ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש במדבר
- בהעלותך
עוד מובא בפרשה הפסוק- "ויהי בנסוע הארון". אומרת הגמרא (שבת קטז, ע"א) שספר תורה שבלה, אם יש בו ללקט כמניין 'פה' אותיות כגון פרשת 'ויהי בנסוע הארון', מצילים אותו מפני הדליקה, ואם לאו, אין מצילים. בעל ספר 'הלקח והלבוב' כותב בשם הרב הקדוש 'השר שלום' מבעלזא זיע"א, שיש ללמוד מגמרא זו על קדושת 'הפה' והדיבור של האדם, כי על ידי הפה יכולים להציל את כל מהות האדם.
ידוע מה שכתוב בספר יצירה (א, ג), ש'אות ברית קודש' מכוונת כנגד קדושת 'הפה', כלומר שכל אחד תלוי בשני ומשפיע על השני. במידה שאדם זוכה לשמור את הדיבור שלו כך יזכה לשמירת הברית, ובמידה שאדם זוכה להיות שמור מן החטא כך יזכה שהדיבור שלו יהיה מזוכך וטהור ולא ידבר דיבורים פסולים.
על המילים "מפני הדליקה" שבגמרא, אפשר לומר שאדם הזהיר בדיבורו ניצול משני סוגי אש: האחד- חמימות האש הגדולה של היצר הבוער.
אומר דוד המלך בתהלים (לט, ד) "חם לבי בקרבי בהגיגי תבער אש דיברתי בלשוני". על כך כותב רבנו נחמן מברסלב זיע"א בליקוטי מוהר"ן (חלק א תורה רלט): "כל הדיבורים באים מחמימות, ומי שיש בו חמימות הרבה מדבר הרבה, וכן מי שנתקרר ואין בו חמימות אין יכול לדבר, כי הדיבור הוא מחמימות".
לכל אדם יש חמימות הלב, השאלה היא לאן הוא מפנה את אותה אש. כשיהודי לומד ומתפלל מתוך חמימות והתלהבות הלב ורצון עז להתקרב לאביו שבשמים, ממילא יש לו פחות רצון לדבר דיבורים מאוסים ונמוכים. ואילו, כשאדם מפקיר את כוח הדיבור שלו לרעה, אין לו חשק לדיבורים שבקדושה, הלב אטום מלהרגיש את מתיקות וערבות דיבורי התורה ואינו מוצא חיות בדיבורי התפילה.
הסוג השני הוא 'אש הגיהנם', כמו שמבואר ב'בעל הטורים' בפרשתנו, ששמירת הפה מציל האדם מאשו של גיהנם.
מובא באריז"ל שגלות מצרים הכוונה היא שהדיבור היה בגלות, מצרים לשון מיצר. לעם ישראל לא היה את היכולת לבטא את האהבה והגעגוע הפנימי שלהם להתקרב לבוראם. וזו ההרגשה נוראית ביותר כמו גיהנם שיכולה להיות לאדם, שאין באפשרותו לומר בצורה ברורה את רצון נפשו.
'הלקח והלבוב' (הגדה של פסח) כותב: "החיד"א מביא בשם ספר 'סדר עולם' שהשעבוד במצרים היה קי"ז שנה, 'אנוס על פי הדיבור' אנוס בגימטריה קי"ז."
ומוסיף: "בשבוע יש קי"ז שעות שהגיהנם בוער, וכנגד זה כתב שלמה המלך קי"ז פסוקים בשיר השירים להינצל מגיהנם. והנה, מצרים היה כור הברזל לזכך בני ישראל כמו הזיכוך של גיהנם, ולכן היה קי"ז שנה."
שיר השירים הוא ביטוי להרגשי הלב, ולכן אמירתו מסוגלת להוציא נשמתנו מגלות מצרים, כי על ידי שאדם מדבר בפה מלא את אהבתו לה' יתברך ומגלה בפה מלא את רצונו להתדבק באלוקיו, נשמתו מתרוממת מבאר שחת.
כותב ה'כף החיים' (כח, ה) שזהו טעם מנהגם של ישראל, לומר שיר השירים בכל ערב שבת, וכל האומר שיר השירים בכוונה ניצול מדינה של גיהנם.
בשבת האדם ניצל מאש הגיהנם שהיא דיבורים אסורים של לשון הרע ותלונות כלפי שמיא, רק מאיר על יהודי קדושת הדיבור להודות ולשיר לה' יתברך, שזה הגן עדן בזה העולם כלשון הזוהר (יתרו פח, ע"ב) "בזה היום חייבי הגיהנם נחים, בזה היום חדווה ותפנוקים נשמעים במאתים וחמישים עולמות".
אומרת הגמרא (שבת קיח, ע"א) "כל המענג את השבת נותנין לו נחלה בלי מיצרים"- בשבת האדם יוצא מגלות מצרים, מכל מיצרי וצמצומי הנפש וזוכה לבטא ברחבות את נהמת ותשוקת הלב לקרבת ה'- "אני ה' אלוקיך המעלך מארץ מצרים, הרחב פיך ואמלאהו" (תהלים פא, יא) .
חכמינו הקדושים דרשו (שבת קיג, ע"ב) על הנאמר בישעיהו (נח, יג) "ודבר דבר, שלא יהא דבורך של שבת כדבורך של חול". היינו, שבשבת קודש על היהודי לא לחלל את פיו בדיבורי סרק ודברים בטלים, אלא יש לאדם את היכולת לרומם ולזכך את הדיבור שלו שלא יהיה של חולין, רק לנצל את חמימות הלב לדיבורים של קדושה, אהבה ורצון לבוראו.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

גירושין חובת מזונות ילדים בהלכה ובפסיקה
השיעור בוחן את גדרי החיוב ההלכתי של אב במזונות ילדיו, תוך עיון במקורות התלמודיים, במחלוקות הראשונים ובהתפתחות תקנות חכמים לאורך הדורות. בהמשך לכך, מנותחות ההשלכות המעשיות של פסיקות בתי הדין ובתי המשפט כיום, תוך התייחסות לשינויים הכלכליים והחברתיים בימינו.

מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.

אור התנ"ך ממשה ליהושע: שותפות בארץ החדשה
יהושע פרק ג'
השיעור עוסק במעבר ההנהגה ממשה ליהושע בכניסה לארץ ישראל, תהליך המתואר כמעבר מהנהגה ניסית ופסיבית להנהגה של שותפות, יוזמה ועשייה מצד העם. מתוך ניתוח הפסוקים ומדרשי חז"ל, מוסבר הצורך בקריאה המשולשת "חזק ואמץ" כבסיס ליצירת מדרגה רוחנית חדשה המשלבת בין מחשבה, דיבור ומעשה.

חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.

שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.

לנתיבות ישראל התורה, ההתיישבות והופעת השם
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (ב), מ"ח, נ"ג
השיעור עוסק בחשיבותה של ההתיישבות הדתית בבניין הארץ, בצורך להרבות באור התורה ובהעמקת לימוד משנתו של מרן הרב קוק. בהמשך לכך, מוסברת מהות קריאת שם ה' על עם ישראל כביטוי לקדושה פנימית המתגלה במצוות, בתפילין ובחיבור לכלל המציאות.

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.

חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.

חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.











