ישיבה
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- מאמרים אקטואליים
- מאמרים נוספים
- ספריה
- קומי אורי
- ז - תורת ארץ ישראל
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
רויטל בת לאה
כלפי מה דברים אמורים?
אנו צריכים לחזור לדברי חכמים. תורת ארץ-ישראל מחוברת עם תורתו של משיח. שנים ארוכות היינו בגלות, למדנו הרבה תורה ואנו יודעים בדיוק כיצד לנהוג בשבת ובענייני כשרות ובכל ענייני המעשה הפרטיים. אבל נעלמה מאתנו תורת הנהגת הכלל, שהיא תורתו של מלך בכלל, ותורתו של מלך המשיח בפרט. לכן אנו היום בדרך אל תורת ארץ-ישראל. כאשר תקום הנהגה לאומית חדשה וטובה, אשר תפעל למצוא את המשותף והשווה בין כל חלקי העם, ויחד עם זאת לתת לכל כוח גם זוויות ביטוי מיוחדת שלו - אז נוכל להתקדם ולחשוף את סודות תורת הנהגת הכלל בארץ-ישראל, היא תורת ארץ-ישראל.
מי יכול לשמש מורה דרך בלימוד תורת ארץ-ישראל?
עדיין מוקדם מדי לחפש אישיות כזאת. אנו זקוקים היום למורה דרך כיצד לחבר את חלקי האומה המפוזרים והמפורדים. כאמור, רק לאחר הקמת הנהגה לאומית מאחדת (לא מאוחדת, אלא מאחדת את חלקי העם) נוכל למצוא את מי שיורה לנו מהי תורת ארץ-ישראל. כדוגמה לחשיבה כוללת שהיא ראשית הנגיעה בתורת ארץ-ישראל, ניתן להביא את יחסי הכוחות בארץ-ישראל. מרן הרב קוק זצ"ל לימדנו לראות את שלושת הכוחות הפועלים בציבוריות הישראלית: "שלושה כוחות מתאבקים כעת במחנינו", (אורות ע"מ ע'): הכוח הליברלי, האוניברסלי הכללי, הכוח הלאומי, וכוח הקודש.
לכאורה, אדם דתי וירא שמים יכול לטעון: מה לי ולכוחות האחרים?. אני אעמוד על כך שכולם ילכו בדרך הקודש. כולם צריכים לחזור בתשובה ולקבל עליהם את דרך האמת. חידושו של מרן הרב קוק פותח בפנינו צוהר לתורת ארץ-ישראל. מנהיג גדול מביא לאיחוד הכוחות. על כן, אם משמים נטע הקב"ה חלוקה זו באותו דור, דרכה של תורה היא לנהוג כבוד בכל כוח, לתת לו פתח וביטוי, ובעיקר - לדעת שכל כוח מצמצם את השפעת זולתו ומגביל את כוח הפעולה שלו. למרות הצמצום וההגדרה, צריך כל אחד לשמוח ולברך על כך שיש כוח אחר המגבילו. בדורנו נשתנו הכוחות והכוח הלאומי למעשה קרס. תפקידו של מנהיג על-פי תורת ארץ-ישראל הוא לאבחן מחדש את הכוחות, לראות את החיוב שבכל אחד ולקבצם יחדיו לעבודה משותפת.
בעניין חוק טל
דוגמה לסוגיה העומדת על הפרק ומשוועת להתייחסות מתוך תורת ארץ-ישראל היא הגיוס לצה"ל, חוק טל וכדו'. צה"ל הוא ביטוי לכוח הלאומי. עם קריסת כוח זה, חזר גם הצבא והסתאב, והחל להתעסק בפוליטיקה ובעניינים נוספים שאין לו כל קשר אליהם, עד כדי התעסקות בגירוש ובחורבן. הגדיל לעשות כבוד בית המשפט, אשר נטל חוק שתפקידו היה לקרב בין חלקים שונים בעם, דתיים וחרדים עם שאינם כאלה, ולמעשה עיקר אותו וביטל אותו. כאן ניכר חסרון ההנהגה המאחדת. אילו היינו זוכים, היו הכול מתאחדים סביב "עזרת ישראל מיד צר" מתוך רצון לתת יד איש לרעהו. בהיעדר היד המכנסת, גוברת ידם של המפרידים, "יתפרדו כל פועלי אוון", ואת התוצאה אנו חשים בכל יום.
האם אופן הלימוד בבית המדרש צריך להשתנות בארץ-ישראל?
הלימוד בעולם הישיבות, בעת הזאת, ודאי צריך להישאר כמו שהוא. תמיד אפשר לשפר ולהתקדם, אבל באופן עקרוני, לא זה השינוי המתבקש. יש מקום ועניין להוסיף ולהרחיב בלימוד חכמת הכלל, ערך הציבור ונקודות נוספות שבהן נוגעת חכמת הנסתר יותר מאשר חכמת הנגלה. אבל גם חכמת הנסתר צריכה לצאת מהגלות ולעלות לארץ-ישראל. דורות רבים למדו את הנסתר כפי שניתן היה ללמדו בגלות. גם בכך נפתח לנו חלון בתורתו של הרב קוק, אשר נטל את העקרונות של פנימיות התורה, ובנה מהם תבניות לחיי הכלל. לדוגמה: היחס לארץ-ישראל ולמצוותיה, קיום המצווה כמאמרה לעומת קיום חיים בארץ (דבר שבא לידי ביטוי בהיתר המכירה בשמיטה), היחס לשומרי מצוות ולאלה שאינם. כל אלה הינם תרגומים של החכמה הפנימית עד כדי הסקת מסקנות הלכה למעשה.
המאבק על ארץ-ישראל מול הנושא החברתי
ערכים טובים קיימים לעד. ערך האמונה, תורה וארץ-ישראל חיים וקיימים. אולם יש זמנים שבהם צריך ליצור את התשתית הקודמת לכך. כיום, האוזניים אינן כרויות לשמוע ערכים אלו. כל אחד עסוק בעצמו, במשכורתו, במעמדו, ומעטים הם אשר טובת הכלל לנגד עיניהם. הצורך הגדול הוא, לבנות פנימה את הציבוריות הישראלית. במקום להעמיד את שר החוץ כפועל מרכזי, צריך להעמיד את שר הפנים כעמוד השדרה. עמו צריכות לפעול כל המערכות הדואגות לפנים: חינוך, עבודה, רווחה, בריאות וכדו'. כל מהדורת חדשות צריכה לפתוח בדאגה לשיקום פנימי, ולא ביחסנו עם העולם, גם לא עם הפלסטינים. יש לתת לצה"ל את היד החופשית לטפל בטרור. העם כולו צריך לבנות מחדש את הקהילה בישראל, את דאגת איש לרעהו ואת הקשר בין הורים לילדיהם וכדו'. זה החזון הגדול של הנביא: "והשיב לב אבות על בנים ולב בנים על אבותם".
----------
מתוך הירחון "קומי אורי" היוצא לאור ע"י תנועת קוממיות.
לפרטים והזמנות: [email protected]
טלפון: 02-9974424
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
