ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- ויגש
כדי להמחיש את חששותיו, הוא אף סיפר לי שבמחלקת ישיבות ההסדר בה שירת, הרי שבתקופת השירות הסדיר, עת כל חיילי המחלקה היו לאחר כמה שנות לימוד תורה בישיבה, הרי שרבים רבים מהחיילים ניצלו כל רגע פנוי ללימוד תורה.
והנה, עברו שנים, וחבריו חיילי המחלקה סיימו הן את שירותם הצבאי וגם יצאו מעולמה של תורה לשוק התעסוקה, וכעת, כשהם נקראים ביחד לשירות מילואים, הוא שם לב שבזמן הפנוי, אנשים כבר מבלים זמנם לריק ולא שוקדים על לימוד התורה כמקודם.
איני רוצה שתהליך כזה יקרה גם לי, סיים אותו מכר את דבריו.
אכן, ניצבת בפנינו שאלה גדולה ויסודית – כיצד להמשיך ולעלות במעלות הרוחניות לאורך כל החיים, לא רק תלמידי הישיבות כי אם גם כל אנשי המעשה. זוהי שאלה ידועה, המנסרת בחלל עולמינו כבר שנים רבות, ואף לאחרונה צפה ועולה בחריפות בזרמים רוחניים שונים. לשאלה זו ניתנות תשובות שונות על ידי זרמים שונים – חסידים, ליטאים, ספרדים, חרדים ודתיים-לאומיים, וכדאי לכל זרם ללמוד גם מהפתרונות שניתנים על ידי הזרמים האחרים.
בשאלה זו נגענו כבר מספר פעמים, והפעם ברצוני לגעת בה ממספר זוויות נוספות לאור פרשת ויגש.
בפרשתנו, עם ישראל יורד מצריימה לשנות גלות ארוכות. יציאה זו מארץ ישראל לגלות, אפשר להמשיל (להבדיל) ליציאה מעולמה של תורה לעולם המעשה. ואם נתונן היטב, נגלה, שיש בפרשה 3 אנשים שיורדים מצריימה, ושלושתם מבטאים 3 סוגי התמודדויות, היכולות להוות שלושה שלבים בהמשך הדבקות בה' של היוצא לעולם המעשה.
הראשון הוא יוסף הצדיק. כשיוסף מגיע למצריים, הוא בודד מאוד. הוא מצוי בסביבה שמפתה אותו לחטוא, להשליך מאחוריו את עולמו הרוחני הקודם, ולשקוע בטומאה. אשת פוטיפר מפתה אותו לתת את כוחותיו הפנימיים אליה, 'להיות עימה' גשמית ורוחנית.
ואכן, לפי אחת השיטות בחז"ל, יוסף, כמעט ומתפתה אחריה, והוא בא הביתה לעשות מלאכתו, כלומר - לחטוא עימה. אך באותה שעה נראית לו דמות דיוקנו של אביו בחלון, והוא מתגבר על יצרו ונס ומציל את רוחניותו.
והנמשל בעניינינו. בתחילה, כשאדם יוצא מעולם הרוח לעולם המעשה, הרי שיש כוחות חזקים מאוד שמבלבלים את דעתו, ומפתים אותו ליפול במעמקי החטא. בתקופה זו, עליו להיזכר בדמות דיוקנו של אביו, לתקוע במחשבתו את כל הרגעים הרוחניים הנעלים שספג בהיותו בעולם התורה, להמשיך לשמור על קשר עם הרבנים והחברים, והדבר יסייע בידו לשמור על נפשו גם בעולם המעשה.
זהו שלב ראשוני חשוב, אך זוהי עדיין עמדת מגננה לעזרה ראשונה בלבד.
השלב השני הוא לאור דמותו של יעקב אבינו. יוסף מזמין את אביו לרדת מצריימה בגלל הרעב, "וכלכלתי אותך שם, כי עוד חמש שנים רעב", אך יעקב עצמו יורד מנימוק אחר, "רב, עוד יוסף בני חי, אלכה ואראנו בטרם אמות".
ונשאלת השאלה – הכיצד יעקב אבינו יוצא מארצנו הקדושה כדי לראות את בנו? הרי אביו יצחק הצטווה שלא לצאת כלל, ואף אברהם אבינו ירד רק בגלל הרעב, ולא יצא מסיבות פעוטות יותר?
אכן, (עיין פרקי דרבי אליעזר, פרק לט, שמבאר שהוקשה הדבר ליעקב), בפשטות הסיבה העיקרית שבגללה נאלץ יעקב לצאת מהארץ היא הרעב, אלא שהוא צירף לה את הרצון לראות את יוסף. ומה הדבר מלמדנו?
ידוע, שלכל אחד מהאבות הייתה מעלה מיוחדת ותפקיד מיוחד. אברהם עקד את בנו, יצחק נעקד, וליעקב היה צער גידול בנים. עניינו המיוחד של יעקב, שהוא הפך את עם ישראל מבודדים לציבור, וזה על ידי שהוליד את 12 השבטים.
יעקב יוצא לחוץ לארץ בשביל השליחות המיוחדת שלו. בפעם הראשונה הוא יוצא לחרן לשאת נשים ולהוליד ילדים, בפעם השניה הוא הולך לראות את יוסף ולוודא שכל בניו נשארים חלק מעם ישראל, ומשלימים את משימתו בעולם.
כך יעקב הופך את ההכרח של סיפוק צורכי החיים למשימת חיים, משימת קודש. וזה השלב הבא ליוצא לעולם המעשה. לעבור מתודעת הבודד, המשמר את רוחניותו בעולם מעשי המושך לכיוונים זרים, לחיפוש השליחות הקדושה במקום בו אתה נמצא. כשאדם הוא שליח במקום, הרי שהוא שרוי כל העת ברוחניות פעילה ומוסיפה.
והשלב השלישי הוא לאור דמותו של יהודה. "ואת יהודה שלח לפניו... להורות לפניו גושנה", "לתקן לו בית תלמוד, שמשם תצא הוראה" (ב"ר צה, ג).
היוצא לעולם המעשה צריך לשאוף אט אט להפוך את סביבתו כולה לסביבה מבקשת רוחניות, וכפי שאמר הרבי הרש"ב: "חסיד יוצר סביבו סביבה... (היום יום, ל' אדר א').
כך האדם הופך מהאיש הבודד המשמר את עצמו, לשליח הפועל וחש תפקיד חשוב במקום בו הוא נמצא, ובסוף הוא הופך אט אט את הסביבה כולה לסביבה רוחנית, שהיא עצמה מקום של תורה!
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
