ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- הלכה פסוקה
- משפחה חברה ומדינה
- דיני ממונות וצדקה
- צדקה והלוואה
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
חנה בת חיים
תיאור המקרה: התובעת עמדה לפני נישואיה, ופנתה לגמ"ח שמלות כלה בבעלות הנתבע. הנתבע סיכם עם התובעת על שמלה לתאריך מסויים. על סמך סיכום זה הכינה התובעת שטר ביטחון להחזרת השמלה, וגם כתבה המחאה לכיסוי ההוצאות אם תתלכלך או תקרע. שבוע לפני החתונה הודיעו לתובעת שלא תקבל את השמלה, ולא נתנו הסבר כלל.
התביעה: התובעת תובעת את ההוצאות שהוציאה עבור שטר הביטחון וההמחאה שכתבה.
פסק הדין: היות והנתבעת לא אמרה במפורש לתובעת שתכין שטר והמחאה, אין היא צריכה לפצות את התובעת.
הלכה פסוקה (260)
הרה"ג דוב ליאור
19 - מקח טעות בקניית רכב
20 - תוקפה של הבטחה להלוות
21 - תפיסת משכון לגביית נזקי גרמא
טען עוד
הנימוקים: הרמב"ם (הלכות זכיה ומתנה פרק ו הלכה כד) עוסק בהוצאות שמוציא אדם על אשתו לפני החתונה, וכתב: "הורו רבותי שאם היה מנהג המדינה שיעשה כל אדם (=שהשתדך) סעודה ויאכיל לריעיו או יחלק מעות לשמשין ולחזנין וכיוצא בהן ועשה כדרך שעושין כל העם וחזרה בה (=המשודכת) משלמת הכל, שהרי גרמה לו לאבד ממון וכל הגורם לאבד ממון חבירו משלם, והוא שיהיו לו עדים כמה הוציא שאין זה נשבע ונוטל". והראב"ד חולק, וסובר שאינה משלמת, משום שהיזק זה הוא גרמא. הסמ"ע (סימן לט ס"ק מ"ו) כתב, שאם ראובן התנדב להלוות לשמעון כסף, ואמר לשמעון שילך לסופר לכתוב את שטר ההלוואה, ושמעון שילם לסופר על כך, ואחר כך חזר בו ראובן מההלוואה, חייב ראובן לשלם לשמעון את הכסף שהוציא, מדינא דגרמי. וכתב עליו בשו"ת ברך משה גלאנטי (סימן ה) שלכאורה הדין של הסמ"ע תלוי במחלוקת הרמב"ם והראב"ד הנ"ל.
התירוץ של בעל ברך משה הוא, שיש הבדל בין המקרה של הסמ"ע, שבו ראובן אמר לשמעון בפירוש שיוציא הוצאות עבור ההלוואה, ובין המקרה שבו נחלקו הראב"ד והרמב"ם, ששם האשה לא אמרה בפירוש למשודך שיוציא הוצאות, אלא שכן המנהג. ורק במקרה זה נחלק הראב"ד על הרמב"ם, אבל במקרה של הסמ"ע, יודה הראב"ד. וכן כתב גם רבי עקיבא איגר (בשו"ת מהדורה קמא סימן קלד). ולכן, אם הנתבעת אמרה במפורש לתובעת שתוציא הוצאות לצורך קבלת השמלה מהגמ"ח, בוודאי חייבת הנתבעת לשלם. אולם, היות ובנדון דידן לא אמרה הנתבעת כן, אלא שהתובעת ידעה שהיא תצטרך להוצאות אלו, אין הנתבעת חייבת לשלם לה.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
