ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- לך לך
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
יהודית בת איטה
והנה, יום אחד התגלה אליו ה' ואמר לו – דע לך, ישיבתך ותנועתך הם מפעלים גדולים, חשובים ויקרים. אולם, הם עתידים ברבות השנים להתפורר ולהיעלם. המפעל הנצחי שלך, שבמהלך הדורות יפיץ את חידושך בעולם ויהיה לברכה הוא... להוליד בן בארץ ישראל.
הרב הזה הוא... אברהם אבינו.
בשעה שמגיע אברהם אבינו לעיר הברית שכם, מתגלה אליו ה' ומבטיח לו – "לזרעך אתן את הארץ הזאת", ומיד מודה אברהם לה', בונה מזבח ומקריב קרבנות. מבאר רש"י, שהתודה המיוחדת לה' היא על שתי בשורות – בשורת הזרע ובשורת ארץ ישראל.
מיד צפה ועולה שאלה עצומה – הרי בבשורות אלו התבשר אברהם עוד לפני שנכנס לארצנו הקדושה, בעת שנאמר לו עוד בחוץ לארץ – "לך לך... אל הארץ אשר אראך, ואעשך לגוי גדול...", שם כבר נתבשר על הארץ ועל הילדים, ומה התחדש לו בשכם?
התשובה נעוצה בנתון חשוב, שנמצא בפסוקים שבין שתי ההבטחות. נתון זה גרם לאברהם לפרש את הבטחת ה' בחוץ לארץ באופן שונה מהתובנה שהתחדשה לו בשכם. הנתון הוא – "הנפש אשר עשו בחרן".
רגילים אנו לתאר את אברהם ההולך מאור כשדים לארצנו הקדושה כאיש בודד ההולך עם משפחתו המצומצמת. בודד מול כל העולם. ואף חיזוק יש לנו מהמדרש המבאר שאברהם נקרא עברי, כי כל העולם מעבר אחד והוא מהעבר השני. אך האמת היא, שאברהם מגיע בראש תנועה גדולה ועצומה, "הנפש אשר עשו בחרן", "אברהם מגייר את האנשים ושרה מגיירת את הנשים", 318 תלמידים מנתה ישיבתו של אברהם אבינו.
ממילא, כשהבטיח ה' לאברהם – "ואעשך לגוי גדול", אמר אברהם לעצמו – העם הגדול יצא מתלמידי, שהרי זרע אין לי. (כיוון חשיבה זה מלווה את אברהם באמירות נוספות – האמירה בברית בין הבתרים שאליעזר עבדו יירשנו, מחשבת עבדי לוט שלוט יירשנו). כך גם בקשר לארץ ישראל – ה' אומר לו ללכת לארץ, הוא לא מבטיח לו שהארץ תהיה שלו. ייתכן, שהוא צריך ללכת לארץ כי שם ירבה בהפצת התורה ויאסוף תלמידים רבים, שיהפכו לגוי גדול.
כל המחשבות והחלומות הללו מתנפצים בשכם. בשכם מגלה אברהם, ש"הכנעני אז בארץ". וכפי שמסביר רש"י – במקור ניתנה הארץ לזרעו של שכם, וכעת היה הכנעני הולך וכובש אותה מזרע שם. שם היה צדיק, ואילו זרע כנען היו מקולקלים ורשעים. למעשה, בשכם מגלה אברהם שהוא הגיע למקום פחות מתאים להפצת תורה והגדלת התנועה הרוחנית שלו.
בעת משבר זו, כשכל חלומותיו מתנפצים, מתגלה אליו ה' ומגלה לו את המטרה האמיתית של הליכתו לארץ – "לזרעך אתן את הארץ הזו". התנועה שלך יפה וחשובה, אך לא זה עיקר העניין. העיקר, שיהיה לך בן ושתנחל את הארץ. ובאמת – מכל התנועה של מתגיירי חרן לא נשאר לדורות זכר, ואילו זרעו של אברהם נוחלים את הארץ, ומכאן מפיצים את האמונה בשם ה'.
יש כאן אמירה רוחנית יסודית ועמוקה (המתבארת בתחילת ספר 'אורות') – היסוד של התגלות ה' בעולם מגיע דווקא מעם ישראל בארץ ישראל. עם ישראל הוא המרכז. ארץ ישראל היא המרכז. כאן מצוי המעיין היסודי, וכל העניינים האחרים הם נחלים הנובעים ממעיין זה.
יתכן שבחוץ לארץ, אברהם ינהיג תנועה גדולה. אך דווקא כשהוא עולה לארץ וניגש לבנות את נקודת המרכז, הופך אברהם ל'עברי', הוא מעבר אחד וכל העולם מהעבר השני. בהמשך, לאחר שהמרכז נבנה, בכוחו להזריח קרני אור סביבו ושוב הופך אברם לאברהם, אב המון גויים, מאור לכל העולם.
בימים אלו, עת אויבינו – אויבי ה' שבים ומזכירים לנו בהפגזותיהם על ערי הדרום, שהם חשים שנקודת הופעת ה' בעולם מצויה בעובדה שעם ישראל מצוי בארץ ישראל. עלינו להיאחז בארץ ישראל ביתר שאת, ליישבה בכל מקום בישובים ומאחזים, ודווקא אחיזה חזקה זו בארץ תביא בסוף לכך שהגויים יודו באור ה' וישראל.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
