ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- הלכה פסוקה
- משפחה חברה ומדינה
- דיני ממונות וצדקה
- משפט אזרחי (ערכאות)
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עינבל בת אלון
המקרה: התובע טופל ע"י רופא. לטענת התובע, הטיפול שהוענק לו ע"י הרופא היה רשלני ביותר. לתובע ברור, שאם יתבע את קופת החולים שבה עבד הרופא, שהיא הנתבעת, בבית משפט אזרחי, יוכל לזכות בפיצויים גדולים על עגמת נפש ונכות שנגרמה לו עקב רשלנותו של הרופא המטפל.
התביעה: התובע מעוניין לקבל מבית הדין רשות לתבוע את הנתבעת בערכאות.
פסק הדין: בית הדין נתן הרשאה לתובע לפנות לערכאות.
הנימוקים: ברור לבית הדין, כי קופת החולים כפופה בהתקשרותה עם לקוחותיה לחוקי המדינה, ולפסיקת בתי המשפט האזרחיים. על כן, הרי זה כאילו התחייבה הנתבעת במפורש לשלם פיצויי נזיקין, כפסיקת בתי המשפט האזרחיים.
הלכה פסוקה (260)
הרה"ג דוב ליאור
16 - הוצאות משפט
17 - הסכמה לדון על פי חוקי המדינה
18 - תביעת סוכה שנגנבה
טען עוד
אלא שלכאורה אין להתחייבות זו משמעות שכן פסק השו"ע (חו"מ סימן כו סעיף ג): "המקבל עליו בקניין לידון עם חבירו לפני עובדי כוכבים, אינו כלום ואסור לדון בפניהם". הסמ"ע (סקי"א) כותב, שדברי השו"ע הם כשלא התנו במפורש לדון אך ורק בפני ערכאות, ומשום שאנו מפרשים את התנאי שהתנו ביניהם, שיוכל לתבוע בערכאות רק במקרה שלא ירצה הנתבע להִדיין בבית דין. אבל אם התנו במפורש שידונו אך ורק בערכאות, מועיל התנאי, ובלבד שיש לתובע זכות יתר בערכאות ביחס לדין ישראל. אלא שיש להקשות, שהרי מכל מקום, הרי מתנה על מה שכתוב בתורה, שכן איסור גמור הוא להִדיין בערכאות?! ואכן, נתיבות המשפט (חידושים סק"י) כותב, שבמידה ונעשה תנאי כזה, אין דנים לפני ערכאות, אלא בית הדין ידון על פי חוקי הערכאות, ונראה שכוונתו ליישב דברי הסמ"ע הנ"ל.
מדברי הסמ"ע למדנו, שאדם יכול להתחייב גם דברים שחייב רק בדיני ערכאות. במקום אחר (חו"מ סי' סא סקי"ד) מוסיף הסמ"ע, שאם בית דין של ישראל מנוע מלדון בזכות התובע, כגון שעברה שנת השמיטה, ועל פי דין תורה החוב נשמט, אבל בדיני הגויים אינו נשמט, אז מותר לתבוע בערכאות. על פי דין זה, קבע בית הדין, כי היות שקופת החולים בוודאי לא תסכים להתדיין בפני בית הדין, וגם אם תסכים, חברת הביטוח שעליה מוטל לשלם בפועל את תשלומי הפיצוי לא תסכים לקבל את פסק בית הדין, אין לבית הדין אפשרות לדון בתביעה זו, וממילא מותר להם להרשות לנתבע לפנות לערכאות.
אמנם, בנתיבות המשפט (סי' כו סק"ג) כתב, שאין מתירים לפנות לערכאות, אלא אם כן ברור הדבר שאכן הנתבע חייב, אבל כל עוד לא נתברר חיובו על פי דין, אין מתירים את הפנייה לערכאות. ואם כן, לכאורה בית הדין צריך לקבוע קודם כול את שיעור הנזק שנגרם לתובע. אולם, יש לדחות זאת משתי סיבות: (א) מדברי כל הפוסקים משמע, שהם הבינו שלא כדברי הנתיבות, אלא בית הדין רק מתיר את הפנייה לערכאות, ואינו נזקק לברר את גובה החוב (ב) היות שאין כאן התחייבות על סכום מסוים, ואין מפתח תשלום מוגדר עבור רשלנות, אלא על פי שיקול דעתו של השופט, והיות שבתי הדין אינם עוסקים בתחום זה, משום שאינם עוסקים בדיני חבלות בזמן הזה, בית הדין מנוע מלחוות דעה על גובה הסכום. בנוסף, בית הדין קבע, כי אין להסתמך על שיטת מהרי"ל דיסקין (פסקים ותשובות קצרות סי' יג), הסובר שאין צורך בהיתר פנייה מבית דין, אלא רק בהוראת חכם, כהוראת איסור והיתר.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
