ישיבה
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- מאמרים אקטואליים
- מאמרים נוספים
- ספריה
- קומי אורי
- ו - בעקבות הבחירות
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
ר' יוסף בן יעקב ז"ל
לב מלכים ושרים ביד ה', ובוודאי לבבות עם ישראל. ודאי היינו שמחים לראות תוצאות אחרות, אולם לאחר מעשה אנחנו חייבים ללמוד ולהפיק לקחים. החשיבה המרכזית היא סביב השאלה, מה הקב"ה רוצה מעמנו, מדוע הביא אותנו למצב זה.
ארץ-ישראל בעבורנו היא ערך. היא איננה רק "מקלט בטוח", אלא נכס רוחני. שנים רבות ניסינו להנחיל ערך זה לכל העם. והנה, קיבלנו טפיחה בפנינו כאשר מתברר שרוב גדול של הציבור איננו מתעניין כלל בערך זה, הנושא רחוק מלבו ואין לו כאב וצער על אובדן חלקים מארצנו.
כפי הנראה, הקב"ה שלח לנו תשדיר: חפשו במקום אחר את המסר אשר אותו יש להעביר לעם ישראל. רבים מחפשים מהו המסר החדש. לי נראה שנדבך שלם חסר בעם ישראל, ועד שלא נבנה נדבך זה, לא נוכל לבנות נדבכים גבוהים יותר. ניסינו להעביר ערכים של תורה ואמונה, אולם יש חלל בערכים של דרך-ארץ אשר קדמה לתורה, ועד שלא תתבסס קומת דרך-ארץ, לא תוכל להבנות עליה קומת התורה.
מהי קומת דרך-ארץ? זוהי הקומה של אנושיות מתוקנת. להיות בן-אדם. קומה זו פגועה מאוד כיום. אלימות במקום אהבת איש לרעהו. פשיעה במקום גמילות חסדים. תאונות דרכים במקום מידת הזהירות. בנושאים אלה אין מחלוקות בחברה הישראלית, והכול מודים שיש לפתור אותם. אולם לכל המערכות הקיימות אין כלים ואין דרך סלולה כיצד לגשת לפתרון הבעיות הללו.
אצל רבים הבעיות הללו נראות ככוח עליון וגזירה משמים. מבחינה מעשית, יש לחזק את חיי הקהילה בישראל. כיום, רבים רבים חיים לבד, לעצמם, ללא קשר עם חברה בריאה. אפשר לבנות מערכות חברתיות פשוטות אשר יחזירו את הבריאות לחברה הישראלית.
למשל, בכל רחוב או שכונה גרים אנשי מקצוע, כמו רופאים, עובדים סוציאליים, יועצים, אנשי חינוך וכדו'. אם כל רחוב יהפוך להיות קהילה, יוכל כל אחד מבעלי המקצועות הללו לתרום שעה בשבוע, בהתנדבות, לקהילתו.
אין מדובר על שעת בילוי, אלא על שעה של סיוע בפתרון בעיות, ובעיקר, בהכוונה נכונה אל הדרך לפתרון. לדוגמה: הקשר בין אבות ובנים, ונושאים חינוכיים בכלל, הנם עול כבד על החברה. אב אינו יכול לשוחח שיחה גלויה עם בנו, ובעיות חינוכיות עוברות לטיפול המשטרה ובתי המשפט.
אם תדע משפחה, שבקרבת ביתה יש אנשים טובים אשר אפשר לקבל מהם עצה טובה, ללא תשלום, בוודאי יקבלו הדרכה נכונה. וכן בבעיות רפואיות, או בעיות כלכליות, איש את רעהו יעזורו. המתנ"סים, המנסים לפעול כמרכזים קהילתיים, יוכלו לשמש כמוקדים לפעילות זו. דבר זה יביא לקשרים אמיצים בין איש לרעהו, קשרים המבוססים על טוב ועל חסד.
כאשר יתמלא החלל הזה בחיי האומה, בערכים של דרך-ארץ, ניתן יהיה לדבר על המשך בערכי אמונה ותורה, ואז תחזור גם ארץ-ישראל לתפוס את מקומה בחיי הכלל כולו.
יום העצמאות – כיצד?
חלק בלתי נפרד מיום העצמאות, אולי החלק המהותי ביותר, הוא קבלת הריבונות על ארץ-ישראל. הממשלה אמורה לייצג את הציבור בביצוע הריבונות. לצערנו, ממש בתום יום הבחירות, עמד המיועד לראשות הממשלה והכריז כי "כל המהלכים שלנו יהיו בתיאום עם ארצות-הברית ועם מדינות אירופה", זו אינה עצמאות ואינה ריבונות. למרות הגלויות שעברנו, ואחריהן, הרי שעדיין אנו בגלות, כבושים תחת מחשבות גלותיות, יש לנו עמוד שדרה עצמי, ואותו לא נמצא בארצות-הברית או באירופה, נמצא אותו בתוך עצמנו. אומה שאינה יודעת לקום על אויביה המשגרים קסאמים כנגד אזרחים, היא אומה ללא עמוד שדרה. לכן, כלפי העתיד, אנו צריכים לצפות לכל תרחיש אפשרי. כמובן, אפשר ומותר לצפות גם לנס, אך לפעמים הוא בא ולפעמים לא.
עם זאת, יום העצמאות הוא גם יום הודיה לקב"ה על שהביאנו לארץ-ישראל, וממעמקי הגלות זיכה אותנו להקים מדינה. אמת נכון הוא, שהמדינה איבדה הרבה מכוחה בשל ההנהגה הרעה שאחזה בה. אולם זו אינה סיבה להפסיק לשמוח ביום העצמאות.
לפני אלפי שנים יצאנו ממצרים, וכל אחד חייב לראות עצמו כאילו הוא יצא ממצרים. והנה באה גלות חשוכה, והשכיחה את יציאת מצרים. האם העלה מישהו בדעתו להפסיק לחגוג את יציאת מצרים?! גם תפילה לשלום המדינה איננה תפילה לשלום הממשלה, יש להודות על הקמת המדינה ולהתפלל לשלומה. אפשר ואפשר להיאבק כנגד הממשלה, להיאבק נגד צה"ל המבצע הוראות שאסור לו לבצען.
מי שקשה לו לקבל את הנוסח של התפילה לשלום המדינה, יכול לשנות מלה זו או אחרת. בקהילת אלון-מורה נוהגים לומר: "והעמד לה ראשים שרים יועצים הגונים" במקום "שלח אורך ואמיתך וכו'". נמשיך לשמוח במדינה ולהתפלל לשלומה ונמשיך להיאבק בכוחות הרעים שהשתלטו עליה, ובעזרת ה', בעוד כמה עשרות שנים, נזכור את הימים שעברו, ונוכל לומר לעצמנו, הנה חלפו ימי הרעה, ושוב מאירה שמש גדולה על ישראל, על תורתו ועל ארצו.
לעניינו של יום ירושלים
הצעד הראשון לבניין בית-המקדש הוא הכיבוש של הר-הבית, כך שיום ירושלים הוא יום המהפך. היום תודעת בית-המקדש רחוקה מלבותיהם של ישראל. כמדומני שרוב הציבור היום לא מסכים לעזוב את הבית המואר והיפה, עם המטעמים של ליל הסדר, ולחגוג את ליל הסדר בירושלים תוך עשיית "על האש" תחת אחד העצים. ואמנם שתודעת ירושלים עוד לא הבשילה, אך עדיין זהו יום המהפך שבו נעשה הצעד הראשון בכיבושה של ירושלים, ויום ירושלים ייזכר כיום שבו התחילה הגאולה.
לעניינו של ל"ג בעומר
הנקודה המרכזית בספירת העומר היא על כך שמתו תלמידיו של ר' עקיבא שלא נהגו כבוד זה בזה, עניין שנוגע בעולם התורה הפנימי שלנו שנגוע בוויכוחיים פנימיים, ובל"ג בעומר פסקו מלמות. החודש הזה מסמל ומציין לכולנו לחזור ולנהוג כבוד זה בזה. גם אם יש דעות שלא תמיד עולות בקנה אחד עם הדרך שלנו, יש בהן נקודה אמיתית, ויש לנו לנהוג כבוד כלפיהם, אני ברייה וחברי ברייה.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
