ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש שמות
- בשלח
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
מזל טוב בת פרחה
קולמוסים רבים נשתברו תוך ניסיון לביאורה. נביא, כדרכנו, את פירושי הראשונים. נאחז, בענווה, בשולי גלימותיהם ונציע בעקבותיהם תובנה חדשה.
אונקלוס תרגם "ומזרזין". לשורש "זרז" בארמית, קשה למצוא מקבילה מדויקת בעברית. ניתן להציע באופן כללי: חלוצים, מוכנים, חגורים, מזויינים, גבורי חיל. נראה שהמכנה המשותף בין הנ"ל הוא: מי שמוכן היטב למשימה ולאתגר.
התרגום ירושלמי מוביל לכיוון אחר: "מְזַיְינִין בְּעוֹבָדָא טָבָא", כלומר מצוידים ברכוש רב (כמובטח עוד מימי אברהם).
המיוחס ליונתן לוקח אותנו לכיוון נוסף: "וְכָל חַד עִם חַמְשָׁא טַפְלִין", כלומר לכל זוג הורים שיצא ממצרים היו חמישה צאצאים.
חז"ל במדרש ביארו אחרת לגמרי, בכיוון שלילי. לכל הדעות במדרש זה, רק מעטים זכו לצאת ממצרים. למרבה 20% ולממעיט 0.5%: "וחמושים עלו בני ישראל אחד מחמשה וי"א אחד מחמשים וי"א אחד מחמש מאות עלו ... ואימתי מתו בשלשת ימי אפלה"
(מכילתא דרבי ישמעאל בא - מסכתא דפסחא פרשה יב).
רש"י (שם) פירש בעקבותיו של אונקלוס: "וחמשים - אין חמושים אלא מזויינים ...ומקרא זה לא נכתב כי אם לשבר את האוזן, שלא תתמה במלחמת עמלק ובמלחמות סיחון ועוג ומדין, מהיכן היו להם כלי זיין שהכום ישראל בחרב", כך גם נכדו הרשב"ם (שם). לדעה זו בני ישראל יצאו ממצרים מוכנים לקרב נגד הצבא המצרי.
עיינו בדברינו בפרשת ויחי תשפ"ב, שם בררנו מה משמעות הביטוי "פָּקֹד יִפְקֹד". משמעותו היא גאולה לאומית לכלל העם כציבור, שבאה לידי ביטוי בעצמאות, הזכרנו גם כי צבא מאורגן שיש לו שרשרת פיקוד מובנת וקבועה הוא אחד התנאים ההכרחיים לעצמאות. לכן ברור מדוע בפסוק הבא (שם יט) מופיע שוב ביטוי זה.
כמה פסוקים מאוחר יותר מופיע שוב ביטוי יחידאי "וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל יֹצְאִים בְּיָד רָמָה" (שם י"ד ח).
גם הוא מבטא שאיפה לעצמאות ויציאה לחירות.
אם אכן דברינו נכוחים, נבין גם ביטוי שמופיע שלש פעמים בשתי הפרשיות הסמוכות, החותמות את פרשת בא, פרשת "קדש לי" ופרשת "והיה כי יביאך", שזכו להיכנס לתפילין. וז"ל הכתוב:
"קַדֶּשׁ לִי כָל בְּכוֹר פֶּטֶר כָּל רֶחֶם ... וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֶל הָעָם זָכוֹר אֶת הַיּוֹם הַזֶּה אֲשֶׁר יְצָאתֶם מִמִּצְרַיִם מִבֵּית עֲבָדִים כִּי בְּחֹזֶק יָד הוֹצִיא יְקֹוָק אֶתְכֶם מִזֶּה... כִּי בְּיָד חֲזָקָה הוֹצִאֲךָ יְקֹוָק מִמִּצְרָיִם... וְהָיָה כִּי יְבִאֲךָ יְקֹוָק אֶל אֶרֶץ הַכְּנַעֲנִי כַּאֲשֶׁר נִשְׁבַּע לְךָ וְלַאֲבֹתֶיךָ וּנְתָנָהּ לָךְ:... וְהָיָה כִּי יִשְׁאָלְךָ בִנְךָ מָחָר לֵאמֹר מַה זֹּאת וְאָמַרְתָּ אֵלָיו בְּחֹזֶק יָד הוֹצִיאָנוּ יְקֹוָק מִמִּצְרַיִם מִבֵּית עֲבָדִים" (שם י"ג פסוק ב – יד).
אנחנו רגילים לבאר ביטויים אלה, כמי שעוסקים בגבורתו של בורא עולם, שהוציא את בני ישראל ממצרים בכוחו הגדול. בעקבות אונקלוס, רש"י ורשב"ם נסביר אחרת. הכוונה המקורית הייתה להוציא את בני ישראל בְּיָד רָמָה, בְּחֹזֶק יָד ובְּיָד חֲזָקָה, לא כמי שבורחים ופוחדים שירדפו אחריהם. בני ישראל היו אמורים להתייצב מול הצבא המצרי, ובסייעתא דשמיא להביסו, כך היה ראוי להסתיים המהלך של היציאה לחירות, ביד רמה ובראש מורם. לכן יתכן להציע, כי ההמשך היה אמור להיות צעדה מרשימה בדרך הקצרה לארץ ישראל, תוך מעבר בארץ פלישתים. דא עקא, כאשר הצבא המצרי התקרב, נפל מוראו על עם העבדים שיצא ממצרים, במקום לצאת בְּיָד רָמָה, בְּחֹזֶק יָד ובְּיָד חֲזָקָה, הם שינו כיוון מבחינה רוחנית, הפחד הנורא השתלט עליהם:
"וַיִּירְאוּ מְאֹד וַיִּצְעֲקוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶל יְקֹוָק: וַיֹּאמְרוּ אֶל מֹשֶׁה הַמִבְּלִי אֵין קְבָרִים בְּמִצְרַיִם לְקַחְתָּנוּ לָמוּת בַּמִּדְבָּר מַה זֹּאת עָשִׂיתָ לָּנוּ לְהוֹצִיאָנוּ מִמִּצְרָיִם: הֲלֹא זֶה הַדָּבָר אֲשֶׁר דִּבַּרְנוּ אֵלֶיךָ בְמִצְרַיִם לֵאמֹר חֲדַל מִמֶּנּוּ וְנַעַבְדָה אֶת מִצְרָיִם כִּי טוֹב לָנוּ עֲבֹד אֶת מִצְרַיִם מִמֻּתֵנוּ בַּמִּדְבָּר" (י"ד י – יב).
התבוסתנות תפסה את מקום השאיפה לעצמאות.
לכן, רק מחוסר ברירה, נאלץ משה רבנו להכריז: "יְקֹוָק יִלָּחֵם לָכֶם וְאַתֶּם תַּחֲרִשׁוּן" (שם, שם יד).
כאן נזרעו זרעי חטא המרגלים, שעיכב את העצמאות והכניסה לארץ שנות דור – ארבעים שנה.
לפי הסברנו, הפסוק הפותח את פרשת בשלח, הוא כותרת סיכום למה שאירע בסופו של יום:
"וַיְהִי בְּשַׁלַּח פַּרְעֹה אֶת הָעָם וְלֹא נָחָם אֱלֹהִים דֶּרֶךְ אֶרֶץ פְּלִשְׁתִּים כִּי קָרוֹב הוּא כִּי אָמַר אֱלֹהִים פֶּן יִנָּחֵם הָעָם בִּרְאֹתָם מִלְחָמָה וְשָׁבוּ מִצְרָיְמָה",
זו לא הייתה התכנית המקורית. הכוונה הייתה לעבור את כל הדרך חֲמֻשִׁים, בְּיָד רָמָה ובְּיָד חֲזָקָה!
בשבוע הבא נחזור לנושא הקודם, נסביר מדוע לא התקבלה טענתם של כלב וצאצאיו למלכות, ומדוע דוד היה זה שזכה לייסד את מדינת היהודים העצמאית הראשונה?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
