ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- רביבים
- הלכה מחשבה ומוסר
- אמונה וחסידות
- מצוות האמונה ומהותה
"ראשית, אפתח ואכתוב שאני מאוד נהנית לקרוא את פסיקותיו של הרב אליעזר מלמד מדי שבוע בעיתון 'בשבע'. כמו כן, אני לומדת עם ילדיי בכל שבת הלכות שבת ושמיטה מתוך הספרים פניני הלכה לילדים... ואנחנו מאוד נהנים מהלימוד המשותף מדי שבת. השבוע הרב כתב על המצווה לשאת אלמנה, ושכל מי שמגדל את ילדיה היתומים מקיים את הפסוק 'אשרי שומרי משפט עושה צדקה בכל עת'. אין ספק שהתורה מרחיבה בצורך לדאוג ליתומים ולאלמנות, ובצדק, אך שאלתי היא מדוע אין הרבנים מתייחסים לנשים הגרושות?
אני אישה גרושה. בעלי נקלע לקשיים ולחובות וברח מהארץ והותיר אותי לבד עם ארבעה ילדים וחובות רבים. בנס הצלחתי לקבל ממנו גט, ומאז אני מגדלת את ילדינו לבד, בלי תמיכתו. הוריו היקרים שומרים איתנו על קשר טוב וגם תומכים בנו כלכלית. אני דואגת לילדים לכל צורכיהם, עוזרת להם לימודית (אף לומדת איתם גמרא שוטנשטיין לקראת מבחנים בגמרא). אני יכולה לעשות הכול חוץ מדבר אחד - לשבת עם הבנים שלי בעזרת הגברים בתפילה.
יש כמה וכמה נשים שאני מכירה שהתגרשו כי באמת לא הייתה להן ברירה... אני מבינה שלא רוצים לכתוב על גירושין כדי לא לעודד את זה, ואני האחרונה שאעודד גירושין, כמו שלא מדברים על התאבדויות כדי לא לעודד את זה. אבל יש מקרים שלאישה אין ברירה והיא חייבת להתגרש. אומנם אין מצווה מיוחדת בתורה לדאוג לאישה גרושה ולילדיה כפי המצווה לדאוג לאלמנה וליתומים, אך אני חושבת שראוי שהרבנים ידאגו גם להן ויתייחסו אליהן בפסיקותיהם.
אחד מבניי שלומד כעת בישיבה תיכונית סובל מלקות למידה. כאשר היה בכיתה ו' ניסה להתקבל לכמה בתי ספר ולא התקבל בגלל ציוניו. באותה תקופה בנה של חברתי האלמנה, שהיה עם בעיה דומה, התקבל. למה? (לבסוף בזכות המפקח הצדיק קיבלו אותו, והוא עכשיו לומד יפה). למה הבן שלי, שלא ראה את אביו יותר מחמש שנים, ולא קיבל ממנו טלפון במשך חמש שנים, לא נקרא גם כן יתום בעניין הזה? למה החברה לא עוזרת לנו הנשים האמיצות, שבמקרים רבים בנוסף לכל הקשיים, גם עברו תלאות רבות עד שזכו לקבל גט?
בדיוק אתמול, במוצאי שבת, חברה גרושה סיפרה לי שהיא הלכה לתפילה בבית הכנסת עם הבן שלה בן העשר והוא רצה לשבת לידה. באה אישה שהם לא מכירים והעירה לו על שאינו יושב בעזרת הגברים. אשמח שגברים בקהילה יפקחו עין ויראו האם יש בן שאין לו עם מי לשבת בתפילה בשבת. אולי ייצרו קשר עם האמא או עם הבן עצמו כדי לראות האם הילד מעוניין לשבת ליד מישהו מוכר בתפילה ולקבוע איתו שילכו ביחד לבית הכנסת, וכך הילד הקטן לא יצטרך להתמודד לבד עם הכניסה לבית הכנסת והתפילה בו.
רביבים (823)
הרב אליעזר מלמד
656 - דברים לזכרו של הרב גדעון פרל זצ"ל
657 - משמעות אמונת הייחוד
658 - דברים לזכרו של הרב אליעזר ולדמן זצ"ל
טען עוד
עד כאן המכתב בשינויים קלים שנועדו להסתיר את זהות הכותבת. מכיוון שהדברים ראויים, ראיתי ערך לפרסמם בלשונם.
בישול כבד אחר צלייתו
שאלה: האם מותר לבשל כבד אחר צלייתו?
תשובה קצרה: אם הכבד לא שהה שלושה ימים במקרר בלא צלייה, למרות ששהה ימים רבים בהקפאה, אפשר אחר הכשרתו בצלייה לבשלו. ואם שהה שלושה ימים במקרר, נחלקו הפוסקים אם מותר לכתחילה לבשלו אחר הצלייה, והרוצה להקל רשאי. ואם כבר בישלו אותו, מוסכם שמותר לאוכלו.
הרחבה: אפשר להכשיר בשר מהדם הבלוע בו על ידי מליחה, אולם הורו הגאונים שהמליחה מועילה בתנאי שלא יעברו על הבשר שלוש יממות (72 שעות) מעת השחיטה. אבל אם עברו, יש לחשוש שהדם שבבשר התייבש עד שאין בכוח המליחה להוציאו. ורק על ידי צלייה שכוחה רב יותר להוציא את המלח ניתן להכשירו. אחר הצלייה לכתחילה אין לבשל את הצלי, שמא נותר בו דם שהצלייה לא הצליחה להוציא והוא יצא בבישול. ובדיעבד, אם בישלוהו אחר צלייה - כשר (שולחן ערוך יו"ד סט, יב).
לגבי כבד, מכיוון שהוא מלא דם, אין אפשרות להכשירו במליחה אלא רק בצלייה. יש אומרים שכדין בשר כך דין כבד, אם שהה שלושה ימים חוששים שמא הדם שבו התייבש והצלייה לא הצליחה להוציא את כולו, ולכן אין לבשלו שמא בבישול הדם שנותר יצא ממקומו (צמח צדק קכא; פר"ח עג, ט). ויש אומרים שדין כבד שונה מבשר, שהואיל ולמרות שהוא מלא דם התורה התירה אותו, הרי שהצלייה מכשירה אותו הכשרה גמורה, ולכן גם אם נצלה אחר שלושה ימים מותר אחר כך לבשלו (מטה יהונתן, חכמ"א לד, יג; ערוה"ש סט, ע).
מכיוון שגם לאוסרים האיסור מדברי חכמים, או יותר נכון מחומרת גאונים, הרוצה לסמוך על המקלים רשאי. קל וחומר כאשר מדובר בבישול קל, כדוגמת כבד שרוצים להניח על פירה.
בכל אופן אם סמכו על המקלים ובישלו כבד אחר צלייתו, גם המחמירים רשאים לאוכלו, וכפי שנפסק לגבי בשר.
חשיבות אמונת הייחוד
אמרו חכמים (פסחים נו, א), שלפני פטירתו של יעקב אבינו נאספו כל בניו אליו. ביקש לגלות להם את קץ הימים ונסתלקה ממנו שכינה. אמר לבניו: שמא יש בכם מי שאינו הגון, כאברהם שיצא ממנו ישמעאל וכאבי יצחק שיצא ממנו עשו, ולכן איני יכול לגלות לכם את הקץ? פתחו כולם ואמרו: "שמע ישראל ה' אלוקינו ה' אחד", כשם שאין בליבך אלא אחד כך אין בלבבנו אלא אחד. ובכך נחה דעתו של יעקב אבינו ואמר: "ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד".
הרי לנו שאמונת הייחוד היא עיקר העיקרים, ועל מורשתה דאג יעקב אבינו, וכששמע את בניו נאמנים לו נחה דעתו. וכן אמרו חכמים (מכות כד, א), שכל תרי"ג המצוות עומדות על מצווה אחת שהיא מצוות האמונה.
פירוש אמונת הייחוד
משמעות הפסוק "שמע ישראל ה' אלוקינו ה' אחד" היא שה' שברא את כל הכוחות שבעולם הוא אחד. כלומר, ה' הוא המקור האחד והיחיד לכל היקום ולמימד הזמן. הוא אחד יחיד ומיוחד, כלומר אחד שאין שני אחריו ואינו מורכב מבחינות שונות. הוא אין־סופי, וממילא אין לו דמות ולא ניתן להגדירו בשום תואר והגדרה, וכל השמות והתארים שמיוחסים לו בתורה אינם אלא על התגלותו אלינו כפי מגבלות ההכרה האנושית, ולא עליו עצמו.
המשמעות המוסרית שבאמונת הייחוד
מכיוון שהאמונה היא יסוד החיים, ככל שנעמיק בה יותר ונזכך אותה מכל שמץ אליליות והגשמה, נוכל לדבוק יותר בטהרה בה' אלוקינו, ודבקות זו תרומם אותנו ותעניק לנו השראה ללכת בדרכי הישר והטוב. לפיכך נבאר מעט את משמעותה של אמונת הייחוד.
מכך שה' ברא את העולם וברא בו את האדם בצלם אלוקים, אנו לומדים שתפקידו של האדם לשמור על הבריאה ולעבוד כדי לפתח אותה ולהשביחה, שנאמר: "לעובדה ולשומרה" (בראשית ב, טו).
מכך שה' הוא אין־סופי נמשכת השאיפה האין־סופית של האדם שנברא בצלם אלוקים להתעלות ולהשתלם ולשפר את חייו בכל התחומים ולשכללם עוד ועוד.
מכך שה' אחד למדנו שכל הנבראים הנפרדים הם מאוחדים ביסודם, ועל כן ראוי לבני האדם לחיות באהבה זה עם זה, וראוי לאדם לגלות את ההרמוניה שבבריאה, שיהיו כל הברואים מסייעים זה לזה.
מכך שאין לה' שום הגדרה והוא ברא את הכול, למדנו שהוא מתגלה בכל הברואים המוגדרים בלא יוצא מהכלל, בשמיים ממעל ועל הארץ מתחת. וממילא לכל דבר יש חשיבות, מפני שיש בו ניצוץ אלוקי מיוחד שמחיה אותו, והאדם שנברא בצלם אלוקים צריך לגלותו במלוא תפארתו.
מכך שה' ברא את הזמן למדנו שהעניין האלוקי מתגלה בכל הזמנים, כל זמן לפי אופיו המיוחד.
ייחוד עליון וייחוד תחתון בקריאת שמע
מכיוון שבני יעקב אמרו אחרי "שמע ישראל" "ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד" תיקנו חכמים לאומרו, ומכיוון שאמירתם לא נכתבה בתורה בפרשת "שמע" תיקנו לאומרו בלחש, והוא משלים את אמונת הייחוד.
הפסוק הראשון, "שמע ישראל", מבטא את האמונה העליונה, המוחלטת והאחדותית, ולכן נקרא ייחוד עליון. המשפט השני נקרא ייחוד תחתון' ובו אנו מקבלים עלינו עול מלכות שמיים לפי האמונה המתגלה בעולם הזה, שבו יש לכל הנבראים והגוונים מקום ממשי משלהם וה' יתברך מחייה את כולם ומולך עליהם לפי מעשיהם, וכך שמו ומלכותו מתגלים בעולם.
מדרגה זו חביבה מאוד לפני ה', שכן תכלית בריאת העולם, שתתגלה האמונה בתוך העולם הזה, החומרי, בכל יופיו והדרו, צבעיו וצליליו, יצריו ונטיותיו. אולם כל זמן שלא נגמר תיקונו של העולם אין לאומרו בקול, מפני שיחד עם המעלות שבגילוי השכינה בעולם הזה יש בעולם גם יצרים רעים שעלולים למשוך את האדם לעבירה. ורק ביום הכיפורים, שבו אנו נטהרים, אנו ראויים לאומרו בקול רם (פניני הלכה ימים נוראים ז, יב).
מתוך העיתון בשבע.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
בבא מציעא מבוא למסכת בבא מציעא ועמל תורה
שיעור פתיחת זמן חורף תשפ"ז
הצורך ביראת ה' בלימוד תורה | אדם צריך לפתח בעצמו אהבת תורה | המעלה והזכות שבלימוד תורת ארץ ישראל | יגיעה בתורה | הלכות בין אדם לחבירו במסכת בבא מציעא
אורות התחיה - הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א גדלות עם ישראל
אורות התחיה - פסקה ה'
השיעור עוסק בפרק ה' מתוך "אורות התחיה" של הראי"ה קוק ומבאר את גדלותו הייחודית של עם ישראל, אשר נשמתו הכללית מקיפה ומאחדת את הבריאה כולה. מתוך כך מודגשת החשיבות של אימוץ מבט אמוני ורחב על המציאות וההיסטוריה, הרואה בכל ירידה ומשבר שלב הכרחי בדרך לעלייה ולגאולה שלמה.
נח פרשת נח – איזון לאומי
מה פשר ההפקה אלוקית של המבול? למה להכחיד את חוטאי דור המבול על ידי מים דוקא? סוד האיזון שבין שאיפת האחדות למאבק הציבורי
מידות הראי"ה תיקון המידות כמפתח לדבקות אלוקית
הקדמה למידות הראי"ה
השיעור עוסק במרכזיותן של המידות והרגשות בנפש האדם כיסוד הכרחי לדבקות בה' ולהליכה בדרכיו, כפי שמבואר במשנת הרמב"ם. מתוך כך נבחנת הדרכת הראי"ה והרצי"ה קוק בספרים 'מוסר אביך' ו'מידות ראיה', המבחינים בין מידות בסיסיות השייכות לכל אדם לבין הנהגות המיועדות לבני עלייה.
