ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- התורה והחיים
- שיעורים נוספים
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
חלווה בת פרחה
כבר אמר הגר"א לבאי ביתו שמי שחסרה לו יד אחת בחכמת העולם חסרות לו עשר ידות בחכמת התורה, כלומר חכמת העולם נצרכת ללמוד התורה. נמצא איפוא כי לימוד שאר החכמות אינו רק הכרח אלאערך בעל חשיבות עצמית. לפי זה התפתחות של המדע והחכמה האנושית מסייעת סיוע של ממש להתגלות התורה בכל רבדיה.
הרב ממשיל את היחס בין חכמות העולם לחכמת התורה ליחס בין הגוף לנשמה. כשם שהגוף מוכרח להיות בריא ושלם לצורך גילוי כחות הנפש, כך דרוש שחכמת העולם תופיע בשלמות לצורך הארת אורה של תורה בכל תפארתה. אך יש לזכור תמיד מה היא המטרה ומה הם האמצעים, ולשמור שהאמצעים לא יהפכו למטרה בעצמם.
כאשר פנה אלי הרב זאב קרוב להשתתף בכנס זה בדיון על הפתיחות שלנו לעולם החול מיד הופיע לנגד עיני דברי הרב באורות התחיה פרק ד'. אני רוצה להביא את תמציתם לפניכם.
עם ישראל שונה מכל העמים, יש לו נשמה אלוקית אשר מגמתה הארת האידיאה האלוקית בעולם.
רוח שונה מרוחות כל העמים, כרוחו של עם ישראל, מוכרח שתהיה לה גם כן כלכלה מיוחדת המתאימה לה. המפרנסת אותה והנותנת לה את קיומה. היהדות לא תוכל לסמוך רק על המזון התרבותי הכללי, אם כי מצידה האנושי היא זקוקה גם לכלכלה ותרבות למרות שאלו לא יוכלו להחלף את מזונה המיוחד לה.
הטוב האלוקי שבקרבה, זו תכונתה האידאלית. היצירה החופשית והמדע הינם סניפים נכבדים לתכונתה האידיאלית, אבל הם ימלאו את יעודם רק כשישתמר רוחה העליון בקרבה, המרומם מכל יצירה אנושית, ומכל מדע וחזיון לב, כגבוה שמים מארץ וכגבוה מחשבות אלוקים ודרכיו ממחשבות בני אדם ודרכיהם.
כל זמן שהיא בטוחה בכלכלתה המיוחדת ממילא תשכון בה גם הכלכלה הכללית - שהיא צריכה לה לא פחות מכל עם ואולי עוד יותר, הכל לפי מדת עלויה הרוחני.
אך אם היא רואה שבשם היצירה ומדע באים למחוק את דמותה המיוחדה, היא מוכרחת לסתום חלונות נגד ההארה של היצירה והמדע כדי להגן על רוחה, ואף אמנם שלא תוכל לנחול נצחון בדרך זו של השמור המצומצם לבדו - הלא: "כל אשר לאיש יתן בעד נפשו"... אך אותם שהם מלאים רוח אומץ צריכים להכריז שדוקא התורה והמצוה שהם צביונה של האומה הם הבסיס היותר מובטח לחופש היצירה והמדע.
אם כן, האמונה התורה והמצות הם עצם החיים, והחכמה האנושית היא איכות החיים. "צדיק באמונתו יחיה" - האמונה היא החיים בעצמם. ולעומת זאת לגבי החכמה נאמר "החכמה תחיה את בעליה" החכמה אינה עצם החיים אלא מחזיקה את החיים . כך מרגלה בפומיה של מורי ורבי הרב צבי יהודה זצ"ל.
על כן תפקיד החנוך להקנות בראש ובראשונה את בטחון האמונה התורה וקיום המצוות, ואת מדע החול יש להוסיף רק באופן שהוא יחזק את האמונה ולא ימעט אותה ח"ו.
בהיותי אברך בישיבת "מרכז הרב" נתתי חוגים באמונה בבית ספר "מעלה" בירושלים - זה היה תיכון דתי מעורב לבנים ובנות. אחוז ניכר מבוגריו לא המשיכו לשמור תורה ומצות לאחר סיום למודיהם. בשחוה עם המנהל שאלתי אותו: עומדות לפניך שתי אפשרויות: להגיע ל90% בבגרות ו50% הצלחה בחנוך הדתי, או, עם תעשה שינוי בתכנית הלימודים - היחס יתהפך 90% הצלחה בחנוך הדתי ו50% בבגרות. האם האפשרות האחרונה לא עדיפה?!
הנסיון הארוך מראה בעליל שתכנית לימודים אשר בה החלק התורני אינו רוב מובהק בכמות ובאיכות - אינה מצליחה לבסס את היסודות האמוניים בקרב התלמידים ואחוז ניכר מהם עוזב את התורה.
ולכן צריך לומר במלוא החדות: עד מתי אתם פוסחים על שתי הסעיפים? יש לשנות את סדר העדיפויות!
וודאי שלאחר הביסוס הרוחני האיתן בתורה ובמצות חובה דתית לעודד את הרחבת האופקים בלמוד החכמה והמדע מתוך הכרה שהם נדרשים לא רק לצרכי החיים אלא לעבודת ה' בעצמה, כדבר הגר"א.
באחרונה בא אלי אברך ותיק בישיבה שכבר מלמד ובהצלחה (בקיאות, בישיבת בני צבי). הוא בא להתייעץ: ברצונו להפתח ללמודים נוספים. עודדתי אותו. ואף ישנו אברך שלומד אומנות בברכתי.
יתכן שיהיו מי שיאמרו שהשאיפה הגדולה של דורנו - להביא להופעה גדולה של תורה ולהתחדשות של אמונה, שבאה על ידי התרחבות האופקים לשאר החכמות - יש בה אמנם סכנות ויש נפילות, אך גודל השאיפה מצדיק את נטילת הסיכונים וסוף ההצלחה לבוא והתורה תופיע במעלה גדולה וחדשה. ורק באופן הזה של נטילת הסיכונים ניתן להגיע למטרה הגדולה. זו לא דרכה של תורה. המטרה אינה מקדשת את האמצעים. גם אם הנחה זו נכונה - שאין דרך אחרת לקפיצת מדריגה - גם אז אין אנו רשאים להקריב דור של בנים תלמידים בשל הדורות הבאים. מה גם שיש להטיל ספק בעצם ההנחה שזו הדרך היחידה להתחדשות רוחנית גדולה.
על כן אני רוצה להסיק מסקנות מעשיות. ודומני שכנס חשוב זה אינו צריך להשאר רק ככנס לדיון מופשט בסוגיות החנוך, אלא יכול הוא להוות נקודת מפנה לתיקון גדול בחינוך הדתי.
למודי הקודש צריכים להיות בחנוך היסודי והתכוני לפחות 75% בתכנית הלמודים. כל זה בכמות הזמן. אבל היחס ללמודי הקודש צריך להיות שונה לחלוטין: כגבוה שמים מארץ כן גובהה של התורה מהחכמה האנושית. המגמה צריכה להיות שהאמונה תתבסס בעומק החיים, אהבת התורה למודה וקיומה יתגלו כטבע העצמי הישראלי ועל זה יש להוסיף עוד 4-5 שנות למודים בישיבה על - תכונית. על יסוד איתן זה צריך להרחיב את העושר הרוחני בחכמת העולם.
מערכת חנוכית כזו התפתחה ב"ה בבית אל: בבית הספר יש מגמת ת"ת במקביל למגמה התורנית, חטיבת בינים תורנית וישיבת בני צבי שלומדים שם מכסימום של קודש ומינימום של חול לבגרות. וב"ה סיים השבוע המחזור הראשון שהספיק בארבע שנים ללמוד כ - 600 דפי גמרא מתוכם כ - 150 בעיון. וסיים גם את מקצועות החול בהצלחה.
אם נמצא את הדרך להעמיק את האמונה בצורה איכותית ונוכל לבסס את דרך התורה בלבבות בפחות זמן, אז נוכל להרחיב את הפתחים למדע וליצירה והם יהוו סניפים נכבדים לגילוי התכונה האידאלית של האומה שהוא הטוב האלוקי שבקרבה, כדברי הרב.
ואין לומר שהמציאות הבעייתית המורכבת תצמיח דרכים לחזוק אמונה בלי לפגוע בפתיחות למדע ליצירה החופשית, כי כאמור אין אנו רשאים להקריב דור שלם ויותר למען הדורות הבאים, עם כל הגודל שיש בשאיפת התחדשותה של התורה.
סוף דבר "כל מאי דעביד רחמנא לטב עביד", לכך יש להניח בבטחון שמהמהלך הזה שדורנו נמצא בו - שהוא כל כך מסובך - יצא בסופו של דבר גודל חדש של אמונה ותורה. זהו עוד שלב בחבלי משיח בעקבתא דמשיחא, וכל זה למען הלידה הקרובה. כך עלינו להתבונן על מה שקורה שלא בשליטתנו, ובמקביל אבל עלינו מוטל ללכת בדרך הבטוחה להגדלת התורה בלי ליטול סיכונים, ובע"ה נעשה ונצליח.
ניתן לקרוא הרחבות הלכתיות ופסיקת הלכה של הרב בנושא זה במדור "שאל את הרב" באתר, בקישור הבא, וכן לקרוא את תשובת הרב יעקב אריאל ואת תשובת הרב אליעזר מלמד בנושא.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

גירושין חובת מזונות ילדים בהלכה ובפסיקה
השיעור בוחן את גדרי החיוב ההלכתי של אב במזונות ילדיו, תוך עיון במקורות התלמודיים, במחלוקות הראשונים ובהתפתחות תקנות חכמים לאורך הדורות. בהמשך לכך, מנותחות ההשלכות המעשיות של פסיקות בתי הדין ובתי המשפט כיום, תוך התייחסות לשינויים הכלכליים והחברתיים בימינו.

מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.

אור התנ"ך ממשה ליהושע: שותפות בארץ החדשה
יהושע פרק ג'
השיעור עוסק במעבר ההנהגה ממשה ליהושע בכניסה לארץ ישראל, תהליך המתואר כמעבר מהנהגה ניסית ופסיבית להנהגה של שותפות, יוזמה ועשייה מצד העם. מתוך ניתוח הפסוקים ומדרשי חז"ל, מוסבר הצורך בקריאה המשולשת "חזק ואמץ" כבסיס ליצירת מדרגה רוחנית חדשה המשלבת בין מחשבה, דיבור ומעשה.

חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.

שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.

לנתיבות ישראל התורה, ההתיישבות והופעת השם
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (ב), מ"ח, נ"ג
השיעור עוסק בחשיבותה של ההתיישבות הדתית בבניין הארץ, בצורך להרבות באור התורה ובהעמקת לימוד משנתו של מרן הרב קוק. בהמשך לכך, מוסברת מהות קריאת שם ה' על עם ישראל כביטוי לקדושה פנימית המתגלה במצוות, בתפילין ובחיבור לכלל המציאות.

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.

חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.

חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.










