ישיבה
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- הדרכות ונושאים בעבודת ה'
- מוסר
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הרב מרדכי אליהו זצוק"ל
לאחר תקופה ארוכה שבה הנפש הייתה שרויה בלחץ, רבים חשים סוג של 'נפילת מתח'; תחושת ריקנות ועייפות. אולי התחושה החזקה ביותר היא הפסימיות. למרות שכאמור עברנו דברים רבים השנה וניצחנו את כולם (למעט התסבוכת הפוליטית), בשורה התחתונה האמירה היא "בואו נגמור כבר עם השנה המקוללת הזו".
ישנם כאמור מספר אירועים אינטנסיביים שעברנו בשנה הזו, וננסה לנתח אותם מבחינה אמונית. ניתוח אמוני הוא היכולת לזהות תהליכים במציאות הריאלית, אולם - בניגוד ל'מזהי התהליכים' החביבים - לחבר זאת לא רק להיסטוריה אנושית בת שמונים שנה שראינו בסרט דוקומנטרי, אלא לפרספקטיבה של אלפי שנות הנצח; או במילים אחרות - לאלוקים!
בואו ניקח מספר דוגמאות:
למרות שמבצע 'שומר החומות' הסתיים בניצחון צבאי מוחץ (כרגיל) על חמאס, האווירה הכללית אצל רבים היא עגמומיות וייאוש. המערכה האחרונה הציפה וחידדה בעיות שלכאורה אינן פתירות: א. המלחמה בעזה נדמית כסבב לחימה ללא מוצא; ב. חלק מערביי ישראל, בעיקר בערים המעורבות, התגלו כאיום ממשי; ג. השנאה לישראל בעולם היא פתולוגית, שאינה קשורה לעובדות, וכל מאמצי ההסברה לא מועילים; ד. חלקים מהציבור הישראלי איבדו לחלוטין את האמון בצדקת הדרך, הן היהודית והן הציונית, ושליטתם בתקשורת, בממסד המשפטי וכו' פוגעת בחוסן הלאומי.
המאבקים ההרואיים כנגד הבעיות הללו - כחיזוק ההתיישבות, תמיכה בכוחות הביטחון, תקשורת לאומית, הסברה עולמית, והגברת התודעה היהודית והמסורתית - מלווים לעיתים כאמור בתחושת דכדוך של 'קרב מאסף'. ולא בצדק!
אדם מאמין יוצא תמיד מתוך הנחת מוצא אופטימית. אמונה באלוקים איננה סיסמה מצד אחד ואינה נאיביות מצד שני, אלא הכרה ברורה בכך שהמציאות איננה הפקר ולכן איננה שלילית במהותה; הטוב תמיד מוצא את דרכו לניצחון. זוהי אומנם תחושה קיומית, אולם טביעות האצבע שלה ניכרות בבירור במהלך ההיסטוריה.
מגמת עלייה
ניקח לדוגמה את מגפת הקורונה. לפני כשנה התחושה הייתה דיכאונית ונעה על הסקאלה בין היסטריה מ'סוף העולם שמגיע' ועד 'הכחשת קורונה' ושלל קונספירציות והזיות. אנשים מאמינים, לעומת זאת, יצאו מתוך נקודות המוצא כדלקמן: א. יש אלוקים! העולם אינו צועד לכיליון, אלא "טוב ה' לכול ורחמיו על כל מעשיו". ב. מהלך ההיסטוריה האנושית הוא גרף עולה; אין מה להשוות את המחלות, העוני והסבל שהיו בעבר לעומת תקופתנו. ג. באופן ספציפי, היכולות הרפואיות והטכנולוגיות של תקופתנו ערוכות טוב יותר מבעבר מלהתמודד עם מגפות.
התוצאה הייתה צפויה: לאחר תקופה לא ארוכה במיוחד האנושות למדה את הבעיה, מצאה פתרון והתחילה במסלול יציאה מן הקורונה, גם אם בשן ובעין.
גם אסונות דוגמת אסון מירון צריכים להיבחן מתוך הפרספקטיבה הזו. כל נפש יקרה שאבדה באסון הזה היא עולם ומלואו; אולם גם כאן אסור לשכוח את התמונה הכוללת. לפני שלוש מאות שנה לא היה אסון במירון, מפני שאז לא היו יהודים בארץ ישראל ובמירון! ברוך ה', עם ישראל חוזר לארצו ברבבותיו ובמיליוניו; וברוך ה', עשרות אלפים עולים לקבר רשב"י במירון; ולצערנו ישנם עדיין בירורים כיצד נערכים מתוך גישה ממלכתית ואחראית גם לאירועים מסוג זה. זהו אסון חריג שאסור היה שיקרה, אולם הוא היוצא מן הכלל שאינו מעיד על הכלל. גם כאן הלקחים יופקו בעזרת ה'.
עברנו את פרעה
אותו קו חשיבה יוביל אותנו למצב הנוכחי שלאחר מבצע 'שומר החומות': הנחת המוצא האמונית היא ש"לא ייטוש ה' עמו ונחלתו לא יעזוב", או במילים מודרניות: העם היהודי שרד צרות קשות מאלו. עברנו את השואה ועברנו את מלחמת יום הכיפורים. יתרה מזאת, במהלך שבעים ושלוש השנים האחרונות, למרות כל הבעיות והכישלונות, מדינת ישראל פורחת יותר ויותר. באופטימיות זהירה ניתן להעריך מה יתרחש בעתיד:
א. האיום מעזה הוא מטרד, כואב אומנם, אבל אינו מאיים קיומית על מדינת ישראל. מסבב לסבב מדינת ישראל מתחזקת ועזה נחלשת. לא להתרגש מ'חגיגות הניצחון' של החמאס (הערבים תמיד 'חוגגים ניצחון', גם אחרי מלחמת ששת הימים). האוכלוסייה בעזה תיאלץ להשלים עם קיומה של האימפריה האזורית שלידה. אפשרויות אחרות הן הגירה המונית משם או שיבה של צה"ל לשם - שתי אופציות שכעת אינן נראות סבירות, אולם עוד כעשרים שנה (או פחות) - אלוקים גדול.
ב. ערביי ישראל ברובם משלימים - מי מרצון ומי בחוסר ברירה - עם התלות שלהם במדינת ישראל. אם ההתפרעויות שלהם יימשכו הם יהיו בבעיה גדולה יותר מאיתנו, והם יודעים זאת. ככל שהנחישות שלנו תלך ותגבר (ראו סעיף ד להלן), תימשך הנוסחה לאותם המעוניינים לחיות תחת החוק הישראלי, ויינקטו צעדים כנגד המיעוט שאיננו כזה. גם הדמוגרפיה הולכת לכיוון שלנו (שוב, בניגוד לנבואות הזעם של הפסימיסטים לאורך שנות המדינה). בינתיים יהיו היערכויות מחדש בחיכוך איתם ויימצאו פתרונות יצירתיים.
ג. למרות שהפלשתינים שולטים בדעת הקהל העולמית, הן בגלל יתרונם המספרי והן בגלל הרוח הפרוגרסיבית השולטת בתרבות המערבית, ההיסטוריה הקצרה של מדינת ישראל מוכיחה שבסופו של דבר זה אינו משנה את התמונה הכוללת. עליונותה הכלכלית והביטחונית של ישראל גורמת בסופו של דבר אפילו לארצות ערב לבקש את קרבתה - בשלב הראשון מתוך אינטרסים, ובשלב השני מתוך הכרה מוסרית.
ד. גם ביחס לכרסום בחוסן הלאומי והיהודי, השד מפחיד הרבה יותר ממה שהוא באמת. קיים פער אדיר בין קבוצה קטנה ורעשנית של אנשי תקשורת, אקדמיה ומשפט לבין רובו המוחלט של הציבור היהודי, שהוא לאומי ומסורתי. הנזק שגורמת אותה קבוצה הוא איום, אבל הם מפסידים, הן דמוגרפית והן תרבותית. ניתן להבחין במגמה הזו מכל סקר, מכל תוצאות בחירות, מדדים דמוגרפיים וגם פופולריות של תרבות עממית (טיפ קטן: כשאני רוצה להתעודד אני פותח את אתר 'הארץ'. במקרה הזה 'זיהוי התהליכים' שלהם מדויק מאוד. הם ממש מבינים מה הולך להיות פה). לא להתבלבל מתסבוכות פוליטיות אישיות שעלולות לגרום לחלק מהאנשים הללו להיות בשלטון לזמן מוגבל ולגרום לנזקים. המציאות התרבותית בשטח חזקה יותר מכל ממשלה, בוודאי כזו שבנויה על סתירות עצמיות, כך שנזקיה יהיו מוגבלים (ובדיעבד גם יכולה להועיל מצד גיבוש וחידוד הציבור המסורתי והלאומי). המבט צריך להיות ארוך טווח: לא מופרך לשער שעוד כשלושים שנה תימחק רשמית ההגדרה 'חילוני' מהשיח ותוחלף ב'מסורתי' (נזכיר שלפני כשלושים שנה המילה 'שמאלני' שימשה כאות כבוד, וכיום היא נחלתם של מיעוט נכחד, שלא לדבר על מה שהתרחש למילה 'סוציאליסט' במהלך חמישים השנה האחרונות).
המסקנה מכל האמור לעיל היא אינה פיתוח אדישות ביחס לבעיות - אדרבה, להסתער עליהן במשנה מרץ, אולם לא בעמדה של קרב מאסף, אלא מעמדה של קרב ניצחון. המון סבלנות, הכרה שתהליכים לוקחים זמן, אבל הם מתרחשים בסוף (אגב, העקרונות הנפשיים שנאמרו לעיל ניתנים ליישום גם בבעיות האישיות של כל אחד וכל אחת מאיתנו). תמיד מתקדמים, לאט לאט, אבל מתקדמים.
יהיה טוב. פשוט כי יש אלוקים!
מתוך העיתון בשבע
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
בבא מציעא מבוא למסכת בבא מציעא ועמל תורה
שיעור פתיחת זמן חורף תשפ"ז
הצורך ביראת ה' בלימוד תורה | אדם צריך לפתח בעצמו אהבת תורה | המעלה והזכות שבלימוד תורת ארץ ישראל | יגיעה בתורה | הלכות בין אדם לחבירו במסכת בבא מציעא
