ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- שיעורים נוספים
- משפחה חברה ומדינה
- שמיטה
- הקרקע והפירות
מה שגדל בעציץ שאינו נקוב הוא מנותק מהארץ. לכן יש ספק אם חלים עליו דיני שמיטה.
ספק דומה קיים על מה שצומח תחת קורת גג. בירושלמי (מסכת ערלה פרק א הלכה ב) רבי יוחנן מתלבט אם לשון "שדך לא תזרע" רומז שהאיסור הוא בשדה בלבד, ולא בבית. להלכה גם על זריעה תחת גג מחמירים. אך בצירוף הספקות, אנו פוסקים כי דיני השמיטה אינם חלים כלל על עציץ שאינו נקוב הנמצא תחת קורת גג.
עציץ נקוב הוא עציץ שבתחתיתו יש פתח בקוטר של לפחות שני ס"מ. פתח זה מקשר את הצומח בו לקרקע, ולכן אנו מתייחסים אליו כמחובר לקרקע.
צלחת חרסינה או פלסטיק תחת העציץ שגדולה מספיק גם כדי לחצוץ בין העלים לקרקע הופכת עציץ נקוב לשאינו נקוב.
אחרי הקדמה זו, נוכל להתייחס לשאלת הזזת העציצים בשמיטה.
במסכת שבת (דף פא ע"ב) אביי אומר שהרחקת וקירוב עציץ או גבשושית לאדמה עשויה להיחשב כתלישת או זריעת הצמחים הגדלים עליו.
החזון איש למד מהדברים שאסור להניח עציץ נקוב המוגבה מהארץ על הארץ, מפני שבכך הוא מחבר אותו לקרקע, ועובר בכך על איסור זורע!
האחרונים דחו את דבריו, לאור הדברים הבאים:
א. יש מחלוקת על תוקף האיסור. לפי רש"י מדובר על איסור דרבנן בלבד, מפני שהוא דומה לזריעה. אם מדובר על איסור דרבנן, המיוחד להלכות שבת, אין להסיק ממנו להלכות שמיטה.
ב. הרמב"ם חולק על כך, ופוסק שהרמת והנחת הגבשושית בשבת אסורה מן התורה. המגיד משנה אומר שבכל הרמה והנחה של עציץ נקוב בשבת יש איסור דאורייתא, ולכאורה מדבריו ניתן ללמוד שאיסור זה יהיה קיים גם בשמיטה.
אך רבים מפרשני הרמב"ם מגבילים את החידוש:
האור שמח מבחין בין גבשושית, הסמוכה ובטלה לארץ, שהרמתה והנחתה משפיעים משמעותית על קרבתה לארץ, ובין עציץ, שגם כאשר הוא מונח על הארץ, חרף היותו נקוב, מושפע פחות מניתוק וקירוב אל הארץ.
לאור דבריו יצא שגם אם נפסוק שדברי אביי תקפים גם להלכות שביעית, ולא רק שבת, האיסור יחול על גבשושיות שבקרקע, ולא על עציצים.
מרכבת המשנה מבאר שיש הבדל בין הרחקה וקירוב לזמן קצר לבין הרחקה או הנחה הנעשים לאורך זמן.
לאור דבריו יצא שגם אם נפסוק את הדברים כאסורים בשמיטה, יהיה אסור לקחת עציץ העומד במרחק מהקרקע ולהניח אותו על הקרקע לזמן רב. אך הרמת עציץ והעברתו מיידית למקום אחר תהיה מותרת.
ג. הרב טיקוצ'ינסקי דוחה את ההשוואה לשבת לחלוטין. בשבת כל פעולה המשפרת את הצמח אסורה (ובדרך כלל באיסור דאורייתא!) ולכן יש לדון על כל הזזה של עציץ. בשביעית התורה אסרה זריעה בלבד, לא שיפור של יניקה.
ד. כפי שנלמד, יש משמעות רבה למטרת הפעולה בשביעית. הגרש"ז מבאר שבשביעית מה שנאסר הוא עבודת שדה וכרם, כלומר מלאכות שיש בהן כוונה להשבחת הצמח. מי שמזיז את העציץ אינו מודע לכך שבהזזה זו משפיע על היניקה, ולכן אין לאסור זאת.
ה. שיקול נוסף שקיים בשמיטה ולא בשבת הוא השיקול של 'לאוקמי'. הגרש"ז אומר שגם אם אסור להזיז עציצים, האיסור הוא מדרבנן בלבד (שכן קשה לראות בכך זריעה או זמירה ממש, וכל מלאכת שדה אחרת אסורה בשמיטה מדרבנן בלבד). חז"ל התירו את המלאכות האסורות מדרבנן אם הימנעות מעשייתן עלולה לפגוע בצמחיה.
דיון דומה יש על פתיחת הגג מעל צמחים בשבת. החזון איש אסר, כיוון שבהיותם תחת קורת הגג הם נחשבים "בבית" ולא "בארץ". פתיחת הגג הופכת את הזריעה שנעשתה בבית לזריעה בארץ.
הגרש"ז דוחה את דבריו. לגג אין השפעה על הזריעה של הצמח, אלא על חיובו בדיני השמיטה. אם לפתע צמח הופיע במקום שאסור לזרוע בו, אין בכך איסור זורע.
למעשה:
עציצים שאינם נקובים: אין הגבלה על הזזתם בשמיטה.
עציצים נקובים: במידה ויש צורך להזיז אותם, ישנה עדיפות לאחת האפשרויות הבאות:
להרים מרצפה במקום אחד ולהניח במקום אחר ללא שיהוי ארוך.
אחרי שמרימים אותם, שיישארו מעל 80 ס"מ במשך כל ההעברה, וכן ההנחה (להניח על שולחן וכדו' כדי שיישארו 80 ס"מ מעל הקרקע).
במקום צורך גדול, יש על מי לסמוך להזיז את העציצים ללא הגבלה.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.
יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.
עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.
רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.
חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.
חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית
תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.
מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.
מידות הראי"ה סוד תיקון המידות בנפש האדם
אל המידות א'
עבודת המידות היא הגשר המחבר בין נשמת האדם הטהורה לבין חיי החומר והמעשה בעולם הזה. השינוי האמיתי מתאפשר כאשר מקדימים את התבוננות השכל והדעת לעבודה הרגשית, ובכך יוצרים הרגלים נכונים ומרוממים.
לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.
