ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש ויקרא
- ויקרא
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
מסר מדהים מפסוק בפרשת ויקרא.
בתוספתא דרשו: "הרי הוא אומר "אשר נשיא יחטא" אשרי הדור שהנשיא שלו מביא קרבן" (בבא קמא פרק ז הלכה ה) ורש"י הביא דבריה והוסיף עליהם.
נשיא בתנ"ך מתפרש כמלך, כלומר מי שאין על גביו סמכות אחרת חוץ מה' אלהיו. עצם האפשרות שניתן לדרוש מהמלך להכיר בחטאו, הוא חידוש עצום. קל וחומר, בן בנו של קל וחומר, לא היה עולה על הדעת, שיהיה מי שתהיה לו רשות להוכיח את המלך, או לדרוש ממנו להודות בחטא.
עד לפני כמאתיים שנה, בכל מקום בעולם שבו איש רוח היה מעז להציב תוכחה שכזו בפני כל שליט, הוא היה נעלם מיידית מעל פני האדמה, במקרה הטוב. במקרה הגרוע, הוא היה מסיים את חייו בייסורים נוראים, למען יישמעו וייראו. (גם בימנו יש עדיין מקומות רבים ברחבי העולם, בהם כל ביקורת, ואפילו הקלה ביותר על השליט, גוררת אחריה תגובה חמורה מאוד, כבעבר)
לעומת זאת, על פי התנ"ך ודברי חז"ל והראשונים, אחד מתפקידיו של הנביא היה להוכיח את המלך ולדרוש ממנו לחשב מסלול מחדש, במידה וסטה מהדרך.
נכון, לא תמיד דרך זו הייתה סוגה בשושנים. במקרים רבים, החוחים תפשו את מקומן של השושנים. בממלכת ישראל נרדפו נביאים שהוכיחו את המלך או את עושי דברו, כמו אליהו בימי אחאב ועמוס בימי ירבעם השני. לא רק בממלכת ישראל נרדפו נביאים, אלא אף ביהודה. נביאים שילמו מחיר כבד על תוכחותיהם גם כשמלכים צדיקים עמדו בראש הממלכה. למשל, נזכיר את גורלו של חנני הרואה וגורל תומכיו:
"וּבָעֵת הַהִיא בָּא חֲנָנִי הָרֹאֶה אֶל אָסָא מֶלֶךְ יְהוּדָה וַיֹּאמֶר אֵלָיו בְּהִשָּׁעֶנְךָ עַל מֶלֶךְ אֲרָם וְלֹא נִשְׁעַנְתָּ עַל יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ עַל כֵּן נִמְלַט חֵיל מֶלֶךְ אֲרָם מִיָּדֶךָ: ...וַיִּכְעַס אָסָא אֶל הָרֹאֶה וַיִּתְּנֵהוּ בֵּית הַמַּהְפֶּכֶת כִּי בְזַעַף עִמּוֹ עַל זֹאת וַיְרַצֵּץ אָסָא מִן הָעָם בָּעֵת הַהִיא" (דהי"ב טז, ז-י. והשוו גם לירמיהו כ, ב; שם כט, כו).
אסא עינה את הנביא והרג את תומכיו.
כך היה גם גורלו הנורא של זכריה בן יהוידע.
"וְרוּחַ אֱלֹהִים לָבְשָׁה אֶת זְכַרְיָה בֶּן יְהוֹיָדָע הַכֹּהֵן וַיַּעֲמֹד מֵעַל לָעָם וַיֹּאמֶר לָהֶם כֹּה אָמַר הָאֱלֹהִים לָמָה אַתֶּם עֹבְרִים אֶת מִצְוֹת יְהֹוָה וְלֹא תַצְלִיחוּ כִּי עֲזַבְתֶּם אֶת יְהֹוָה וַיַּעֲזֹב אֶתְכֶם: וַיִּקְשְׁרוּ עָלָיו וַיִּרְגְּמֻהוּ אֶבֶן בְּמִצְוַת הַמֶּלֶךְ בַּחֲצַר בֵּית יְהֹוָה: וְלֹא זָכַר יוֹאָשׁ הַמֶּלֶךְ הַחֶסֶד אֲשֶׁר עָשָׂה יְהוֹיָדָע אָבִיו עִמּוֹ וַיַּהֲרֹג אֶת בְּנוֹ וּכְמוֹתוֹ אָמַר יֵרֶא יְהֹוָה וְיִדְרֹשׁ" (דהי"ב כד, כ-כב).
אפילו במציאות בה היה המלך אחיו בשר ודם של הנביא, הוא מצא עצמו מאוים כשהוכיח את המנהיג. וז"ל הכתוב:
"וַיִּחַר אַף יְקֹוָק בַּאֲמַצְיָהוּ וַיִּשְׁלַח אֵלָיו נָבִיא וַיֹּאמֶר לוֹ לָמָּה דָרַשְׁתָּ אֶת אֱלֹהֵי הָעָם אֲשֶׁר לֹא הִצִּילוּ אֶת עַמָּם מִיָּדֶךָ: וַיְהִי בְּדַבְּרוֹ אֵלָיו וַיֹּאמֶר לוֹ הַלְיוֹעֵץ לַמֶּלֶךְ נְתַנּוּךָ חֲדַל לְךָ לָמָּה יַכּוּךָ..." (דבהי"ב כ"ה טו – טז).
חז"ל מזהים את הנביא עם אמוץ אחיו של אמציה (עיינו בספרי צפנת ישעיהו מעוזיה ועד אחז עמוד 12).
על רקע הדברים, יש להבין את מעשיו של דוד המלך ותגובותיו לתוכחת נתן (שמו"ב י"ב). רק בממלכתו של מלך צדיק כמו דוד המלך, תוצאת התוכחה הייתה הודאת המלך בחטאו וחזרה בתשובה מלאה.
בניסן נגאלו בניסן עתידים להיגאל. יחד נתפלל לגאולה שלמה
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה

לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.

בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.

מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.

שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.

גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.

מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.













