ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- לך לך
אך מהיכן למד הבעש"ט את סוד קפיצת הדרך?
על כך שמעתי פעם סיפור נפלא. מספרים, שפעם שלח הבעש"ט את אחד מתלמידיו למקום מסוים. הפליג התלמיד לאותו מקום, אך דרכו השתבשה מסיבה מסוימת, והוא נקלע לבדו לאי בודד ומרוחק. שרד התלמיד באותו אי במשך כל ימות החול, והנה, להפתעתו, רגע לפני שבת, מגיעים לאי קבוצת אשים לובשי לבן, וכל צורכי השבת בידיהם. הצטרף התלמיד לאותה קבוצה, ושבת עימהם, והשבת הייתה נפלאה ומרוממת.
והנה, במוצאי שבת, נעלמה הקבוצה כלעומת שבאה. התלמיד נותר בודד, ושוב שרד כל ימי השבוע. לקראת השבת הבאה, שוב הופיעה הקבוצה המופלאה, אך הפעם שאל אותם התלמיד – מי אתם? ומה מעשיכם באי זה?
ענו לו האנשים – אנחנו מפרשת לך לך. אנחנו – הנפש אשר עשה אברהם בחרן. אנחנו תלמידיו הגויים של אברהם אבינו, אלו שהוא לימד אותם את סוד האמונה בא-ל אחד, ובאו עימו לארץ ישראל. כעת, אנו בעולם הבא, עולם הנשמות, וכמובן, אנו נמצאים כל ימות השבוע בהיכלו של אברהם.
אך, השבת במחיצתו של אברהם היא גבוהה מידי בשבילנו, (בכל זאת, איננו יהודים, בני אברהם יצחק ויעקב), לכן אנו באים לשבות באי הזה.
הבין תלמיד הבעש"ט, שזו ההזדמנות שלו, וביקש מהם, שישאלו את אברהם אבינו, כיצד הוא יוכל לצאת מהאי הבודד, ולשוב לארץ המיושבת. הבטיחו לו האנשים, שבפעם הבאה הם ישיבו לו תשובה.
ואכן, בהגיעם בשבת השלישית למקום, הם הבטיחו לו שמיד בצאת השבת, הם יגלו לו את הסוד. כשיצאה השבת, הם אמרו לו שאברהם אבינו כתב כמה מילים על פתק. הם ישימו את הפתק בידו, והוא יעצום עיניים וידמיין היכן ברצונו להיות. כשהוא יפתח את העיניים, הוא יהיה במקום שעלה בדמיונו.
אך הם הוסיפו ואמרו, שאברהם את העניין בתנאי אחד. ברגע שהתלמיד ימצא את עצמו במחוז חפצו, עליו להשמיד מיד את הפתק הסודי. הסכים התלמיד לתנאי, אחז בפתק, ודמיין שברצונו להגיע ל... מורו ורבו הבעש"ט הקדוש.
כשפתח את עיניו, מצא את עצמו מול הבעש"ט. לפני שהתלמיד הספיק להתאושש מקפיצת הדרך המדהימה, תפס הבעש"ט את יד התלמיד, שלף את הפתק, עיין בו, ואמר – את זה רציתי להשיג!
סיפור נפלא, וככל הסיפורים ודאי בא לבטא מסר העולה מפרשתנו.
הנפש אשר עשה אברהם בחייו, והפצת האמונה בקרב הגויים, זו אכן אחת ממשימות חייו החשובות של אברהם. אך בפרשתנו, מגלה לו ה' שיש מטרה נשגבת מזו - עליו ללכת לארץ ישראל, להוליד שם זרע, ולרשת את הארץ.
מול מחשבותיו של אברהם, שתלמידיו ובראשם אליעזר, תלמידו הנאמן, יירש אותו, מלמד אותו ה' שממשיכו העיקרי והאמיתי יהיה דווקא אשר יצא מזרעו. מרכז הפצת ה' בעולם זה עם ישראל שבארץ ישראל, ומתוך זה באים המעגלים שמסביב, בדמות הגויים המתקרבים לאמונת הייחוד, אך הכל מתחיל מהנקודה המרכזית –עם ישראל בארץ ישראל.
הגויים הם 'הנפש', ואנו יודעים שמבין חלקי הנשמה, הנפש זה החלק הבסיסי והנמוך יותר. הם נמצאים עם אברהם רק בימי המעשה, ימי השבוע, אך בשבת הם לא מסוגלים להיות עם אברהם. הם שייכים לדרך, אך אברהם מלמד כיצד לקפוץ על מגבלות הדרך, ולהגיע למטרה – לפסגה.
ואכן, בפועל, עינינו הרואות, שלנפש אשר עשו בחרן לא הייתה המשכיות בעולם, ודווקא מיצחק יצא הזרע המבורך שהמשיך את דרכו של אברהם וגילה את שם ה' בעולם. רק בהמשך, לאחר שנים רבות, למדו הגויים מעם ישראל את סוד אמונת הייחוד.
לכן, כשאברהם מצטווה על ברית המילה, ומכוחה ה' מבטיח לו שיצחק יוולד לו וזרעו יירש את הארץ, ה' גם מבטיח לו שהתורתו תופץ בעולם כולו, "והיית לאב המון גויים". כי דווקא כשאברהם אבינו בונה את המרכז הפנימי של עם ישראל, בכוחו להשפיע גם על הגויים.
לכן דווקא עם ברית המילה, שמו של אברם משתנה לאברהם, ב המון גויים. ושמה של שרי, משתנה לשרה, ללמדך שעד עכשיו הייתה רק שרי לאומתה ועכשיו היא שרה לעולם כולו, כי דווקא מתוך המרכז הפנימי, אנו משפיעים על כולם.
ומכאן למדנו, שעלינו לבסס עולם פנימי קדוש וטהור, ומכוחו להשפיע על כולם!
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.
חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.
שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.
תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.
יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.
עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.
רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.
חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.
חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית
תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.
מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.
שם משמואל על הפרשה שורשי היראה והחסד במצוות המילה
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק ב'
מצוות המילה גורמת לקבלת השפע הרוחני. בהתחלת שנות האדם בימי הנעורים האדם צריך ללכת ב'חסד' כמו אברהם, ואחר כך ילך במידתו של יצחק. על ידי שאברהם מל את עצמו הוא עשה מעשה דין, ועל ידי כך הוא הוליד את יצחק שהוא מידת הדין.
