוררים בזכות היותו מושרש ומחובר לעולם של גאולה. הצרות עברו לידנו, קרוב מאוד אלינו, אולם בשום אופן אינן יכולות לפגוע במקור הכוח הרוחני שלנו. המשחית הצליח לפגוע בענפים, אולם לא בשורש הנמצא גבוה, מעל למקום שבו המשחית יכול לגעת. מאותו שורש תמיד ינקנו את הכוחות כדי להתחדש, לבנות על גבי החורבות בניין חדש וקומה נוספת.
נמצאנו למדים שאדם חי בשני מישורים, המישור הרוחני, התורני, שאינו תלוי באירועים הזמניים החולפים, והמישור המעשי, שבו הקב"ה מנהיג עתה את עולמו.
איננו נדרשים ואיננו רשאים להתנתק מהמציאות ולשקוע בעולם אחר, להיפך, העולם הזה הוא המקום שבו עלינו לפעול ואותו עלינו לתקן. כאן אנו חיים, כאן אנו מקיימים מצוות וכאן אנו נאבקים על קדושת הארץ ועל קידוש שמו יתברך. אולם בד בבד בתוכנו ובנפשנו אנו צריכים לינוק מעולם הגאולה את השלווה, את הביטחון ואת השמחה, בחינת סולם מוצב ארצה וראשו מגיע השמימה. היכולת שלנו להתמודד עם האתגר הגדול שהמציאות מציבה בפנינו, לראות את הבעיות בפרופורציה הנכונה שלהן ולא להשתעבד להן, הוא דווקא מתוך חיבור מתמיד לעולם הגאולה שהמציאות שלו עדיין לא ניכרת בעולם באופן מלא.
עלינו לנהל את המאבק במסירות נפש ובעקשנות, לא מתוך ייאוש ולא מתוך שנאה אישית, אלא מתוך הבנה שלא עליך המלאכה לגמור ואין אתה רשאי להיבטל ממנה, אנו נעשה כל שבידנו, והקב"ה יעשה את הטוב.
ויה"ר שנזכה במהרה לקיום ההבטחה "הן יבושו ויכלמו כל הנחרים בך יהיו כאין ויאבדו אנשי ריבך".
----------
באדיבות תנועת "קוממיות". להזמנת חוברת המאמרים 9974425 02.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
