ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- הלכה פסוקה
לפני כארבע שנים התובע והנתבע פתחו עסק למכירת ארבעת המינים, התגלעו ביניהם כמה חילוקי דעות והם פנו לאחד הרבנים שיעזור להם ליישב את המחלוקת, אולם, על תוצאות הפגישה יש מחלוקת בין הצדדים. לאחר שהתובע סגר את העסק המשותף, דרש התובע מהנתבע להמשיך בשותפות, ועל זה נסובים הדברים בבית הדין.
פסק הדין:
השותפות פורקה בהסכמה, הנתבע ישלם לתובע 2,823.5 ₪ עבור חלקו בשותפות, וכן התובע רשאי אם ירצה למכור לנתבע ציוד שברשותו תמורת 2,800 ₪.
הלכה פסוקה (260)
הרב עקיבא כהנא
242 - תביעה לביטול חוזה להפצת מסיכות רפואי
243 - פירוק שותפות בעסק למכירת ארבעת המינים
244 - תביעה כנגד יועץ משכנתאות
טען עוד
1. פירוק השותפות
בשותפות שלא קבעו בה השותפים כמה זמן היא תמשך, פסק השולחן ערוך (חו"מ קעו, טו-טז) שכל אחד מהשותפים יכול לדרוש את פירוק השותפות בכל עת. לכן במקרה שלנו כל אחד מהצדדים רשאי היה לדרוש את פירוק את השותפות בכל זמן שירצה, אלא אם כן יש בידם סחורה של השותפות (נתיבות המשפט שם, ס"ק לד).
בין הצדדים ישנה מחלוקת מה סוכם בפגישה אצל הרב. מחקירת בית הדין עלה כי הם פירקו את השותפות. כך ניתן גם ללמוד מהתנהגות התובע שמיד לאחר הפגישה סגר את התיקים ברשויות המס, וכך גם עולה מדבריו של הרב עצמו שכתב שסוכם על פירוק השותפות.
לכן בית הדין קבע שהשותפות פורקה.
2. תשלום עבור מוניטין העסק
התובע דרש פיצוי על המוניטין שנרכש בזכותו. לתביעת מוניטין יש בסיס בהלכה מ"דינא דמלכותא". כפי שכתב בשו"ת נודע ביהודה (תניינא חו"מ, מא) שקניין על זכויות מועיל מדינא דמלכותא, ולא מדין מנהג הסוחרים (סיטומתא). בדבריו הוא חלק על שו"ת מהרש"ל (לו) שסבר שמכירת זכויות שניתנות על ידי השלטון חלה מדין מנהג הסוחרים (סיטומתא). מעבר לכך, לגבי מוניטין של עסק, יש לומר שמדובר על זכות ממשית שטמונה בעסק (ע"פ פד"ר נתניה מס' 824780-2 תשע"ב).
לגופו של עניין בית הדין נדרש לשאלה האם התובע אכן תרם למוניטין של העסק. העסק היה קיים ונוהל על ידי הנתבע עוד לפני הקמת השותפות, אך גדל והתפתח בזמן השותפות. בין הצדדים היתה מחלוקת מי מהם הוא הגורם לגדילה זו. בית הדין קיבל את הטענה על כך שעל המוניטין להתחלק בין הצדדים. אלא שכיון שאין כעת אפשרות להעריך את שווי העסק, ואת ההפרש בין שווי העסק בזמן שהתובע נכנס אליו, ובין שווי העסק היום, וכיון שהמוציא מחבירו עליו הראיה התביעה נדחתה.
בית הדין ציין כי העובדה שלא ניתן לבדוק את ערך של החברה, אינו רק בעיה ראייתית, אלא גם מהותית, משום שלא כל פעילות עסקית יוצרת מוניטין, שיש להכיר בה כנכס (ראה שו"ת משפטיך ליעקב ב, יד). היקף המכירות של הנתבע אמנם גדל, אבל לא הוכח שהדבר נבע מהמוניטין – דהיינו, שם מסחרי מוכר שנוהרים אחריו. בנוסף התובע לא התחייב להמנע מלעסוק בתחום, כך שלמעשה לא נגרע ממנו דבר.
לפיכך, בית הדין דוחה את התביעה בדבר תשלום עבור המוניטין.
3. חלוקת הציוד שנותר
הצדדים הגישו לבית הדין הערכת שווי של הציוד שברשותם. לדברי הנתבע הוא חייב לתובע סך 2,823 ₪. לפי ההלכה שותפים החולקים חפצים ששווים שונה, יכולים להציע האחד לשני לשלם את חצי עלותו כפי שנראה להם, ומי שמציע את הסכום הגבוה יותר יזכה (שו"ע חו"מ קעא, יג). פתרון זה אינו ישים במקרה שלנו, בו יש פרטים רבים והוא יצריך מעורבות רבה של הצדדים ושל בית הדין, לכן בית הדין עשה שימוש בסמכותו לפשרה, לאור העובדה שהנתבע ממשיך לעסוק בעסקי ארבעת המינים והתובע כבר לא, הרי שהנתבע ישלם לתובע על הציוד את הסכום שהודה שהוא חייב לו. בנוסף הנתבע ירכוש את הפריטים שנמצאים אצל התובע בסכום של 2,800 ₪, זאת במידה והתובע ירצה למכור אותם.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
בבא מציעא מבוא למסכת בבא מציעא ועמל תורה
שיעור פתיחת זמן חורף תשפ"ז
הצורך ביראת ה' בלימוד תורה | אדם צריך לפתח בעצמו אהבת תורה | המעלה והזכות שבלימוד תורת ארץ ישראל | יגיעה בתורה | הלכות בין אדם לחבירו במסכת בבא מציעא
אורות התחיה - הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א גדלות עם ישראל
אורות התחיה - פסקה ה'
השיעור עוסק בפרק ה' מתוך "אורות התחיה" של הראי"ה קוק ומבאר את גדלותו הייחודית של עם ישראל, אשר נשמתו הכללית מקיפה ומאחדת את הבריאה כולה. מתוך כך מודגשת החשיבות של אימוץ מבט אמוני ורחב על המציאות וההיסטוריה, הרואה בכל ירידה ומשבר שלב הכרחי בדרך לעלייה ולגאולה שלמה.
נח פרשת נח – איזון לאומי
מה פשר ההפקה אלוקית של המבול? למה להכחיד את חוטאי דור המבול על ידי מים דוקא? סוד האיזון שבין שאיפת האחדות למאבק הציבורי
מידות הראי"ה תיקון המידות כמפתח לדבקות אלוקית
הקדמה למידות הראי"ה
השיעור עוסק במרכזיותן של המידות והרגשות בנפש האדם כיסוד הכרחי לדבקות בה' ולהליכה בדרכיו, כפי שמבואר במשנת הרמב"ם. מתוך כך נבחנת הדרכת הראי"ה והרצי"ה קוק בספרים 'מוסר אביך' ו'מידות ראיה', המבחינים בין מידות בסיסיות השייכות לכל אדם לבין הנהגות המיועדות לבני עלייה.
