ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- גאולה ונבואה
- חבלי משיח
- ספריה
- קומי אורי
- ה - גאולת מצרים
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
ר' פרץ בן יוסף אריה ז"ל
הנביא ישעיה בפרק מ"א אומר לנו דברי עידוד וחיזוק מול המקטרגים והבזים לנו: "אל תירא כי עמך אני אל תשתע כי אני א-להיך אימצתיך אף עזרתיך אף תמכתיך בימין צדקי. הן יבושו ויכלמו כל הנחרים בך יהיו כאין ויאבדו אנשי ריבך. תבקשם ולא תמצאם אנשי מצותך יהיו כאין וכאפס אנשי מלחמתך".
הזוהר הקדוש בפרשת כי-תישא מרחיב בהסבר הפסוק האמצעי: "פתח ר' יוסי ואמר (ישעיה מא) הן יבושו ויכלמו כל הנחרים בך וגו', זמין קודשא בריך הוא למעבד לישראל כל אינון טבאן דקאמר על ידי נביאי קשוט וישראל סבלו עליהון כמה בישין בגלותהון, ואלמלא כל אינון טבאן דקא מחכאן וחמאן כתיבין באורייתא לא הוו יכלין למיקם ולמסבל גלותא, אבל אזלין לבי מדרשות פתחין ספרין וחמאן כל אינון טבאן דקא מחכן וחמאן כתיבין באורייתא דאבטח לון קודשא בריך הוא עלייהו ומתנחמין בגלותהון".
אומר הזוהר: הקב"ה עתיד לקיים את כל הבטחותיו בידי הנביאים. לולא הבטחות אלו ישראל לא היו מחזיקים מעמד בזמן הגלות. כאשר באות צרות לעם ישראל הם נכנסים לבתי המדרש, פותחים את הספרים, לומדים על הטוב הצפוי והמובטח ומתנחמים.
נמצאנו למדים שהגאולה מנחמת ומחזקת את ישראל בשעת צרה, מודגש שללא הבטחות אלו לא יכלו להתקיים בגלות.
ברור שתהליך הגאולה משמעותו יציאה מהגלות והפסקת הצרות, אולם כאן לא עוסקים בגאולה עצמה, הגאולה עדיין לא הגיעה. הציפייה לגאולה היא המנחמת ונותנת את הכוח להתמודד עם הצרות.
כיצד אנו יכולים במצבים קשים, כאשר נדמה שהבניין שבנינו קורס, להתנחם ולהתחזק על-ידי גאולה עתידית שאיננו יודעים את זמנה?
כותב הרמח"ל בדרך ה' חלק א' פרק ד': "בבחינת האדם עצמו הנה כבר זכרנו איך הוא מורכב שניתנו בו שני הופכים והינו הנשמה והגוף... והמקום אשר הוא בתוכו גם הוא חומרי וחשוך וכל הנמצאים שבו חומריים... ואולם מעומק עצת חכמתו יתברך שמו היה לסדר הדברים באופן שאף בהיות האדם שקוע בחומר בהכרח יוכל... להשיג את השלמות וההתעלות אל הזוך ואל המעלה...".
למדנו מדברי הרמח"ל שבבריאה יש הפכים, יש נשמה וגוף, יש טמא וטהור, יש רע וטוב, יש שקר ואמת. אדם חי בעולם הזה, שהוא במציאות הטבעית שלו חומרי וחשוך, ואפילו במצב זה – ואולי דווקא בגלל מצב זה – הוא יכול להשיג את השלמות, את התורה.
עלמא דשקרא מול עולם של גאולה
קיימים שני עולמות, העולם החומרי והחשוך, עלמא דשקרא, והעולם הרוחני, עולם של אמת, עולם של גאולה. האדם מורכב מחומר ורוח, אבל השאלה היא היכן יניח צדיק ראשו? להיכן מגמתו? היכן הוא באמת נמצא? האם כולו שקוע בבעיות העולם הזה, בצרות, בפוגרומים, מתייאש ונשבר, או שנפשו ורוחו בעולם רוחני, נקי, אמיתי, עולם של קדושה, עולם של גאולה?
עולם הגאולה אינו דבר עתידי , הוא קיים כל הזמן, השאלה היא רק מתי הוא יתגלה באופן שלם, מתי הרשעה כולה, שהיא כעשן המסתיר את האמת, תכלה. האדם הנכנס לבית המדרש ולומד את הבטחות הנביאים חי כבר עתה את העולם של הגאולה, התייחסותו הנפשית אינה רק לבעיות השעה אלא גם לחיי הנצח, כדברי הזוהר "אזלין לבי מדרשות", דהיינו נכנסים לעולם אחר.
מלמד אותנו הזוהר הקדוש – עם ישראל החזיק מעמד מול כל הצוררים בזכות היותו מושרש ומחובר לעולם של גאולה. הצרות עברו לידנו, קרוב מאוד אלינו, אולם בשום אופן אינן יכולות לפגוע במקור הכוח הרוחני שלנו. המשחית הצליח לפגוע בענפים, אולם לא בשורש הנמצא גבוה, מעל למקום שבו המשחית יכול לגעת. מאותו שורש תמיד ינקנו את הכוחות כדי להתחדש, לבנות על גבי החורבות בניין חדש וקומה נוספת.
נמצאנו למדים שאדם חי בשני מישורים, המישור הרוחני, התורני, שאינו תלוי באירועים הזמניים החולפים, והמישור המעשי, שבו הקב"ה מנהיג עתה את עולמו.
איננו נדרשים ואיננו רשאים להתנתק מהמציאות ולשקוע בעולם אחר, להיפך, העולם הזה הוא המקום שבו עלינו לפעול ואותו עלינו לתקן. כאן אנו חיים, כאן אנו מקיימים מצוות וכאן אנו נאבקים על קדושת הארץ ועל קידוש שמו יתברך. אולם בד בבד בתוכנו ובנפשנו אנו צריכים לינוק מעולם הגאולה את השלווה, את הביטחון ואת השמחה, בחינת סולם מוצב ארצה וראשו מגיע השמימה. היכולת שלנו להתמודד עם האתגר הגדול שהמציאות מציבה בפנינו, לראות את הבעיות בפרופורציה הנכונה שלהן ולא להשתעבד להן, הוא דווקא מתוך חיבור מתמיד לעולם הגאולה שהמציאות שלו עדיין לא ניכרת בעולם באופן מלא.
עלינו לנהל את המאבק במסירות נפש ובעקשנות, לא מתוך ייאוש ולא מתוך שנאה אישית, אלא מתוך הבנה שלא עליך המלאכה לגמור ואין אתה רשאי להיבטל ממנה, אנו נעשה כל שבידנו, והקב"ה יעשה את הטוב.
ויה"ר שנזכה במהרה לקיום ההבטחה "הן יבושו ויכלמו כל הנחרים בך יהיו כאין ויאבדו אנשי ריבך".
----------
באדיבות תנועת "קוממיות". להזמנת חוברת המאמרים 9974425 02.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.

חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.

שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.

חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.

חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.

שם משמואל על הפרשה שורשי היראה והחסד במצוות המילה
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק ב'
מצוות המילה גורמת לקבלת השפע הרוחני. בהתחלת שנות האדם בימי הנעורים האדם צריך ללכת ב'חסד' כמו אברהם, ואחר כך ילך במידתו של יצחק. על ידי שאברהם מל את עצמו הוא עשה מעשה דין, ועל ידי כך הוא הוליד את יצחק שהוא מידת הדין.









