ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- לך לך
אך מהיכן למד הבעש"ט את סוד קפיצת הדרך?
על כך שמעתי פעם סיפור נפלא. מספרים, שפעם שלח הבעש"ט את אחד מתלמידיו למקום מסוים. הפליג התלמיד לאותו מקום, אך דרכו השתבשה מסיבה מסוימת, והוא נקלע לבדו לאי בודד ומרוחק. שרד התלמיד באותו אי במשך כל ימות החול, והנה, להפתעתו, רגע לפני שבת, מגיעים לאי קבוצת אשים לובשי לבן, וכל צורכי השבת בידיהם. הצטרף התלמיד לאותה קבוצה, ושבת עימהם, והשבת הייתה נפלאה ומרוממת.
והנה, במוצאי שבת, נעלמה הקבוצה כלעומת שבאה. התלמיד נותר בודד, ושוב שרד כל ימי השבוע. לקראת השבת הבאה, שוב הופיעה הקבוצה המופלאה, אך הפעם שאל אותם התלמיד – מי אתם? ומה מעשיכם באי זה?
ענו לו האנשים – אנחנו מפרשת לך לך. אנחנו – הנפש אשר עשה אברהם בחרן. אנחנו תלמידיו הגויים של אברהם אבינו, אלו שהוא לימד אותם את סוד האמונה בא-ל אחד, ובאו עימו לארץ ישראל. כעת, אנו בעולם הבא, עולם הנשמות, וכמובן, אנו נמצאים כל ימות השבוע בהיכלו של אברהם.
אך, השבת במחיצתו של אברהם היא גבוהה מידי בשבילנו, (בכל זאת, איננו יהודים, בני אברהם יצחק ויעקב), לכן אנו באים לשבות באי הזה.
הבין תלמיד הבעש"ט, שזו ההזדמנות שלו, וביקש מהם, שישאלו את אברהם אבינו, כיצד הוא יוכל לצאת מהאי הבודד, ולשוב לארץ המיושבת. הבטיחו לו האנשים, שבפעם הבאה הם ישיבו לו תשובה.
ואכן, בהגיעם בשבת השלישית למקום, הם הבטיחו לו שמיד בצאת השבת, הם יגלו לו את הסוד. כשיצאה השבת, הם אמרו לו שאברהם אבינו כתב כמה מילים על פתק. הם ישימו את הפתק בידו, והוא יעצום עיניים וידמיין היכן ברצונו להיות. כשהוא יפתח את העיניים, הוא יהיה במקום שעלה בדמיונו.
אך הם הוסיפו ואמרו, שאברהם את העניין בתנאי אחד. ברגע שהתלמיד ימצא את עצמו במחוז חפצו, עליו להשמיד מיד את הפתק הסודי. הסכים התלמיד לתנאי, אחז בפתק, ודמיין שברצונו להגיע ל... מורו ורבו הבעש"ט הקדוש.
כשפתח את עיניו, מצא את עצמו מול הבעש"ט. לפני שהתלמיד הספיק להתאושש מקפיצת הדרך המדהימה, תפס הבעש"ט את יד התלמיד, שלף את הפתק, עיין בו, ואמר – את זה רציתי להשיג!
סיפור נפלא, וככל הסיפורים ודאי בא לבטא מסר העולה מפרשתנו.
הנפש אשר עשה אברהם בחייו, והפצת האמונה בקרב הגויים, זו אכן אחת ממשימות חייו החשובות של אברהם. אך בפרשתנו, מגלה לו ה' שיש מטרה נשגבת מזו - עליו ללכת לארץ ישראל, להוליד שם זרע, ולרשת את הארץ.
מול מחשבותיו של אברהם, שתלמידיו ובראשם אליעזר, תלמידו הנאמן, יירש אותו, מלמד אותו ה' שממשיכו העיקרי והאמיתי יהיה דווקא אשר יצא מזרעו. מרכז הפצת ה' בעולם זה עם ישראל שבארץ ישראל, ומתוך זה באים המעגלים שמסביב, בדמות הגויים המתקרבים לאמונת הייחוד, אך הכל מתחיל מהנקודה המרכזית –עם ישראל בארץ ישראל.
הגויים הם 'הנפש', ואנו יודעים שמבין חלקי הנשמה, הנפש זה החלק הבסיסי והנמוך יותר. הם נמצאים עם אברהם רק בימי המעשה, ימי השבוע, אך בשבת הם לא מסוגלים להיות עם אברהם. הם שייכים לדרך, אך אברהם מלמד כיצד לקפוץ על מגבלות הדרך, ולהגיע למטרה – לפסגה.
ואכן, בפועל, עינינו הרואות, שלנפש אשר עשו בחרן לא הייתה המשכיות בעולם, ודווקא מיצחק יצא הזרע המבורך שהמשיך את דרכו של אברהם וגילה את שם ה' בעולם. רק בהמשך, לאחר שנים רבות, למדו הגויים מעם ישראל את סוד אמונת הייחוד.
לכן, כשאברהם מצטווה על ברית המילה, ומכוחה ה' מבטיח לו שיצחק יוולד לו וזרעו יירש את הארץ, ה' גם מבטיח לו שהתורתו תופץ בעולם כולו, "והיית לאב המון גויים". כי דווקא כשאברהם אבינו בונה את המרכז הפנימי של עם ישראל, בכוחו להשפיע גם על הגויים.
לכן דווקא עם ברית המילה, שמו של אברם משתנה לאברהם, ב המון גויים. ושמה של שרי, משתנה לשרה, ללמדך שעד עכשיו הייתה רק שרי לאומתה ועכשיו היא שרה לעולם כולו, כי דווקא מתוך המרכז הפנימי, אנו משפיעים על כולם.
ומכאן למדנו, שעלינו לבסס עולם פנימי קדוש וטהור, ומכוחו להשפיע על כולם!
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
