ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש דברים
- כי תצא
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
"לֹא תַשִּׁיךְ לְאָחִיךָ נֶשֶׁךְ כֶּסֶף נֶשֶׁךְ אֹכֶל נֶשֶׁךְ כָּל דָּבָר אֲשֶׁר יִשָּׁךְ:...ְ לְמַעַן יְבָרֶכְךָ יְקֹוָק אֱלֹהֶיךָ בְּכֹל מִשְׁלַח יָדֶךָ עַל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַתָּה בָא שָׁמָּה לְרִשְׁתָּהּ" (דברים כ"ג כ – כא).
התורה מתייחסת להלוואה כאל מעשה חסד, ודורשת מכל מי שיכול, להלוות לנצרך, כחלק מהחיים היהודיים המבוססים על צדקה ומשפט. אומנם, מותר ואף מומלץ למלווה לקבל בטחונות שיבטיחו את החזר ההלוואה. מי שמלווה לבעל יכולת, ללא ערבות אישית של ערב/ערבים, או ללא שיעבוד של רכוש הלווה לטובת ההלוואה, שם את כספו על קרן הצבי. אפשרות אחרת, מומלצת, היא השקעה משותפת שעשויה להניב רווחים, אבל היא כוללת גם את האפשרות של נשיאה בהפסד. לכן, החסד הגדול ביותר הוא להלוות כסף לעני שאין לו פרנסה, כדי שיפתח עסק שבעזרתו הוא יפרנס את משפחתו בעתיד. בלשון ציורית - נתינת חכה עדיפה על מתן דג. כך גם פוסק הרמב"ם הלכה למעשה:
"שמנה מעלות יש בצדקה זו למעלה מזו, מעלה גדולה שאין למעלה ממנה זה המחזיק ביד ישראל שמך ונותן לו מתנה או הלואה ... כדי לחזק את ידו עד שלא יצטרך לבריות לשאול..." (ה' מתנות עניים פ"י ה"ז).
בגלל סיבות רבות, שחלקן נבע ממצוקה חמורה וקשיים כלכליים קשים, התירו חכמים את השימוש בהיתר עיסקה (עיינו כדוגמא בתרומת הדשן סימן שב למהר"י איסרלין, מגדולי רבני אירופה, חי לפני כשש מאות שנה).
דא עקא, כדי להשתמש בהיתר זה, חייבים להקפיד על שני תנאים עקרוניים:
א. מדובר בהלוואה לצורך השקעה בעסק שיכול להניב רווחים. השימוש בהלוואה, הנסמכת על היתר עיסקה, לצורך מימון צריכה שוטפת, מפוקפק ביותר מבחינה הלכתית.
ב. הריבית המשולמת על ידי הלווה למלווה, כדי להפטר מהשבועה, חייבת להיות בשיעור כזה שאכן היא ריאלית ויש סיכוי סביר שהלווה אכן ירוויח אותו בהשקעתו. קביעת שיעור ריבית גבוה יותר, תפסול את היתר העיסקה, תגרום למעבר על איסור ריבית חמור, ותגרום לכך שאי אפשר יהיה לתבוע אותה בבית הדין.
תיקים שנדונו ברשת בתי הדין "ארץ חמדה –גזית", העלו צורך בהצפת נושא הריבית. באחד התיקים התביעה הסתמכה על שטר היתר עיסקה שצורף אליה, אולם, הריבית שנקבעה בשטר הייתה כזו, שגרמה לבית הדין להכריז כי היתר העיסקה איננו תקף.
ידוע לנו שגם בציבור שומר המצוות, יש אנשים שמנצלים מצוקה בגלל המשבר הכלכלי, ומלווים כספים לצורך צריכה, בריבית של אחוז לחודש, בריבית דריבית. תשלום זה הוא ריבית אסורה בתכלית האיסור, גם אם צורף להלוואה שטר היתר עיסקה.
נציין גם שכנסת ישראל חוקקה חוק מיוחד, המגביל את שיעור הריבית המותר לגביה. יש לברך על כך, מפני שחוק זה מגן על החלשים מפני החזקים, כמו שראוי למדינה יהודית (בוודאי שהיינו שמחים עוד יותר אם החוק היה מתאים להלכה מבחינות נוספות).
הבה נתפלל כי מספר הנצרכים לצדקה וחסד, ילך ויפחת
ומספר הנותנים בנדיבות לב והעוזרים לזולת ילך ויגבר, והם יתברכו בברכת התורה:
"לְמַעַן יְבָרֶכְךָ יְקֹוָק אֱלֹהֶיךָ בְּכֹל מִשְׁלַח יָדֶךָ עַל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַתָּה בָא שָׁמָּה לְרִשְׁתָּהּ"
ובברכת המשורר ברוח הקודש, דוד המלך, נעים זמירות ישראל:
"אַךְ טוֹב וָחֶסֶד יִרְדְּפוּנִי כָּל יְמֵי חַיָּי וְשַׁבְתִּי בְּבֵית יְקֹוָק לְאֹרֶךְ יָמִים" (תהלים כ"ג ו).
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
